שינה בשחקים

טיולים ופנאי | טכנולוגיה וחדשנות |
הקץ לג'ט-לג? תאורה חדשה במטוסי בואינג ואיירבוס מבטיחה להקל על תסמיני היעפת

 

בעבור רבים מסמנת המצאת הנורה על ידי תומאס אדיסון לפני 125 שנה את המעבר לעידן הקדמה והטכנולוגיה. כיום, אנו מוקפים במכשירים ניידים ומסכים זוהרים, עובדים מול מחשבים חכמים ונוסעים ברכבים מתקדמים. בעוד העולם סביבנו השתנה ללא היכר, גוף האדם והמנגנונים השונים האחראים לתפקודו לא השתנו כמעט. התאורה המלאכותית שמאפשרת לנו את חיי הלילה בעיר ללא הפסקה, או סתם את האפשרות לבהות במרקע הטלוויזיה, פוגעת באחד המנגנונים החשובים בגוף האדם – מחזור השינה, ובמספר רב של תיפקודים פיזיולוגיים נוספים.

כעת, החליטו יצרניות המטוסים הגדולות בואינג ואיירבוס לנסות לרתום את אותה תאורה כדי להיאבק בתופעת הג'ט לג, המדירה שינה מנוסעים רבים. יכולות התאורה החדשות שמאפשרות נורות הלד נרתמו כדיי ליצור אזור זמן חדש בתא הנוסעים, כזה שיחקה את המעבר הטבעי של אור השמש בין זריחה לשקיעה, ויאפשר לנוסעים התאקלמות קלה יותר.

המטוסים החדשים מצוידים במערכת תאורה מתקדמת שיכולה להקל על היעפת. צילום: Simon Grubb, Flickr
המטוסים החדשים מצוידים במערכת תאורה מתקדמת שיכולה להקל על היעפת. צילום: Simon Grubb, Flickr

נזקי האור הכחול

לאחרונה הולכים ומצטברים המחקרים בנושא השפעת תאורה מלאכותית על בריאות האדם, בדגש על אור באורכי גל קצרים – המוכר גם כאור כחול. נורות הלד, החסכוניות באנרגיה, נוטות לפלוט יותר קרניים בטווח הכחול-סגול לעומת נורות הליבון הוותיקות, שפולטות אור חם יותר המתאפיין בקרניים בטווח הצהוב והכתום

מחקרים שפורסמו לאחרונה בדקו את השפעת החשיפה לאור ה"כחול" על ייצור המלוטנין, הידוע גם כהורמון השינה. המלטונין מופרש באופן טבעי בגוף, בהתאם לשעות האור והחושך, והוא האחראי למחזור השינה. חשיפה לקרני השמש, ובהם האור הכחול, מדכאת באופן טבעי את מנגנון ייצור המלטונין, וכך אנו (או לפחות חלקנו) מרגישים בשיא הערנות בשעות היום.

עם זאת, מחקרים הראו שחשיפה לאור כחול בשעות הלילה, אפילו בעוצמה חלשה ביותר, יכולה לשבש את הפרשת המלטונין, את מחזורי השינה והעירות ואת טמפרטורת הליבה של הגוף. ניתן כבר לומר בביטחון יחסי כי הפרעה למחזוריות הגוף על ידי הארה עשויה להשפיע באופן מהותי על מחלות כגון השמנת יתר, סכרת ודיכאון. ממצאים אלו ונוספים הובילו ליצירה של מגוון פתרונות המיועדים לעובדי משמרות, ביניהם ניתן למצוא משקפיים מיוחדות המסננות את האור הכחול, וגם אפליקציה למחשב הביתי שמתאימה את העוצמה והצבעים של המסך לשעה ביום.

איירבוס A350 ובואינג 787. יצרניות המטוסים הגדולות הרימו את הכפפה. צילום: Wikipedia, Oliver Holzbauer, flickr
איירבוס A350 ובואינג 787. יצרניות המטוסים הגדולות הרימו את הכפפה. צילום: Wikipedia, Oliver Holzbauer, flickr

שיבושים בטיסה

אחד השיבושים המשמעותיים ביותר למחזור השינה מתרחש בנסיעה ליעד מרוחק. כאשר אנו נודדים בטיסה מעיר מושבנו לעיר הנמצאת ביבשת אחרת, אנו מטילים על הגוף משימה לא פשוטה בכלל – הסתגלות בפרק זמן קצר לשעון אור-חושך חדש. הקפיצה הזו בין אזורי הזמן השונים משבשת את השעון הביולוגי הפנימי שיוצא באופן פתאומי מסנכרון, ממש באותו האופן שמשמרת לילה באמצע השבוע עושה.

המונח ג'ט לג, או בעברית – יעפת, הוטבע אי שם בשלהי שנות השישים, זמן קצר לאחר שהשפעתו על טייסים ונוסעים קיבלה הכרה על ידי סוכנות התעופה הפדרלית (FAA). פתרונות קסם לתופעה אין כיום בנמצא, אך ישנן עדויות מוגבלות המראות כי נטילת תוסף תזונה המכיל את ההורמון מלטונין מספר ימים לפני הנסיעה, ובהתאם לשעת הלילה ביעד, יכולה להקל על תהליך ההסתגלות (בישראל תרופה זו חייבת במרשם). נוסעים מתמידים רבים פונים למגוון פתרונות – החל מכדורי שינה, דרך כדורי ערנות ואלכוהול ועד סוגים שונים של תוספי תזונה המכילים צמחי מרפא. המשותף לכולם הוא שהשפעתם קצרת טווח ולעתים, עם תפוגתה, בעיות השינה עלולות להחמיר. כדורי שינה, החייבים במרשם רופא, אינם מסוגלים "לרמות" את השעון הביולוגי.

יצרניות המטוסים הגדולות, בואינג ואיירבוס, הרימו גם הן את הכפפה, ובדור החדש של המטוסים המתקדמים שהציגו יש לא רק מנועים חסכוניים ומבנה אווירודינמי מתקדם; המטוסים החדשים מצוידים במערכת תאורה מתקדמת שיכולה, לדברי היצרנים, להקל על היעפת. התאורה שהוצגה במטוס איירבוס A350 החדש מחקה את התאורה הטבעית של השמש, ואמורה ל"רמות" את הגוף  כדי לאפשר לנוסעים הסתגלות קלה יותר לזמן המקומי הקיים ביעד הטיסה. היא עושה זאת על ידי צירופי צבעים שונים, בעזרתם ניתן להתאים את התאורה לאורך הטיסה ולשינויים בין אזורי הזמן במוצא וביעד. השיטה, המכונה גם "אקלום האור", אמורה לגרום לגוף לייצר מלטונין מוקדם יותר מאשר הוא רגיל, ובכך להכין את הנוסעים לשנת לילה בשעה המתאימה ביעד אליו הם נוסעים.

גם בבואינג 787 החדש הותקנה מערכת תאורה המדמה את המעבר הטבעי של האור בין הזריחה לשקיעה, ומאפשרת, לדברי היצרנים, מעבר קל יותר בין אזורי הזמן השונים. אחד הגורמים הנוספים שאחראים לג'ט- לג ובכלל להרגשה המעיקה משהו על סיפון המטוס הוא האוויר – ושני המטוסים החדישים מתגאים באוויר דחוס ולח יותר בתא הנוסעים, הודות לשימוש בחומרים מרוכבים החסינים יותר לקורוזיה.

טכנולוגיה נגד טכנולוגיה

האם תאורה מלאכותית יכולה לרמות את המערכת הביולוגית המורכבת? באופן עקרוני זה יכול לעבוד, וגם ברפואה נפוצים טיפולים באור מלאכותי לטיפול בבעיות שינה. עם זאת, עדיין לא נערך מחקר מדעי מקיף שיבחן, הלכה למעשה, את יעילות התאורה החכמה של המטוסים המתקדמים נגד תופעת הג'ט לג. להכרזות חברות הטיסה לא צורפו חומרים המאששים את טענותיהן.

בינתיים לא נמצא מנגנון יעיל ומוכח יותר לשמירה על השעון הפנימי שלנו מזה שמקנה לנו אור השמש הזורחת בבוקר ושוקעת לעת ערב. לכן, נראה שבינתיים הכי מומלץ לכבות את האור בלילה, או לפחות לעמעם אותו קצת.



אולי יעניין אותך