כמה עצים צריכה ניו יורק?

חי וצומח | טיולים ופנאי
קריאתם של ראשי חמשת הרובעים בעיר לקדם תוכנית להרחבת השטחים הירוקים משקפת צורך אקלימי, ולא פחות מכך - את הרלוונטיות הגוברת של הפארקים. גם בישראל נערכים לנטיעות אורבניות

לפני כשבוע מינה ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, את סוזן דונהיו לתפקיד נציבת עיריית ניו יורק לפארקים ונופש. בתפקידה החדש היא תפקח על יותר מכ-30,000 דונם של קרקע, הכוללים פארקים, מגרשי משחקים, מתקני פנאי וחופים ברחבי המטרופולין. בנאום כניסתה לתפקיד דיברו אדמס ודונהיו על החשיבות של שטחים ירוקים בעיר לבילוי ולנופש, בייחוד בשנתיים האחרונות, שנות משבר הקורונה, כמו גם על החשיבות של יצירת מרחב שוויוני לכל תושבי העיר.

הצהרות לחוד ומעשים לחוד. כיצד מתכננים ראש העיר ונציבת הפארקים לפתח את השטחים הירוקים שבאחריותם? בדיוק לשם כך התאחדו השבוע ראשי כל חמשת הרבעים של העיר בקריאה משותפת לצאת למבצע נטיעת מיליון עצים חדשים עד 2030. מדובר למעשה בבקשה לחדש את יוזמת ה"מיליון עצים" השאפתנית והמוצלחת, שיזם בעבר ראש העיר לשעבר מייקל בלומברג ושהושלמה תחת יורשו ביל דה בלאזיו.

ראשי הרבעים מבקשים מאדמס לכבד את התחייבותו מקמפיין הבחירות ולהקדיש אחוז אחד מתקציב העיר למחלקת הפארקים העירונית. תקציב העירייה המתוכנן לשנת 2022 עומד על 102.8 מיליארד דולר ואילו תקציב מחלקת הפארקים עומד על 618 מיליון דולר "בלבד". אחוז אחד מהתקציב העירוני, כשם שהתחייב ראש העיר, יהיה קצת יותר ממיליארד דולר בשנה וסביר שהשפעתו על התפעול והתחזוקה השוטפת של הפארקים יהיה משמעותי.

7 מיליון עצים על 8.8 מיליון תושבים

כ-22 אחוז משטח ניו יורק מכוסה כיום בעצים. על פי הערכות, מדובר בכשבעה מיליון עצים, או פחות מעץ אחד לכל אחד מ-8.8 מיליון תושביה. כ-650 אלף עצים נמצאים לאורך רחובות העיר, אך הם אינם מפוזרים באופן שיוויוני ברחבי העיר – בדומה לפארקים עצמם.

people standing and sitting near trees during daytime
כ-22 אחוז משטח ניו יורק מכוסה כיום בעצים. Photo by Erin Song on Unsplash

ארגון בשם Trust for Public Land, המסייע ביצירת ובתכנון פארקים ציבוריים ברחבי ארצות הברית, חשף לאחרונה כי לתושבי ניו יורק עם הכנסה נמוכה ולאנשים שאינם-לבנים יש באופן משמעותי פחות שטחי פארק לנפוש בהם מאשר לתושבי שכונות שהן לרוב לבנות ועשירות.

לכן, הצעת ראשי הרבעים לראש העיר היא להוסיף ברחבי העיר כ-250 אלף עצים נוספים (יתר הנטיעות החדשות יהיו בפארקים ובשטחים ירוקים אחרים).

עלות המהלך המוצע על ידי נשיאי הרבעים מסתכמת בכ-500 מיליון דולר ומה שמעניין לא פחות הוא שהיוזמה הצליחה לאחד את נשיאי כל חמשת הרבעים של העיר, שידועים ביחסים המתוחים ביניהם. כמו אמרו כולם: אנחנו חלוקים על הרבה דברים אבל על עצים כולנו מסכימים, צריך הרבה מהם.

נדמה שהאמריקאים גילו את הפארקים והריאות הירוקות בערים שלהם במהלך הקורונה. אימוני כושר עם מאמן אישי (מאוד אופנתי ונפוץ בניו יורק) עברו להתנהל בחוץ, מפגשים חברתיים, ישיבות וכמעט כל פעילות שיכולה להתקיים בחוץ (כשתנאי מזג האוויר מאפשרים כמובן) עברה מהבתים, מהמסעדות ומאולמות המופעים לדשא בפארק. שמיכת התקציב אולי צרה מלהכיל צרכים רבים כמו חינוך, ביטחון אישי, תחבורה וכו' אבל ללא ספק עצים ומרחבים ירוקים שודרגו בשנתיים האחרונות להיות צורך חיים אמיתי.

