אסטרטגיות משחק מסוגלות לשנות את הרגלי היום-יום. משחקי מחזור. התמונה באדיבות Save It
ברוב הבתים בישראל כל סוגי הפסולת עדיין מושלכים לאותו פח ירוק על אף שבחוץ כבר ממתינים פחים בשלל צבעים. זה לא אומר שהציבור לא מבין את החשיבות בהפרדת פסולת, אבל שבין ההבנה לבין פעולה ממשית קיים פער לא קטן. אז מה אפשר לעשות כדי שנפריד את האשפה כמו שצריך? הפתרונות יכולים לבוא מכמה כיוונים, גם עבור הפסולת הביתית וגם לפסולת שאנחנו מייצרים בעבודה. מתברר שאולי מה שיזיז אותנו ויגרום לנו להתחיל להפריד פסולת בצורה נכונה אינו בהכרח עוד קמפיין הסברתי אלא דווקא משחק. מחקר חדש טוען שאסטרטגיות משחק מסוגלות לשנות את הרגלי היום-יום בתחום המִחזור ולהפוך את הפרדת הפסולת לאתגר מהנה. ומה לגבי בנייני משרדים? גם להם נמצאו כלים יעילים לניהול חכם של פסולת שחוסך בעלויות ומיטיב עם הסביבה.
אי הפרדה של פסולת בבית אינה רק בעיה של סדר או של רצון טוב, היא נושאת איתה השלכות סביבתיות משמעותיות. כששאריות מזון, פלסטיק, ניירות או אריזות מתערבבים יחד בפח אחד קיים קושי גדול להפריד ולמחזר אותם, וכתוצאה מכך גדלות הכמויות של הפסולת שעוברת להטמנה. בישראל השיעור הממוצע של הטמנת פסולת גבוה מאוד ביחס לשיעור ההטמנה במדינות אירופה וארצות הברית. הטמנת פסולת בעייתית מאוד: בראש ובראשונה, היא מנצלת משאבי קרקע יקרים, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל. נוסף על כך, היא גורמת לפליטות מרובות יותר של גזי חממה ולזיהום הקרקע שבה מתבצעת ההטמנה ושל קרקעות סמוכות, ולזיהום של מי התהום. כמו כן, בפסולת שאינה מופרדת קשה למחזר באופן יעיל חומרים יקרים כמו מתכות, וחומרים נוספים כמו זכוכית, פלסטיק, נייר ועץ. ההפרדה, אם כן, היא לא רק פעולה חשובה, אלא כלי מרכזי בשמירה על איכות הסביבה ובמניעת בזבוז של משאבים מוגבלים.
כמה קילו פסולת ייצרתי?
לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה את ״סקר הרכב הפסולת״ שבחן כמה פסולת מייצרים כל אחת ואחד מאיתנו ומה מסתתר בתוך הפח הביתי. הסקר, שנערך במהלך 2023–2024, נשען על מיון מדוקדק של 31 טונות אשפה שחולקו ל-29 קטגוריות. כחלק מהמחקר נדגמו כ-750 פחים ירוקים שמייצגים כ-1,492 משקי בית ב-66 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. המטרה: לפענח את דפוסי ייצור הפסולת בישראל ובהתאם לכך לגבש מדיניות יעילה יותר לניהולה. הממצאים העיקריים משרטטים תמונת מצב עגומה: כל תושב בישראל מייצר בממוצע כ-0.73 ק״ג אשפה ביום. ישראל, לצערנו, נחשבת לאחת המדינות שמייצרות הכי הרבה פסולת עירונית לנפש מבין מדינות ה-OECD: ממוצע ייצור הפסולת העירונית בישראל הוא 691 ק"ג לנפש, למעלה מ-20 אחוז יותר מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 534 ק"ג לנפש. המרכיב הדומיננטי ביותר הוא פסולת אורגנית שמקורה במטבח – כ-39 אחוז ממשקל הפח הביתי. אחריה ניצבות פסולת אריזות – כ-25 אחוז, פסולת פלסטיק – כ-18 אחוז ופסולת נייר וקרטון – כ-17 אחוז.
האם הדרך היעילה ביותר לקדם הפרדה ומחזור פסולת עוברת דרך משחק? מחקר בין-לאומי בדק את השפעתן של אפליקציות משחקיות חינוכיות על ההתנהגות האקולוגית הביתית. הממצאים מצביעים על כך שאפליקציות משחקיות משפרות את ההבנה ואת המעורבות של צעירים בנושאי מחזור. עם זאת, בקרב מבוגרים הן נתפסות כמסורבלות לעומת הסברה ישירה. נוסף על כך, אף על פי שהן מסייעות בהגברת הידע והכוונות הטובות, אפליקציות משחק לבדן אינן מבטיחות שינוי התנהגותי משמעותי יותר מאשר ההסברה המסורתית, ולכן מומלץ לראות בהן כלי משלים ולא תחליף לשיטות ההסברה הקיימות.
לפיכך, צוות המחקר ממליץ למקבלי החלטות להתייחס לכלי המשחק כאל מנוע למעורבות ולעניין, ולהטמיעו כחלק ממערך הסברה רחב שמותאם לקהלים שונים. ההמלצות כוללות בין היתר קריאה לפיתוח כלים חכמים שידעו לשלב בצורה טבעית בין אלמנטים משחקיים כמו צבירת נקודות או השתתפות באתגרים, לבין מסרים והסברים אינפורמטיביים. כך המשתמשים לא יחושו שהם נעים בין שני עולמות נפרדים אלא יקבלו חוויה רציפה שמצליחה להיות מהנה ומעשירה בידע.
