שתפו‬        

אמנון דירקטור

אומת הסטארט-אפ הסביבתי

דו"ח חדש דירג את תעשיית הקלינטק של תל אביב במקום השני בעולם – לפני ערים מובילות כמו ניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון. האם ישראל תוביל את המהפכה הסביבתית בעולם הטכנולוגיה?
24 במרץ 2022



אין ספק שבישראל, תעשיית ההייטק המפותחת היא תמיד נושא חם לשיחה: כולם מדברים על פערי השכר בין ההייטק לבין שאר התעשיות בארץ, על התנאים הטובים והנוחים של העובדים בתחום, על קמפייני גיוס העובדים של החברות השונות, על החברות שהכי שווה לעבוד בהן וגם על הצורך בהקניית מקצועות טכנולוגיים לדור העתיד. אפילו תוכנית הסאטירה ״ארץ נהדרת״ בחרה לשלב בעונה הנוכחית שלה סדרת מערכונים שעוסקת בנושא. ובין שלל חברות הסטארט-אפ שמחזיקות בפטנטים שהראש היהודי ממציא לנו יש גם רבות שמוצריהם מועילים לסביבה. למעשה, בדו״ח אמריקאי חדש שפורסם לאחרונה, שבו נבחנה תעשיית הקלינטק (Cleantech), תל אביב מוקמה בדירוג השני מכלל אזורי העולם – ומוצבה כאחת מבירות הקלינטק העולמיות.

קלינטק (Clean Technology – טכנולוגיה נקייה) הוא מושג שצמח בתחילת שנות האלפיים, ומתאר שלל טכנולוגיות ושירותים שנועדו להפחית השפעות שליליות על הסביבה ולשפר את היעילות האנרגטית. חברות קלינטק מייצרות, בין היתר, מגוון רחב של טכנולוגיות שקשורות לאנרגיה מתחדשת, למיחזור, לתחבורה, למנועים חשמליים, לכימיה ירוקה, למים אפורים ועוד. ב-2020 השיקה הבורסה לניירות ערך בתל אביב מדד חדש בשם ״ת״א-קלינטק״, שכולל היום מעל 20 חברות ישראליות בתחום.

מושג נוסף שהופיע בשנים האחרונות, ושהוא מעין אבולוציה של קלינטק, הוא הקליימטק (Climate Tech), שהגיע אל העולם עם העלייה במספר החברות והסטארט-אפים שמפתחים או שעוסקים בטכנולוגיות סביבתיות. תחת המטרייה של קליימטק נמצאות חברות וטכנולוגיות שונות שמתמקדות במפורש בהפחתת פליטת גזי חממה או בטיפול בהשפעותיו של משבר האקלים. ״קליימטק הוא לא רק מיתוג מחדש של קלינטק, אלא מושג מסגרת שמכיל תחתיו הרבה יותר תחומים, שהוא למעשה שם כולל לכל הטכנולוגיות שיעזרו לנו להתמודד ולהילחם במשבר האקלים״, אומר איתמר ויצמן, שותף ומנהל תחום אקלים בקרן ההון-סיכון Firstime.

חדשנות נגד משבר האקלים

הדו״ח המקיף, שחובר על ידי חברת המחקר והייעוץ האמריקאית Startup Genome, מבוסס על נתונים שנאספו מ-3 מיליון סטארט-אפים שמוקדשים לאנרגיה מתחדשת, לתחבורה וללוגיסטיקה, שממוקמים ב-280 ערים ברחבי העולם.

במקום הראשון בדירוג שמפורט בדו"ח נמצא עמק הסיליקון שבקליפורניה, ארה"ב. אחרי תל אביב, שנמצאת כאמור במקום השני, ממוקמות לונדון, שטוקהולם ולוס אנג'לס. ״חדשנות יזמית היא חיונית לניצחון במאבק במשבר האקלים״, כתב בדו״ח מנכ״ל Startup Genome, ז'אן-פרנסואה גוטייה.

״מזה שנים, ישראל היא מובילה עולמית בפיתוח פתרונות יעילים שמותאמים למשאביה, בין היתר בחקלאות, בניהול פסולת, באנרגיה נקייה ובטיפול במים" נכתב בדו״ח. "אלה הן הסיבות שבגינן ישראל מובילה את העולם בחדשנות הקלינטק״.  על פי הדו"ח, חברות בין-לאומיות רבות ממוקמות בישראל, שבה רמת ההשקעה במחקר ופיתוח היא מהגבוהות בעולם לנפש.