תכנית לאומית לעצים

יש משהו מאוד חזק ומוחשי בנטיעת עץ ובאופן שהוא יכול לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים. לעצים יש תפקידים סביבתיים חשובים מאוד: הם סופחים פחמן דוחמצני ומייצרים חמצן. הם גם סופגים את מי הנגר, מספקים צל בקיץ ומסייעים משמעותית בצינון המרחבים ואפילו באיכות האוויר בערים. לפי נתונים של מחלקת הבריאות של ניו יורק, כ-350 בני אדם מוצאים את מותם מדי שנה בעקבות חום קיצוני, יותר ממספר המתים מתאונות דרכים בעיר מדי שנה ומומחים טוענים כי המספר צפוי לעלות בגלל התרבות מספר גלי החום ועוצמתם. לכל זה יש להוסיף שמחקרים רבים כבר הוכיחו בעבר כי חשיפה לטבע מפחיתה משמעותית מתחים ומסייעת לשלוות הנפש (סגרי הקורונה של השנתיים האחרונות נתנו תזכורת ממשית לכך).

גם בישראל הגיעו למסקנה שנטיעת עצים עירונית היא כורח המציאות. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הגישה הצעה שאושרה כהחלטת הממשלה ליישום תוכנית לאומית להצללה ולקירור של המרחב העירוני, באמצעות עצי רחוב. במסגרת ההיערכות לשינוי האקלים נקבע יעד רב-שנתי לנטיעת כ-450 אלף עצים לאורך כ-3 מיליון מטר של רחובות בישראל, בהשקעה הנאמדת בכ-2.25 מיליארד שקל עד שנת 2040. יישום ההחלטה כולל נטיעות והגברת ההגנה על העצים הבריאים.

person holding green plant stem
במסגרת ההיערכות לשינוי האקלים נקבע יעד רב-שנתי לנטיעת כ-450 אלף עצים לאורך כ-3 מיליון מטר של רחובות בישראל. Photo by Jonathan Kemper on Unsplash

על גיבוש ההצעה עמלו עמיתי ובוגרי תכנית ממשק של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, כחלק מעבודתם השוטפת לשלב ידע מדעי-סביבתי בתוך העשייה הממשלתית במגוון רחב של משרדי ממשלה. הובילו אותה ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות הממשלתי ומנהל אגף יער ואילנות, וד"ר זהר ברמן, שהייתה עד לא מזמן עמיתת ממשק במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

לפי הערכות המומחים, התועלת הכלכלית הישירה מנטיעת העצים היא כ-3.6 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף תועלות כלכליות עקיפות כגון תרומה לחיסכון באנרגיה, צמיחת עסקים מקומיים, השבחת ערכי הנדל"ן, צמצום נזקי חשיפה לשמש והפחתת הסיכון לסרטן העור, עידוד פעילות גופנית על ידי הפחתת התלות ברכב, והגברת השימוש בתחבורה ציבורית (בזכות הצל שיספקו העצים לתחנות).

על פי התחזיות, הטמפרטורות בישראל צפויות לעלות ב-4 מעלות בממוצע עד סוף המאה. עד שנת 2050 ישרור בישראל 90 יום שבהם הטמפרטורות יהיו גבוהות מ-35 מעלות (לעומת 30 יום כיום). שתילה מסיבית של עצים אולי לא תוכל לעצור את קצב ההתחממות, אבל היא ללא ספק כלי מהיר, נגיש וטבעי שיכול לסייע בהתמודדות עם החום, הקרינה והאוויר המזוהם.

בעולם שהופך להיות יותר ויותר צפוף ואורבני, שילוב עצים במרחב היומיומי שלנו הופך להכרח. התחזית לשנת 2050 צופה כי אוכלוסיית כדור הארץ עשויה לגדול לכ-10 מיליארד בני-אדם. רובם יחיו בערי ענק ומטרופולינים סואנים, אבל איך נוכל לשמור על הזיקה לטבע גם בעיר גדולה וסואנת? פארקים עירוניים, נטיעת עצים בשדרות וברחובות, גינון לרוחב ולאורך העיר – כל אלה הם פתרונות קטנים, שיחד יוכלו ליצור סביבה טבעית גם בעיר.



אולי יעניין אותך