נוסף על כך, צוות המחקר ממליץ להציע תכנים תמציתיים וברורים יותר למבוגרים, להשתמש ברכיבי המשחק בעיקר למשיכת אוכלוסייה צעירה ולשתף דירוג או הישגים כמו 'מי מיחזר הכי הרבה בשבוע האחרון' בקבוצות קהילתיות או ברשתות החברתיות. המטרה היא ליצור מעורבות מתמשכת, לעודד מוטיבציה אמיתית ולחולל שינוי התנהגותי בר-קיימא בתחום המחזור למשך זמן.
אתגר המחזור המורכב נמצא במגזר העסקי. התמונה באדיבות Save It
טונות של פסולת למחזור
מחזור והפרדת פסולת הם צעדים חשובים שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים ליישם בבית, אך האתגר המורכב נמצא לעיתים במגזר העסקי. חברות גדולות בישראל, שמונות מאות עובדים בשטחי משרדים או בשטחי תעשייה נרחבים, מייצרות מדי יום כמויות עצומות של פסולת מסוגים שונים. האתגר אינו רק בכמות, אלא גם במורכבות: לעיתים קשה ליישם תהליכי מיון יעילים, להטמיע הרגלי מחזור בקרב העובדים ולהבטיח שהפסולת תגיע לערוצי מחזור מוסדרים. מדובר בסוגיה קריטית מבחינה סביבתית, מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. יישום מערכות מחזור ושימור משאבים במגזר העסקי עשויים להקטין עלויות, לשפר את האחריות התאגידית ואף לשמש דוגמה לחברות אחרות ולעובדים עצמם.
למורכבות הזאת נכנסה בשנים האחרונות חברת Save-It שמתמחה בשירותים מתקדמים לניהול ולטיפול בפסולת, בעיקר בחברות ובארגונים גדולים. החברה, שהוקמה לפני 6 שנים כחברת Impact (חברה עם השפעה חיובית חברתית וסביבתית), מסייעת לחברות ליישם בפועל מערכי ניהול פסולת יעילים ומותאמים. ״ניהול פסולת זה דבר יחסית פשוט וגם מורכב״, אומר עומר מוסינזון, מנכ״ל החברה. ״יש בארץ מאות חברות שמייצרות פסולת בכמויות של שכונה ממוצעת בישראל. לא תמיד החברות האלה מסוגלות, יודעות או יכולות לנהל את הפסולת שלהן כמו שצריך. אנחנו עוזרים להן בפועל ליישם את המדיניות בשטח״, הוא מסביר.
לצורך המחשה, דמיינו חברה שעובדת בבניין משרדים גדול עם מאות עובדים, עם מטבחונים בכל קומה ועם מסעדות פעילות – מתכון בטוח לייצור כמויות אדירות של פסולת בכל יום. ״אנחנו יודעים לבנות תוכנית ברורה לניהול הפסולת במתחמים כאלה, להדריך את העובדים וללמד אותם איך לעשות הפרדה אפקטיבית״, מסביר מוסינזון ומוסיף: ״מעבר לזה אנחנו בודקים שכל פח מוצב במיקום הגיוני וחכם על ידי מיפוי של המקומות שבהם נוצרת פסולת מסוג מסוים כדי למקם שם את הפח המתאים״.
ניהול נכון למחזור גדול
אחת החברות שיישמה בפועל את שירותי החברה היא קבוצת עזריאלי בבניין 'עזריאלי TOWN' שמשלב מגורים, מסחר ומשרדים. Save-It פיתחה מערכת חכמה לאיסוף נתונים על זרמי האשפה לפי סוג האשפה ולפי סוג השוכר כדי להפחית את כמויות הפסולת ולהעלות את אחוזי המחזור. במהלך הפיילוט השתתפו כל המשרדים בבניין ובסופו של דבר הם הצליחו להסיט מעל 3 טון פסולת למחזור במקום להטמנה. נוסף על כך, נרשם זינוק מרשים באחוז המשרדים שמבצעים הפרדת פסולת: מ-10 אחוז בלבד לפני הפרויקט ל-70 אחוז בסיומו. על אף הצלחת הפרויקט, מוסינזון מביע סקפטיות לגבי המצב הכללי בארץ: ״חברת עזריאלי היא נקודת אור בישראל, חברה שבאמת לוקחת אחריות על הפסולת שלה, אבל לצערי המצב בארץ לא כל כך טוב ואפילו נרשמת רגרסיה בתחום״.
בין בחירה יומיומית לכאורה שולית כמו ״לאיזה פח לזרוק״ לבין שינוי אמיתי בהרגלי המחזור בישראל עובר חוט עדין אך משמעותי שמחבר בין המטבח הפרטי והמסדרון במשרד – לבין מצבה של הסביבה כולה. משחקים, מערכי הסברה מתקדמים, וחברות כמו Save-It מנסים כולם ליצור את הרגע שבו פעולה שעד לא מזמן נחשבה מטרד, תהפוך להרגל מושרש, טבעי ומתבקש. השאלה הגדולה היא האם הציבור, הממסד והעסקים יצליחו להגיע לשם בזמן או שימשיכו לדחות את הטיפול בפסולת, גם כשהשעון הסביבתי מתקתק.
