רשת של שקרים

חי וצומח | מדיניות וחברה
"פייק ניוז", גרסת העכבישים: מחקר בינלאומי חדש שבו נבדקה גם התקשורת הישראלית חושף שקרוב למחצית מהכתבות שמפורסמות בתקשורת בנושאי עכבישים כוללות אי-דיוקים, טעויות והגזמות. בהתחשב בכך שעכבישים לא נוטים לתבוע על הוצאת דיבה, מהי הדרך למנוע ממקרים כאלה להתרחש?

מתי בפעם האחרונה שוטטתם באחד מאתרי החדשות ונתקלתם בכתבה עם כותרת בסגנון של "בגודל של חתול: ככל הנראה העכביש הכי גדול שראיתם", או "משפחה שלמה נאכלה בחיים על ידי עכבישים שפלשו לביתם"? אם גם עכשיו הקלקתם על הקישורים לכתבות האלה, או לפחות הרגשתם את הפיתוי לעשות זאת, קל להבין מדוע הניסוחים האלו ממשיכים להופיע. זאת למרות שברבים מאוד מהמקרים הללו – מדובר בכותרות מטעות, שגויות ו"מנופחות" בכוונה.

מסתבר ש"פייק ניוז" היא לא בעיה שייחודית לחדשות שנוגעות לבני האדם. מחקר חדש ונרחב, שנערך בשיתוף פעולה של עשרות חוקרים וחוקרות מרחבי העולם – בהם ארבע חוקרות ישראליות, בדק פרסומים חדשותיים באינטרנט מ-81 ארצות בנוגע למפגשים בין בני אדם לעכבישים. במחקר נמצא שכמעט חצי מהפרסומים החדשותיים כוללים שגיאות – ומעל 40 אחוז מציגים את העובדות בצורה מנופחת כדי לעורר עניין.

לפי החוקרים, תוצאות המחקר מצביעות לא רק על יחס לא הוגן כלפי עכבישים בתקשורת – דבר שמעודד בהלה, בזבוז כספים והדברה מיותרת – אלא גם על דרכים להימנע מהפצה של פייק ניוז, שעשויות להיות רלוונטיות גם לתחומים אחרים שסובלים מהתופעה. האם הצדק עבור העכבישים יראה לנו את הדרך לעיתונאות טובה יותר?

כמעט אף פעם לא מסוכנים לאדם

אם מסתכלים על העובדות, כמעט כל העכבישים לא מהווים שום איום עלינו. "מוכרים למדע מעל 50 אלף מיני עכבישים, ובישראל יש מעל 800 מינים של עכבישים – אך מרבית העכבישים בעולם ובישראל לא מסוכנים לאדם", מסבירה ד"ר אפרת גביש-רגב, המנהלת המדעית של אוסף פרוקי-הרגליים היבשתיים באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שהשתתפה כנציגה הישראלית במחקר החדש (יחד עם זינא גאנם שתחת הנחייתה, ולצד פרופ' יעל לובין מאוניברסיטת בן-גוריון וולריה ארבסקי שתחת הנחייתה של לובין). גביש-רגב מסבירה שעל אף שכל העכבישים הם טורפים, הם ממקדים את מאמצי הנשיכה שלהם בעיקר בחרקים, שמשמשים כמזון העיקרי שלהם. "גם אם עכבישים ינסו לנשוך אותנו, פעמים רבות גפי הפה שלהם לא מסוגלים לחדור את העור שלנו – וגם אם זה כן יקרה, במרבית המקרים הארס שלהם לא מסוכן לבני אדם".

brown and black spider close-up photography
אם מסתכלים על העובדות, כמעט כל העכבישים לא מהווים שום איום עלינו. Photo by Ed van duijn on Unsplash

לדברי גביש-רגב, גם המינים שנחשבים ל"מסוכנים" – לא מהווים איום של ממש. "יש בישראל מין אחד של עכביש שהארס שלו עלול להיות קטלני לבני אדם – האלמנה השחורה הים-תיכונית (Latrodectus tredecimguttatus)", מסבירה גביש-רגב. "עם זאת, האלמנה לא נוטה לעזוב את המקום שבו היא מסתתרת, ולכן הסיכוי לפגוש אותה הוא נמוך מאוד – מאז קום המדינה דווח על מעט מאוד מקרי נשיכה שלה, ולא דווח אף על מקרה מוות אחד שהיא גרמה לו". לדבריה, עכביש נוסף שעלול להיות מסוכן הוא ארסן חום (Loxosceles rufescens), שהוא בעל ארס שגורם לכיבים בעור. "עם זאת, לא מדובר בסכנה אמיתית לחיי אדם – קל מאוד לטפל בנשיכות שלו עם משחות אנטיבקטריאליות", היא אומרת. בכל מקרה, גביש-רגב מדגישה שעכבישים לא תוקפים בני אדם, אלא אם כן דוחקים אותם לפינה: "הם לא יקפצו פתאום וינשכו אתכם בלי סיבה", היא מבהירה.

