כנפי קק"ל: צפרות מבוגרים במדבר יהודה. צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצלמים של קק"ל
ביקור בטבע מוכיח עד כמה גיל הוא רק מספר. בטיול במדבר, בקפיצה לנחל או בסיבוב בגבעה מאחורי הבית, אפשר לראות קבוצות ויחידים של מטיילים ומטיילות בגילי 65 ומעלה שמנצלים את הזמן הפנוי שעומד לרשותם בדרך הטובה ביותר (יש שיגידו). קבוצת אוכלוסייה זו עומדת במרכז מחקר שפורסם לאחרונה ב"יער – כתב עת לניהול יערות ושטחים פתוחים". המחקר בחן את הרגלי הביקור של מבוגרים מגיל 65 ומעלה בחניוני יערות קק"ל וחשף נקודת מבט ייחודית על חיבורם לטבע ועל העדפות הטיול שלהם.
עד 120
"מעט מחקרים קודמים התייחסו להנגשת יערות שממוקדת בגיל השלישי", אומרת הדוקטורנטית יערה שפיגל שערכה את המחקר ביחד עם פרופ' נגה קולינס-קריינר, שתיהן מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, וד"ר ערן כתר מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת.
בספרות המחקרית יש הגדרות רבות לגיל שנחשב "ותיק". חלקן כוללות כבר את גיל 50 ומעלה אבל במקומות שונים, ביניהן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, מתייחסים לגיל 65 ומעלה.
להיות ותיק בגיל לא מחייב ירידה בהיקף הפעילות: צוות המחקר מבהיר שהיקף הפעילות נקבע לפי "גיל סובייקטיבי", כלומר לפי התחושות והרצונות של הפרט. "גם אם יש להם מגבלות גופניות קלות, מבוגרים שמרגישים צעירים מגילם בפועל נוטים לבקר יותר ביער ולהיות אקטיביים יותר בו. תחושת המסוגלות היא משמעותית", אומרת שפיגל.
תופעת הזדקנות האוכלוסייה קורית בכל העולם, בדגש על מדינות אירופה ויפן, וגם בישראל אם כי בצורה מתונה יותר בגלל הילודה הגבוהה. על פי המחקר, כיום בישראל יותר מ-10 אחוזים מהאוכלוסייה עברו את גיל 65, נתון שצפוי להמשיך לעלות. המספרים המוחלטים צופים שינוי גדול: ב-1980 חיו בארץ כ-340 אלף אזרחים ותיקים וכיום מספרם כבר חוצה את המיליון וב-2065 מספרם צפוי לעמוד על כ-3 מיליון – פי תשעה בהשוואה ל-1980. לאור מגמה זו יש להגביר את תשומת הלב לצורכי האוכלוסייה המבוגרת. זה נכון בתחומי חיים שונים, ובפרט בקשר לפעילות הפנאי והשהייה בטבע. צוות המחקר כותב כי קיים "קשר חיובי בין בילוי של מבקרים באתרי הטבע והפארקים לבין רווחתם הפיזית והנפשית-רגשית". למשל, במדינות המזרח הרחוק נהוג להשתמש ביער כמרחב טיפולי. המרחב הטבעי מעודד פעילות גופנית, משפר את הרווחה האישית ומגדיל את הסיפוק מהחיים, גם בגיל הוותיק. "היער עבור בני הגיל הזה איננו רק מקום נעים. הוא מרחב חיוני לבריאות פיזית, קוגניטיבית ורגשית", אומרת שפיגל. לכן חשוב להתאים את הביקור בטבע גם למבוגרים.
ספסלים חשובים להנאה מהטיול. דרך גאון הירדן, מזרחית למעוז חיים. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצלמים של קק"ל
ספסל עם משענת וידית
כדי לבדוק מה מבוגרים בגילי 65 ומעלה מחפשים באתרי טבע, צוות המחקר ערך שאלונים ליותר מ-400 נשאלות ונשאלים ותיקים. מה מחפשים הוותיקים ביערות? מסתבר שהדבר החשוב ביותר עבורם הוא ניקיון. נוסף על כך, עדיפות גבוהה ניתנה לגישה נוחה מהחנייה, לשילוט באתר הטבע, להימצאותם של שולחנות פיקניק וספסלים, למסלולים מותאמים ולתשתיות תומכות כמו צל, פחי אשפה, שירותים ומים. "הופתענו לגלות כמה תשתיות פשוטות כמו ספסלים, צל, שירותים ושילוט היו תנאי בסיסי לביקור", אומרת שפיגל. "המסקנה היא שתכנון יערות נגישים אינו מותרות, אלא מנגנון שמקדם בריאות ציבורית וצדק תכנוני". צוות המחקר מציע, למשל, לבנות מקומות ישיבה שיתאימו לקהל הוותיק ואף לארגן פעילויות ייעודיות כדי לקדם את הביקורים שלהם ביער. לדוגמה, הם ממליצים להציע פעילויות חקר וגילוי שימריצו את הפעילות הקוגניטיבית, להשתמש במרחב הפתוח לפעילות גופנית, ואפילו להתייעץ עם רופא על ביקור ביער כאפשרות ל"מרשם".
מה פחות מעניין את גילי 65 ומעלה? דוכן לרכישת מזון ומידע מקדים באינטרנט. נמצאה שונות בתוך קבוצת הגיל המבוגרת: הצעירים בקבוצת הגיל העדיפו לקבל מידע מקדים יותר מאשר חבריהם המבוגרים יותר. לעומת המתמידים, אלה שמבקרים פחות בחניונים מעדיפים יותר לקבל מידע מקדים, למצוא דוכן מזון בשטח וליהנות מאווירה שקטה ומהיעדר צפיפות. "ההבדלים נובעים מפערי מיומנות, מהרגלים ומציפיות שונות מהביקור. הממצאים מצביעים על תדירות הביקור כרכיב משמעותי בהבנת דפוסי השימוש והציפיות מהביקור ביער", נכתב במחקר.
הנשאלים נשאלו גם לגבי מידת ההסכמה שלהם על היגדים שונים: מידת ההסכמה הגבוהה ביותר הייתה עם ההיגד "ביקור ביער ממלא אותי בשלווה ובתחושה נעימה". נוסף על כך, יש הסכמה עם היותו של היער מקום מועדף למפגש ולבילוי. אולם, אי הסכמה קלה נמצאה סביב מידת נוחות הביקור בו: מבקרים בריאים פחות ופעילים פחות רואים בכך פעולה מאתגרת יותר. "היער הוא מקום מזמין אבל בעיקר עבור מבקרים ותיקים בריאים", מסיק צוות המחקר.
מגוון בריא
מתברר שקבוצת הגיל המבוגרת היא הטרוגנית וההעדפות אינן אחידות. במחקר התגלה ששליש מהנשאלים מגיעים ליערות באופן קבוע. מדובר ב"גרעין גדול ומשמעותי של 'לקוחות יער חוזרים' בעלי מידת נאמנות גבוהה". שני השלישים האחרים העידו שהם מבקרים מזדמנים שמגיעים ליער אחת לכמה חודשים או פחות. הכותבים מזהים שני דפוסי מבקרים: הקבוע, שלא זקוק למידע ושחש בנוח עם צפיפות ועם היעדר דוכני מזון; והמזדמן, שמבקש מידע מקדים, אווירה שקטה ושירותי מזון. "כשהגיל עולה ותפיסת המסוגלות יורדת או שהבריאות נפגעת – שינוי קטן ביער יכול לחולל שינוי ענק אצל המבקר המבוגר", אומרת שפיגל.
לפי שמעונה סבג-דרעי, מנהלת מחלקת קליטת קהל וניהול מבקרים ביערות, במרחב צפון של קק"ל, המחקר הגדיל את המודעות למבוגרים שמבקרים ביערות. "הוספנו מסלולים מבטון שהם נוחים להליכה ולא ארוכים, כדי שיתאימו גם למבוגרים", היא מציינת. לדבריה, מסלולים מונגשים כאלה כבר ניתן למצוא ביערות נחל ציפורי, בטיילת נוף הגליל, בשביל גבעת המורה ובחוף הכרמל. נוסף על כך, נערכו סיורים ביער לקהילת המבוגרים כמו מדיטציה, יוגה והליכה מודעת ביער. העיקר הוא "להוציא את הקהל המבוגר לפעילות מרפא ביער", היא מסכמת.
