שנהיה לראש ירוק ולא לזנב מזהם

תשתיות ואנרגיה | טכנולוגיה וחדשנות | מז"א ואקלים | פסולת ומיחזור
לקראת ראש השנה: באילו מהתחומים הסביבתיים ישראל נמצאת בראש בהשוואה למדינות האחרות – ובאילו היא דווקא מדשדשת בזנב?

כידוע, אחד ממנהגי סעודת ראש השנה המוכרים הוא ביטוי הבקשה "שנהיה לראש ולא לזנב", לרוב מעל צלחת שבה נח ראש של דג (או לעיתים אף ראש של כבש). ההנחה הברורה שטמונה בבקשה היא שעדיף לעמוד בראש השיירה ולהוביל את המסע קדימה – ולא להשתרך מאחור, בכל תחומי החיים.

לקראת החג שבא עלינו לטובה ותחילתה של השנה החדשה, יצאנו לבדוק מה מצבנו ביחס למדינות העולם המפותחות כיום בכל הנוגע לשינוי גדול שמתרחש בעולם כיום, שמקיף את כל תחומי החיים (בריאות, אופנה, תחבורה ועוד): המאבק נגד המשך החרפתו של משבר האקלים ולמען הסביבה. התמקדנו בשלושה נושאים סביבתיים מרכזיים: ייצור פסולת וטיפול בה, פליטות גזי חממה ושימוש באנרגיות מתחדשות והשקעה בפיתוח טכנולוגיות ירוקות חדשניות. אז בכל הנוגע לסביבה, האם אנחנו קרובים לראש – או אולי דווקא לזנב?

החיים בזבל

ישראל היא מעצמה של פסולת. מדי שנה מיוצרת בה כ-6 מיליון טון פסולת עירונית, ומשקל הפסולת הממוצע לאדם עומד על כ-675 קילוגרם בשנה. האם אנחנו מייצרים יותר או פחות פסולת מאחרים? לפי דו"ח מבקר המדינה, משקל הפסולת לאדם בישראל היה גבוה בכ-29 אחוז מהממוצע בכלל מדינות ה-OECD, גבוה בכ-37 אחוז מהממוצע במדינות ה-OECD האירופיות, ונמצא במגמת עליה (לעומת יציבות או אפילו ירידה בקרב מדינות אלו).

This photo was taken in New York in December 2018 during my Christmas stay in the city. I was wandering the streets and was amazed by a pile of coffee-to-go cups and decided to take a picture. I would call this photo "Trash-To-Go" because the cups are used only a few minutes till they are trash.This photo is my most downloaded photo. I see this photo is constantly used to raise awareness of single-use plastic. Keep up the good work!
מדי שנה מיוצרת בישראל כ-6 מיליון טון פסולת עירונית, ומשקל הפסולת הממוצע לאדם עומד על כ-675 קילוגרם בשנה. Photo by Jasmin Sessler on Unsplash

ומה קורה לכל הפסולת הרבה שהישראלים מייצרים? מסתבר שגם בנושא הטיפול בפסולת אנחנו נמצאים במצב לא משהו: ב-2020, בעוד שבכלל מדינות ה OECD-כ-60 אחוז מהפסולת הביתית מוחזרה או שימשה להפקת אנרגיה, בישראל היה מדובר כ-22 אחוז בלבד. בנוסף, באותה שנה 78 אחוז מהפסולת שלנו הועברה להטמנה – נתון גבוה במיוחד ביחס לממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על כ-39 אחוז. אם נסתכל רק על פסולת הפלסטיק, שמזיקה לטווח ארוך במיוחד לטבע (ואף משפיעה על תפקוד התאים בגופנו) – לפי משרד הכלכלה והתעשייה, בישראל כ-78 אחוז מהפלסטיק (700 אלף טון) מוטמנים בכל שנה, בעוד שבמדינות האיחוד האירופי מדובר ב-25 אחוז בלבד. "יחסית למדינות ה-OECD, מצב הטיפול בפסולת בישראל הוא גרוע", אומר ד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface.

