בערים מודרניות, שמתאפיינות בעיקר בבניינים גבוהים, כבישים סואנים וצפיפות, לכל פיסת שטח ירוק יש חשיבות עצומה. אין ספק שהדבר הורגש היטב בשיאו של בידוד הקורונה, כשהאפשרות לצפות, לבקר, לשבת או ללכת בפיסה של טבע עירוני ליד הבית הייתה יקרה מפז. עיר ישראלית אחת שבה נעשה כיום מאמץ להרחיב ולהנגיש את השטחים הירוקים היא חולון, שמתכוונת להוציא לפועל מיזם שייצור "עמוד שדרה ירוק" לעיר.

"בין אזור המגורים לאזור התעשייה של חולון חוצץ שטח שנחשב תמיד ל'חצר האחורית' של העיר", מסביר אביעד מור, אדריכל העיר חולון. מדובר באזור מגודר בחלקו, שהגישה אל השטחים הירוקים שקיימים בו לא נוחה. "זיהינו בשטח הזה הזדמנות. הבנו שהוא לא יכול להמשיך ולהוות חיץ והחלטנו לפתח תוכנית שתשנה אותו", אומר מור.

במקביל, מינהל ההנדסה בעיריית חולון פיתח תוכנית נפרדת שנועדה להסדיר היתרי בנייה לפעילותה של החווה החקלאית בעיר, מוסד חינוכי שאליו מגיעים בשעות היום תלמידים מבתי ספר שונים, שנמצאת גם היא בתפר שבין המגורים לתעשייה. "האדריכלית שטיפלה בנושא חזרה מהחווה עם תמונות מדהימות של עצים בוגרים", מספר מור. "הלכנו לראות את המקום וגילינו מרכז חינוכי מדהים, עם ערכי שימור וטבע מופלאים. לכן החלטנו לבנות תוכנית גדולה עבור המקום".

לצורך המיזם החדש הוקם צוות רב-תחומי מיוחד, שהחליט להפוך את החווה למרכז חקלאות עירוני – ולאחד את שתי התוכניות שנקבעו לאזור למיזם אחד, שישלב טבע עירוני וחקלאות קהילתית, ושזכה לשם "השידרה הירוקה". 

לדברי יעל גלעד ממשרד "גלעד-שיף אדריכלות", שאחראי על תכנון המיזם החדש, קיים קושי ביצירת חיבור בין אזור מגורים לאזור תעסוקה. "המצב האופייני הוא שאזור התעסוקה נתפס כמפגע, ולכן הוא סגור או מגודר וקשה מאוד לגשת אליו", היא אומרת. "כך נוצר מצב אירוני: אנשים גרים קרוב לאזור שבו הם מועסקים, אבל נאלצים לנסוע מסביב לו כדי להגיע אל מקום העבודה שלהם".

"השידרה הירוקה תחבר את שני הצדדים של העיר, ותהפוך את התווך שבין המגורים לתעסוקה מגבול שמפריד לריאה ירוקה שמאחדת", אומרת גלעד. "יש כאן ניצול של הזדמנות היסטורית לקשירת המרקמים הקיימים". לדבריה, רעיון דומה מיושם בשדרות ההשכלה בתל אביב – רצועת שטח ירוק שמחברת בין בתי המגורים של שכונת ביצרון לאזור התעסוקה הסמוך, שבו ממוקמים בנייני משרדים ומסחר מרכזיים כמו מגדל אלקטרה ומגדלי אלון. "מעבר לכך, מעמוד השידרה הירוק שאנחנו מייצרים יוכלו להתפתח עורקים ירוקים נוספים בעיר", היא אומרת.

ירוק מצפון ועד דרום

אורכה של השידרה הירוקה יהיה 2 קילומטרים ושטחה 106 דונם. היא תשתרע לאורך העיר, ממקווה ישראל בצפון ועד פארק פרס בדרום. במסגרת המיזם יוקמו שטחים ירוקים חדשים, שיקושרו אל מבני ציבור ואזורי טבע קיימים. כך מתכננים יוזמי התוכנית ליצור מרחב רציף, נגיש ומוצל, שניתן יהיה ללכת או לרכב בו על אופניים בנוחות ובנעימים.

חלק משמעותי מהמיזם הוא כאמור הרחבת פעילותה של החווה החקלאית, והחקלאות העירונית תהווה חלק משמעותי בו. בין השאר, יפעלו בשטחה גינות קהילתיות, פינת חי, יער מאכל ושוק תוצרת מקומית. "העיר חולון שייכת באופן היסטורי למרחב חקלאי אזורי הכולל את מקווה ישראל, חוות שלם בפארק אריאל שרון, מכון וולקני וכפר חוסמסה והתכנית מבקשת להרחיב את הפעילות החקלאית מעבר למוסד החינוכי הקיים לכלל הקהילה בעיר", אומרת הדס נחושה נתן, סגנית מנהלת מחלקת תכנון מבני ציבור בעיריית חולון ואחראית על קידום תכנית החווה ותכנית השידרה הירוקה. "השידרה הירוקה גם תייצר מעבר אקולוגי בין החווה החקלאית למקווה ישראל, שיחבר מחדש מרחבים אלה לטובת בעלי חיים שאינם מסוגלים לעבור שם כיום", מוסיפה ד"ר מיכל צרפתי, מנהלת מחלקת קיימות בעיר.