בדו״ח החדש נבחנה גם רמת הפוטנציאל של קידום ופיתוח חברות קלינטק בערים שונות בעולם. מתוך 6 קטגוריות שונות שנבחנו בדו״ח – ביצועים, ניסיון בהפעלה, ידע, מימון, כישרון ומיקוד – תל אביב דורגה במקום הראשון בשלוש הראשונות. בדו״ח צוין שתל אביב היא ״אחת הבירות המובילות בעולם בחדשנות ובטכנולוגיה״ (כעיר שבה יש סטארט-אפ אחד לכל 154 תושבים – הנתון הגבוה בעולם).

למשוך את בוגרי 8200 אל הקלינטק

אז האם ישראל היא אכן מעצמה של טכנולוגיות ירוקות? ״ישראל בהחלט מובילה בחדשנות של יזמות, ובדו״ח החדש נמדדים התנאים שמאפשרים לתל אביב להיות מקום נוח לצמיחת חברות בתחום הקלינטק״. אומר ויצמן. על פי דו"ח הקליימטק של ישראל מ-2021, שנערך על ידי רשות החדשנות וקהילת יזמות הקליימטק PlanetTech, בשנה שעברה בלבד נספרו בישראל מעל 600 חברות קלינטק, שגייסו יחד למעלה מ-2.2 מיליארד דולר. בדו״ח מוצג זינוק חד בכמות חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים שעוסקים בפתרונות סביבתיים ואקלימיים, ומפורט בו שהחל מ-2011 יש עלייה קבועה של 8 אחוז במספר החברות והסטארט-אפים החדשים שמוקמים בישראל. ״מבחינת המציאות בשטח, ישראל עשתה בשנתיים האחרונות דרך משמעותית סביב היכולת שלה לייצר חברות וסטארט-אפים בתחומי האקלים", אומר ויצמן.

Taipei Energy Hill solar park from above.
בשנה שעברה בלבד נספרו בישראל מעל 600 חברות קלינטק, שגייסו יחד למעלה מ-2.2 מיליארד דולר. Photo by Anders J on Unsplash

עם זאת, לדברי ויצמן, למרות הדו״ח המעודד, ובהשוואה לשאר התחומים בהייטק הישראלי, תחום הטכנולוגיות הירוקות עדיין לא מספיק מפותח בארץ. ״בפועל, רק 7 אחוזים מההשקעות בישראל הולכות לקלינטק״, הוא אומר. "93 האחוז האחרים הולכים לסייבר, לטכנולוגיות בתחום הפיננסים, לביטוח, לתוכנה ועוד״.

ייתכן שבהשוואה לישראל, האירופאים מתקדמים הרבה יותר בחשיבה, בחינוך ובהשקעה של משאבים במשבר האקלים. ״רוב הסיכויים שיש יותר סטארט-אפים מתחום הקלינטק והקליימטק בברלין מאשר בתל אביב – אם כי ביחס לגודל האוכלוסייה, כנראה שתל אביב עדיין מובילה", אומר ויצמן. "ישראל מובילה בטכנולוגיות בתחום המזון, בתחליפי חלבון ובטכנולוגיות מים, והדברים האלה קשורים לעובדה שאנחנו במזרח התיכון ויש לנו מורשת של מים וחקלאות".

האם ישראל יכולה להגיע למקום הראשון בדירוגים כמו זה שמוצג בדו"ח החדש? ייתכן מאוד, אבל נראה שהדרך לשם עוד ארוכה. "הדבר דורש להשקיע יותר כסף בקרנות הון סיכון, ודורש מהמדינה להשקיע יותר ברשות החדשנות", אומר ויצמן. "בנוסף, צריך לגרום ליוצאי הצבא ולבוגרי האקדמיה להבין שהמשימה הגדולה ביותר היום היא מציאת פתרונות למשבר האקלים, ולגרום לכך שהבוגרים של 8200 לא ילכו לסייבר – אלא לחברות אקלים״.

״צריך להבין שאם לא יהיו תחליפים לבשר, יהיה קשה לשכנע אנשים לוותר על אכילת בשר, ושאם לא תהיה אנרגיה ירוקה זולה ויעילה שיהיה אפשר להתקין בכל מקום בעולם, יהיה זיהום נרחב יותר", אומר ויצמן. "יש שורה של פתרונות בתחומים שונים וכולם דורשים יישום טכנולוגי. אין ספק שהקלינטק הוא המהפכה החשובה ביותר היום בעולם הטכנולוגיה״, הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית