2023 מסתיימת לה בעיצומה של מלחמה קשה – אך לפני שפרצה וגם במהלכה, לא מעט התרחש והתחדש בסביבה שלנו. מכלים חד-פעמיים, דרך דובי קוטב ופטריות בר ועד לנזקים הסביבתיים של מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, אלו כמה מהאירועים הסביבתיים הגדולים ביותר שקרו בשנה שמגיעה כעת לסיומה, בישראל ובעולם:
ינואר: ישראל חוזרת לחד"פ – והעולם מתנתק ממנו
השנה התחילה עם בשורות רעות לסביבה בישראל, כשהממשלה ביטלה את המס על כלי פלסטיק חד-פעמיים מיד לאחר השבעתה. אך בזמן שישראל לקחה צעד אחורה במאבק בתופעה, במדינות אחרות בעולם נלקחו צעדים למיגורה. כך, בוויילס שבבריטניה אושרה חקיקה שאוסרת על מכירת מוצרי פלסטיק חד–פעמיים. בזאת היא הצטרפה לשורת מדינות וגופים בעלי חוקים דומים: קניה, אוסטרליה, קנדה, אנגליה והאיחוד האירופי.
פברואר: הסוד של דובי הקוטב מתגלה
אנחנו, בני האדם, יכולים רק להתפעל מיכולות ההליכה על הקרח של דובי הקוטב. מחקר אמריקאי חשף את סוד ההצלחה של הטורף הפרוותי מן הצפון: בליטות מיקרוסקופיות שמרפדות את כפות הרגליים שלו, ושמאפשרות לו אחיזה טובה יותר בקרח החלקלק. המימון למחקר הגיע בין השאר מחברת צמיגים – וזאת כי אחת ממטרותיו היא לפתח צמיגים שיהיו עמידים יותר להחלקה בארצות המושלגות.
מרץ: מידע חדש על ההרעלות מפטריות בר
מחקר ישראלי שהתפרסם השנה חשף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארץ. בין השאר נמצא בו שכ-40 אחוז מההרעלות מתרחשות בקרב ילדים עד גיל 6. בנוסף, מקרים אלו היו נפוצים יותר בקרב גברים. מעבר לכך, מאז פרוץ מגפת הקורונה ב-2020 נרשמה עלייה במספר מקרי ההרעלות בישראל.
אפריל: המאבק נגד פלישת הינבוטים ופרס ישראל הראשון לחקר מדעי הסביבה והקיימות
באפריל נאבקו מדענים ואחרים נגד שתילתו של עץ פולש מהמין ינבוט בטיילת החדשה באילת. מדובר בעץ שהגיע לישראל בתקופת המנדט הבריטי וקיבל שבחים – עד שבתחילת שנות ה-2000 התגלה שהוא מתפשט באופן נרחב, ומופיע גם בשטחים טבעיים שהוא לא נשתל בו – שם הוא פוגע בצמחייה מקומית, בבעלי חיים שניזוקים מאכילתו, בבני אדם שאלרגיים אליו ושעלולים להיפגע מהישברותו, בנוף שמתמלא בחומר צמיגי שמופרש ממנו ואף באלמוגים הכה-אהובים של אילת. בעקבות קריאת המדענים והפעילות הענפה, המאבק נשא פירות – ושתילת העץ בטיילת בוטלה.
השנה גם הוענק לראשונה פרס ישראל לחקר מדעי הסביבה והקיימות, לפרופ' אביטל גזית מאוניברסיטת תל אביב. גזית הוא חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים, ומחקריו ופעילותו הציבורית תרמו רבות לשמירה על מקווי מים כמו הכינרת, הנחלים, המעיינות ובריכות החורף שלנו. "אני לא מקבל את הפרס על היותי מדען מבריק, אלא על התרומה שהייתה לי לשמירה על הסביבה – שאותה ימשיכו תלמידיי, ובתקווה, גם תלמידיהם", הוא סיפר בראיון חגיגי לרגל זכייתו.
מאי: 29 מינים יוצאים מסכנת הכחדה
בין הבשורות הרעות של השנה, היו גם כמה נקודות של אור: כך, באוסטרליה האקזוטית נמצא ש-29 מינים של בעלי חיים מקומיים הצליחו לצאת מסכנת הכחדה. זאת בין השאר עקב אמנות בינלאומיות, איסורי ציד, תוכניות לניטור ולדילול טורפים פולשים והקמת אזורים מוגנים. הממצאים הללו יכולים לחזק את ההבנה שפעולות אנושיות ברמה המדינית והאזרחית גם יחד יכולות להציל מינים בסיכון – ולשקם טבע מקומי.
יוני: חיידקים עמידים בנחלים
מחקר ישראלי שעשה הדים השנה מצא שנחלים מזוהמים ברחבי הארץ עלולים להוות מוקד של התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, מה שעלול לגרום להפצתן של מחלות שיהיה קשה מאוד לטפל בהן. ההתפרצויות הללו מושפעות עונתית: בחורף, כניסת השפכים היא שמזרימה את החיידקים העמידים ממקורות מזוהמים לתוך מקורות המים. בקיץ, התפרצויות החיידקים מתרחשות אחרי תקופות של שרב. מעבר לדרכים לטפל בבעיה ברמה הלאומית והמחקרית, הממצאים גם חושפים את החשיבות של שטיפת וחיטוי הפצעים שלנו (אפילו אם הם קטנים) ביציאה מהים וממקורות המים.
יולי: עוקבים אחרי הדיג בעזה, וכמה תובנות מג'ונתן ספרן פויר
חודשים לפני שמלחמת "חרבות ברזל" פרצה, היו בישראל עיניים שכבר בחנו את עזה – או את הים שלה, לפחות. חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות, שמאפשרת למפות דרכן את הדיג ברצועה. בעזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגו שם בחופשיות, וכמעט שלא נאסף מידע על התופעה. השיטה איפשרה לשפוך אור על הדיג – ועל בעלי החיים הימיים שנפגעו בעזה בגללו.
בהקשר אחר לגמרי, אורח הכבוד של הוועידה השנתית למדע ולסביבה, שנערכה ביולי במתחם אקספו תל אביב, היה לא אחר מאשר הסופר ג'ונתן ספרן פויר. מי שהתחיל כילד הפלא של הספרות האמריקאית, עבר לכתוב על צריכת מזון מן החי בספרו "לאכול בעלי חיים" – ונכנס בכל הכוח אל תוך נושא הסביבה בספרו האחרון, "אנחנו האקלים". בראיון בלעדי שנערך לכבוד השתתפותו הוא הפגין בעיקר אופטימיות ותקווה, וסיפר לנו בין השאר על תפיסתו שהכוח לשנות נמצא בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו.
אוגוסט: עוף החול של הים
באוגוסט התפרסם מחקר ישראלי שחשף לציבור יצור חי יוצא דופן באמת, ששובר את חוקי הטבע. הבוטריל הפרחוני הוא בעל חיים ימי קטן שמושבותיו מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה הייחודית זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי.
ספטמבר: הפגיעה הסביבתית של "ברנינג מן"
בספטמבר האחרון, סופת גשמים חריגה בממדיה פקדה את פסטיבל "ברנינג מן", מה שגרם לכך שרבים נתקעו במקום והעלה את הפסטיבל לכותרות. אבל רגע לפני ששטח האירוע התמלא בבוץ – ובאופן אירוני למדי – היו מי שניסו למנוע את קיומו: קבוצה של פעילי סביבה, שחסמו את הכניסה לפסטיבל והתעמתו עם משתתפיו, בעודם מוחים על הזיהום הנרחב שלטענתם האירוע הענק הזה יוצר – על אף האנטי-ממסדיות שחרט על דגלו.
אוקטובר: גרטה נגד ישראל, ישראל נגד גרטה
עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, רבים בעולם התייצבו לצידה של ישראל – אך אחת שמיהרה להתייצב בצד השני היא פעילת האקלים הצעירה גרטה טונברג. שקד שפי כהן, תושבת קיבוץ ניר-עם ואשת סביבה, כתבה אז לגרטה מילים נוקבות, בטור שאף פורסם בעיתונות השבדית, סיפרה את שחוותה בביתה שבעוטף ביום מתקפת הפתע – וקראה לה להתפכח מעיוורונה הכואב. קולות אחרים הצביעו על כך שהנזק שטונברג גרמה בבחירתה הוא לא רק פוליטי, אלא גם סביבתי – כי הסביבה היא לא של השמאל או של הימין, אלא של כולנו.
נובמבר: הזיהומים הרעילים בעוטף והמילואימניקים שמגלים את הטבע במלחמה
בנובמבר, כשהצורך לשקם את העוטף ממתקפת הפתע ומירי הרקטות עלה לכותרות, החלו מדענים להזהיר שנזקי הטרור מילאו את שטח העוטף ואזורים נוספים בזיהומים רעילים, שחשיפה אליהם עלולה לפגוע בבריאות בצורה משמעותית. לכן, השיקום המתוכנן בעוטף יצריך טיפול בזיהומים אלה – ועד אז, על מי שנמצאים במקום לעטות מסכה וכפפות לשמירה על בריאותם.
בנוסף, מילואימניקים ששהו בשטח במשך ימים רבים עקב הלחימה החלו לגלות את בעלי החיים והצמחים שבסביבת האזורים שבהם הם משרתים, בין פעילות מבצעית לשמירות. עוד ועוד מצילומיהם ומהאומנות שהם יוצרים בעקבות המפגשים הבלתי-אמצעים עם הטבע צצו ברשתות החברתיות. ומאחורי כל תמונה כזו, מתחבא גם סיפור, על אדם (במדים) ועל טבע.
דצמבר: ההייטקיסטים מהעוטף מייצגים אותנו בדובאי
לקראת סוף השנה נערכה בדובאי שבאיחוד האמירויות ועידת האקלים של האו"ם (COP28) – וגם היא הושפעה מהמלחמה בעזה. המשלחת העצומה שהייתה אמורה לייצג את ישראל הוחלפה בקבוצה מצומצמת שבליבה מנהלי חברות הייטק מהעוטף. חברות אלה ספגו נזקים עקב מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה – כולל אף נזקים בנפש. אך המסר שלהם לישראל ולעולם בטיסתם לדובאי ובשיחות איתנו היה ברור מאוד: ממשיכים הלאה, וממשיכים להצליח.
ומה ב-2024?
במבט קדימה, 2024 צפויה להיות שנה רצופת אירועים. המלחמה שנוכחת מאוד צפויה להמשיך להשפיע על כל תחומי החיים – כולל הסביבה, והתקווה היא שמקבלי ההחלטות ישכילו לקחת בחשבון את השיקולים הסביבתיים שיכולים לסייע מאוד בתהליכי שיקום העוטף. גם הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו לקראת סוף השנה, והן מאיימות להשיב לשלטון את דונלד טראמפ, שבתקופתו נלקחו כמה החלטות הרסניות לסביבה (ובראשן יציאת ארה"ב מהסכם פריז). כל זאת בתקופה קריטית במאבק במשבר האקלים, בישראל ובעולם. אז נוכל רק לאחל לעצמנו ש-2024 תהיה שנה שקטה עד כמה שאפשר, שנת שיקום – ושנה מעודדת וירוקה יותר.