מסע הסתה עולמי

במחקר החדש נבחנו 5,348 כתבות ב-40 שפות, שפורסמו בתקשורת בין 2020-2010. מתוכן, החוקרות הישראליות בחנו 61 כתבות בעברית ו-70 כתבות בערבית. "רוב הכתבות שמפורסמות בישראל בנושא הן דיווחים על מקרים שמתרחשים בחו"ל, כי מספר מקרי הנשיכות המדווחים אצלנו קטן יחסית", מספרת גביש-רגב.

לדבריה, כל כתבה שנכללה במחקר נבדקה לפי אוסף רחב של קריטריונים, שהיו אחידים בין החוקרים השונים מרחבי העולם. "בדקנו האם קיימות טעויות בכתבה: למשל מקרים שבהם הכתבה מדברת על עכביש מסוים אך מופיעה תמונה של מין אחר, או כשנעשה שימוש במונח 'עקיצה' במקום 'נשיכה' – עכבישים נושכים, לא עוקצים", היא מספרת. " בדקנו גם אם הדיווח מוטה, וכולל ביטויים או ניסוחים סנסציוניים, כמו 'עכביש קטלני מטיל אימה על לונדון' – שהם פשוט ניסיון למכור חדשות. בנוסף, בדקנו האם הכותבים שוחחו עם מומחה וכללו התייחסות שלו".

brown jumping spider on green leaf
47 אחוז מכלל הכתבות בנושא עכבישים שנבדקו כוללות אי-דיוקים, ו-43 אחוז כוללות ניסוחים שסומנו כסנסציוניים. Photo by Erik Karits on Unsplash

לפי ממצאי המחקר, 47 אחוז מכלל הכתבות שנבדקו מרחבי העולם כוללות אי-דיוקים, ו-43 אחוז כוללות ניסוחים שסומנו כסנסציוניים. לדברי גביש-רגב, הממצאים מכלל המחקר תואמים את התמונה שהשתקפה מהחלק הישראלי שלו. "המצב בישראל דומה למדי למה שקורה בשאר העולם", היא אומרת. "הנתונים על היקף התופעה לא הפתיעו אותי, כי אני רגילה לקרוא טעויות כאלה בכתבות בעיתונות – אבל היו מקרים שבהם היה באמת קשה להאמין כמה אי-דיוקים יכולים להיות בכתבה אחת".

הכה את המומחה

לפי החוקרים, ידוע ש"פייק ניוז" נוטה להתפשט בצורה טובה יותר כשמדובר בנושאים שמעוררים רגשות אנושיים אוניברסליים (כגון פחד או גועל) שלהם יש הסבר אפשרי אבולוציוני (כגון הימנעות מבעלי חיים "מסוכנים"). הדבר הופך את העכבישים לנושא מושלם בכל הנוגע להפצה נרחבת של מידע שגוי. החדשות הטובות הן שהחוקרים מצביעים על נסיוב אפשרי ל"פייק ניוז" העכבישי, שמקושר לכתבות מדויקות יותר ומוגזמות פחות (ושעשוי להועיל גם נגד מקרי "פייק ניוז" שלא כוללים יצורים בעלי שמונה רגליים): שילוב ריאיון עם מומחים לנושא בכתבה. לכן, לפי החוקרים, כדי להשיג עיתונות באיכות גבוהה יותר – כדאי לשפר את שיתוף הפעולה בין עיתונאים לבין מומחים, במיוחד כשמדובר בנושאי מדע.

"המסקנות הללו לא נכונות רק לעכבישים: בכל דבר שאנחנו קוראים בתקשורת כדאי לקחת את מה שמדווח בערבון מוגבל – ולראות האם התייעצו עם מומחה בהכנת הכתבה", אומרת גביש-רגב. ובכל הנוגע לעכבישים, היא ממליצה לכולנו להירגע – ולהסתקרן. "עכבישים הם בעלי חיים מדהימים, הם חכמים מאוד ומגוונים מאוד, ומרתק להסתכל על ההתנהגויות שלהם. אין צורך לחשוש מהם – עדיף פשוט ליהנות משירותי הדברת החרקים שהם נותנים לנו בחינם", היא מסכמת.



אולי יעניין אותך