התכנית כוללת גם מערכת לקליטת מי נגר עילי (מי גשמים שיורדים על שטחים אטומים, כמו גגות או כבישים, ולכן לא מחלחלים ועלולים לגרום להצפות). "התכנית מתבססת על שימור מי נגר, איגומם והחדרתם במידת האפשר למי התהום. תכנית השידרה הירוקה מתואמת עם תפיסה זו ומיישמת אותה בתכנית הן כאלמנטים אורבניים לשדרוג המרחב הציבורי והן כאלמנטים אקולוגיים", אומרת צרפתי.  

בנוסף, התכנית כוללת הקמת מתקן טיהור מים ובריכות אקולוגיות, וכן יטופחו בתי הגידול הטבעיים במקום, במטרה להעשיר את המגוון הביולוגי בעיר ולהנגיש את האתרים היחודיים לציבור. כמו כן יכלול האזור מקומות בילוי ופנאי, כמו בתי קפה.

על פי מור, צוות התכנון כלל בנוסף לגורמי התכנון וההנדסה בעירייה ולמשרד האדריכלות גם את משרד אדריכלות הנוף רחל וינר, חברת ניהול הפרויקטים לוג, חברת הייעוץ הסביבתי אדמה, חברת תכנון התנועה אמי מתום והאקולוג ניר מעוז. במסגרת המיזם גובשו גם הנחיות לבניית פרויקטים באזורים הצמודים לשידרה הירוקה, על מנת להבטיח שהקישוריות שהיא תיצור בין חלקי העיר לא תיקטע. 

הטבע שמחזק את העיר

השידרה הירוקה היא אמנם מיזם עירוני, אבל יכולה להיות לה גם השפעה רחבה יותר. "המיזם הזה תורם למשימה הלאומית שהיא פיתוח החוסן העירוני", אומרת גלעד. חוסן עירוני הוא היכולת של עיר להתמודד עם האתגרים שמציבים בפניה גורמים שונים, כמו הצפיפות שבה. אתגרים אלה כוללים בעיות כמו אי החום העירוני (תופעה שבמסגרתה חם הרבה יותר בתוך הערים מאשר מחוץ להן, ושצמחייה היא אחד הגורמים שממתנים אותה) ומי נגר. "אחד הרכיבים בתוכניות להעצמת החוסן העירוני הוא פיתוח שטחים ירוקים איכותיים בתוך העיר, שישפרו את האקלים העירוני, יקלטו את מי הנגר, ויספקו לתושבים קרבה לטבע ומקום נעים ללכת בו ברגל ולרכוב על אופניים. אזור כזה מאזן שטחים עירוניים צפופים ואינטנסיביים מאוד", היא אומרת.

מחקרים הראו שלחשיפה לטבע יש תועלת רבה לבריאותנו הפיזית והנפשית. בין השאר, היא מורידה לחץ דם, מחזקת את מערכת החיסון, משפיעה לטובה על רמת הסוכר בדם, משפרת יכולות קוגניטיביות, מפחיתה תסמיני הפרעות קשב וריכוז, דיכאון וחרדה, מגבירה את תחושת האושר ומשפרת את מצב הרוח. באיי שטלנד שבסקוטלנד הרופאים אף יכולים לרשום למטופליהם יציאה לטבע כטיפול רפואי. 

להשביח את הנכס הציבורי

כיום מיזם השידרה הירוקה נמצא עדיין בשלב ראשוני: תכנון תוכנית האב, המסמך האסטרטגי הכולל שבו מפורט החזון למיזם. כשזו תאושר, ייגזרו מתוכה תוכניות בניין עיר (תב"ע) מתאימות – המסמכים החוקיים שבהם מוגדר הפיתוח הרצוי בכל תא שטח, שהכרחיות ליישומו של המיזם בפועל בשלבים הבאים.

"כמו שיזם עסקי חושב מהרגע שהוא קם בבוקר ועד שהוא הולך לישון איך להשביח את הנכס הפרטי שלו, גם לנו כרשות מקומית יש אחריות לנהל את הנכס שלנו: המשאבים הציבוריים", אומר מור. השטחים הציבוריים הם אזורים דמוקרטיים אמיתיים – אלה מקומות שכל אחד יכול לבוא אליהם בצורה חופשית באמת ולעשות בהם שימוש שווה לזה שעושים אחרים. יש להם חשיבות אדירה".