יש לציין שהמשרד להגנת הסביבה הציג תוכנית שאפתנית שנועדה להגיע עד 2030 מהמצב כיום, שבו כ-80 אחוז מהפסולת מוטמנת, למצב שבו רק 20 אחוז ממנה מוטמנת, ו-80 אחוז מטופלת בעזרת פתרונות ירוקים. עם זאת, מדר מצנן מעט את הציפיות. "בין 2020-2010 יצאו לדרך בישראל שלוש תוכניות לאומיות לטיפול בפסולת – אך השתיים הראשונות נקטעו לפני סיומן, ולא הצליחו להביא למהפך הרצוי מבחינת הטיפול בפסולת, למרות השקעות עתק בתחום. כולנו תקווה שהתוכנית הנוכחית תצליח, אך קשה מאוד ליישם בישראל תוכניות שאפתניות לטווח ארוך כשהמצב הפוליטי לא יציב".

פליטות ועוד פליטות

נושא חם סביבתי חם אחר הוא פליטות גזי החממה שלנו, שמובילות להחמרתו של משבר האקלים. לפי דו"ח מבקר המדינה, כמות פליטות הפחמן הדו-חמצני לנפש בישראל נמצאת במגמת ירידה בעשורים האחרונים, והיא פחתה מ-10.7 טון בשנת 2000 לכ-8.8 טון ב-2018. זאת בעיקר בשל המעבר מייצור חשמל באמצעות פחם לייצורו באמצעות גז טבעי. עם זאת, ישראל עדיין מדורגת בשליש העליון מבין מדינות ה-OECD מבחינת פליטות הפחמן לנפש. בנוסף, הדו"ח מציין שבכמות פליטות הפחמן האבסולוטית של מדינת ישראל כן נרשמה עלייה ב-2020-2015, וזאת בשל גידול האוכלוסייה.

רבים רואים בהחלפת השימוש בפחם ובנפט בגז טבעי כפתרון לפליטות גזי החממה. עם זאת, חשוב לציין שעל אף תדמיתו ה"ירוקה", גז טבעי הוא בהחלט מזהם: מדובר בדלק מאובנים, שעשוי בעיקרו ממתאן – גז החממה השני לאחר פחמן דו-חמצני בתרומתו למשבר האקלים, שחזק ממנו פי 28 בהשפעתו על אפקט החממה (במהלך שהות של 100 שנה באטמוספרה) ושטון שלו מחמם את האטמוספרה פי 90-80 יותר מטון פחמן דו-חמצני על פני שהות של 20 שנה באטמוספרה.

Gray tower covered by smoke
ישראל עדיין מדורגת בשליש העליון מבין מדינות ה-OECD מבחינת פליטות הפחמן לנפש. Photo by Ion Ceban @ionelceban on Pexels

חלק לא מבוטל ממקורות הזיהום הגדולים ביותר בישראל הם תחנות כוח שמייצרות חשמל באמצעות גז טבעי. לכן, כדי להמשיך להפחית את היקף פליטות גזי החממה בישראל ולהצטרף למדינות המתקדמות יותר ברחבי העולם, צריך לעבור לאנרגיות מתחדשות שלא מבוססות על דלקי מאובנים, וליישם פתרונות לאגירת אנרגיה.

מה מצבנו בתחום? ובכן, לפי דו"ח עדכני של רשות החשמל, בסוף 2021 ההספק הכולל של מתקני הפקת האנרגיה המתחדשת בארץ (שכמעט כולם הם מתקני פאנלים סולאריים) עמד על כ-3,700 מגה-וואט – שסיפקו כ-9.4 אחוזים מצריכת החשמל של המשק הישראלי. מדובר באחוז מאכזב עבור מדינה ברוכת שמש (ומכאן גם עם פוטנציאל גבוה להפקת אנרגיה סולארית) – בגרמניה, למשל, מדינה שבה השמש היא מצרך נדיר, שיעור ייצור החשמל מפאנלים סולאריים דומה לזה של ישראל. ככלל, באירופה, דלקי מאובנים מפיקים רק 42 אחוז מהחשמל.

"גם בנושא הזה אנחנו מדשדשים מאחור", אומר מדר. "אומנם המצב טוב יותר בהרבה ממה שהוא היה לפני חמש שנים – הותקנו פאנלים סולאריים רבים על גגות ועל הקרקע, וטכנולוגיות של אגירת אנרגיה התחילו סוף סוף להיכנס גם אלינו – אבל עדיין מדובר בקצב איטי מדי. ככה לא נגיע ליעד שהמדינה הציבה לעצמה, של ייצור 30 אחוז מהאנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2030, ולא נתרום את חלקנו לצמצום שינוי האקלים".

מה שלום אומת הסטארט-אפ?

גם אם בנושאי פסולת, פליטות ואנרגיה מתחדשת אנחנו משתרכים קרוב לזנב שיירת המדינות המפותחות, יש נושא אחד שבו הישראלים תמיד מתגאים בהובלה – פיתוח טכנולוגיות חדשניות. האם גם בנושאי סביבה אנחנו מובילים בחדשנות, שתוכל בשנים הקרובות לסחוף אותנו לראש המאבק במשבר האקלים?

Solar panel
תל אביב היא אחת מבירות הקלינטק העולמיות. Photo by Pixabay on Pexels

לפי דו"ח אמריקאי שפורסם השנה, שבו נבחנה תעשיית הקלינטק (שכוללת טכנולוגיות שנועדו להפחית השפעות שליליות על הסביבה ולשפר יעילות אנרגטית), תל אביב מוקמה בדירוג השני מכלל אזורי העולם – ומוצבה כאחת מבירות הקלינטק העולמיות. על פי דו"ח נוסף שנערך בשיתוף רשות החדשנות ב-2021, בשנה שעברה בלבד נספרו בישראל מעל 600 חברות קלינטק, שגייסו יחד למעלה מ-2.2 מיליארד דולר. בדו״ח זה מוצג זינוק חד בכמות חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים שעוסקים בפתרונות סביבתיים ואקלימיים, ומפורט בו שהחל מ-2011 יש עלייה קבועה של 8 אחוז במספר החברות והסטארט-אפים החדשים שמוקמים בישראל.

האם מ"הגניוס היהודי" תבוא הגאולה שתקפיץ אותנו לראש רשימת המדינות הסביבתיות ביותר בשנים הקרובות? שאלה טובה. מדר מזהיר שדווקא הנטייה הישראלית להשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות, במקום להשתמש בטכנולוגיות קיימות שעובדות בפועל במקומות אחרים בעולם כבר כיום, עלולה לעכב את השינויים שאנחנו נדרשים ליישם במהירות כדי להדביק את הפער שנפתח בינינו לבין האירופאים.

יחד עם זאת, חשוב לציין שהיכולת הישראלית לביצוע מהפכות מורכבות – וידידותיות לסביבה – לא מוטלת בספק. "ישראל הראתה שכשהיא רוצה, היא יכולה לעשות את זה", אומר מדר. "עשינו את זה עם משק המים: אנחנו מובילים בטכנולוגיות של השקיה, טיהור והתפלת מים, משום שלפני כמה עשרות שנים הוחלט לקדם את הנושא כדי לאפשר לנו לצמוח במדבר. זה לא שאין לנו יכולת – בהחלט יש לנו, מה שצריך זה לקבל החלטה ולהשקיע את המאמצים ואת התכנון הנדרש. את ההתקדמות המהירה ביותר אפשר יהיה להשיג אם נשלב את הידע הישראלי מתחומי התוכנה וה-IT בתחום הסביבה – באופן זה אפשר יהיה להגיע להישגים מהירים תוך השקעות נמוכות יחסית". כך, נוכל לממש את ברכת החג – ולהוביל בראש.



אולי יעניין אותך