התנשמת עם יכולת סיבוב הצוואר יוצאת דופן שלה. צילום: רחל אלוני
באמצע הלילה, כשהשדות עוטים חשכה והעולם נרגע, היא שם: מסתורית, חרישית ומדויקת. התנשמת היא לא רק דורס לילה מרהיב, אלא גם שותפה סמויה ויעילה של החקלאים בשמירה על שדותיהם. שוחחנו עם פרופ' יוסי לשם, מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מנהל המרכז הבין-לאומי לחקר נדידת ציפורים ובעברו מנכ"ל החברה להגנת הטבע, על הציפור המופלאה ועל התרומה הייחודית שלה לטבע ולחקלאות.
מה מייחד את התנשמת לעומת חיות אחרות?
"התנשמת היא ציפור קוסמו-פוליטית: היא מקננת בכל מקום בעולם חוץ מאשר באנטרקטיקה, והיא מותאמת כמעט לכל בית גידול חוץ מלאזורים גבוהים. היא נפוצה בכל חמש היבשות וגם בארץ היא נמצאת בכל מקום. התנשמת היא דורס הלילה האולטימטיבי. יש לה שמיעה פי 20 טובה יותר משלנו. בניסוי שבדק את טיב חוש השמיעה שלה, מצאו שהיא מסוגלת לשמוע עכבר שהולך בשדה במרחק של 30 מטר ממנה ומצליחה לאתר אותו. האוזניים של התנשמת לא נמצאות באותו המישור; אוזן אחת נמצאת למעלה מקדימה והשנייה נמצאת למטה מאחורה, וזה תורם ליכולת השמיעה שלה. הפנים של התנשמת נראות כמו לב עם זר של נוצות מסביב. צורתן מזכירה צלחת לווין, מה שמאפשר לרכז את גלי הקול אל האוזניים שלה".
"נוסף על כך, יש לה בכל הגוף פלומה רכה מאוד שבולעת את הרעשים, ובקצות הכנפיים יש לה מעין מסרק שבולע את הרעשים אף הוא כשהיא עפה. לשם השוואה, כשבז צולל אל עבר הטרף שלו, ניתן לשמוע את חיכוך הכנפיים באוויר. לעומת זאת, הצלילה של התנשמת אינה נשמעת כלל בתוך הדממה של הלילה. התנשמת נקראת באנגלית Barn Owl, כלומר 'ינשוף האסם' כי היא קשורה למעונות בני האדם. בעבר היא קיננה בבתים עזובים, בעליות גג, בבורות מים ובאסמים. היום עם הבנייה המודרנית זה מתאפשר פחות".
מה תפקידה של התנשמת במערכת האקולוגית?
"התנשמת היא טורף על ונמצאת בראש פירמידת המזון. כ-95 אחוז מהמזון שלה הוא מכרסמים. מתברר שזוג תנשמות יחד עם הגוזלים שלהן אוכלים כ-2,000–6,000 מכרסמים בשנה – זו החשיבות החקלאית של התנשמת. כלומר, כשיש בשדה חקלאי כמה תיבות קינון שמאוכלסות על ידי תנשמות, אין צורך להשתמש בחומרי הדברה. חומרי ההדברה בשדות חקלאיים עלולים לפגוע בחיות הבר, בחיות המשק, בציפורים נודדות ובבני האדם".
"בחקלאות המודרנית של היום יש גידולי מונו-קולטורה שבהם מגדלים גידול אחד בשטח גדול. בשטח חקלאי כזה, של 3,000 דונם לדוגמה, המכרסמים יכולים להתרבות בצורה קיצונית ולא טבעית. במערכות אקולוגיות אלה התנשמת עוזרת בנוכחותה לאזן את המערכת, ותפקידה נהיה משמעותי יותר. אנחנו מציבים מצלמות אונליין בתיבות הקינון, וכך ניתן לראות את מספר הגוזלים ואת התנשמות שמגיעות לקן עם מכרסמים. בלילה אחד הן יכולות להביא עד 15 מכרסמים. התיעוד הזה מאפשר להבין את התפקיד של התנשמות כמדבירות בשטח חקלאי".
פרחוני תנשמת לפני פריחה מתיבת הקינון. צילום: אמיר עזר
איך אפשר לשמור על התנשמת?
"מדובר בציפור נפוצה יחסית שאינה בסכנת הכחדה. התנהגות האדם, במקרה של התנשמת, מסייעת לה להתרבות. בארץ ובחוץ לארץ הצבנו להן תיבות קינון בשדות חקלאיים, וכך התנשמת הפכה לציפור דומיננטית שניזונה מהמכרסמים, מה שמסייע לה גם להמשיך להתרבות. האיום שמסכן את התנשמת הוא הרעלות על ידי חומרי הדברה נגד מזיקים שמפזורים בשדות. לצערנו, לא כל החקלאים מאמינים בהדברה ביולוגית בעזרת תנשמות ובמקום זה משתמשים ברעל מזיק. נוסף על כך, אחוז גדול יחסית מהגוזלים שעוזבים את תיבות הקינון נדרס על ידי מכוניות שנוסעות בכבישים במהירות של 80–100 קמ"ש".
התנשמת מוזכרת בלא מעט מיתוסים. מה למשל?
"באפריקה, במדינות ערב, באירופה וגם על פי הרבה מסורות מוסלמיות עתיקות, התנשמת היא סמל למזל רע. למשל, יש פתגם בדואי שאומר 'לך בעקבות התנשמת ותגיע לאבדון'. אולי בגלל שהיא עפה בלילה, בשקט ומשמיעה קולות נשיפה מפחידים, היא הפכה עם עוד דורסי לילה לסמל של מזל רע. לעומת זאת, אצל היוונים הקדומים דורסי הלילה היו סמל לחוכמה. הם חשבו שהן חכמות יותר מציפורים אחרות בגלל שהעיניים שלהן נמצאות בקדמת הראש. זה אומנם מאפשר להן לראות בתלת-ממד בשביל לצוד ביעילות אבל למעשה הן לא חכמות יותר מציפורים אחרות. בירדן וברשות הפלסטינית לא כל החקלאים מבינים את החשיבות של התנשמות, ורבים יורים בהן בגלל האמונה שהן מביאות מזל הרע".
כיצד משבר האקלים משפיע על התנשמות באזורנו?
"משבר האקלים גורם לאירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו בצורות, להופיע בתדירות גבוהה יותר. כשיש חורף קשה או כשיש שנת בצורת, אין הרבה ירק וכתוצאה מכך גם אין מספיק מכרסמים – שהם, כאמור, המזון העיקרי של התנשמות. התנשמת יודעת לחזות מראש, לפני שהעונה מתחילה, אם היא תהיה טובה או לא. אם היא תחזה עונה טובה היא תטיל כ-10 ביצים, ואם היא תחזה עונה גרועה היא תטיל רק שתי ביצים או שהיא כלל לא תקנן. היא יודעת לתכנן את זה כך שבשנים של יובש ושל בצורת היא תגדל מעט גוזלים".
אילו שאלות נותרו פתוחות בנוגע לתנשמת?
"אחד המחקרים שמתקיימים כרגע הוא של הדוקטורנט שלמה קאין מבית ספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' אור שפיגל ובהנחייתי. המחקר עוקב אחר תנועת התנשמות ועושה שימוש במערכת ניתוח נתונים בשם ATLAS. בשיטה זו נאספים נתונים על תנועתן באמצעות משדרים שנמצאים על גבן של כ-200 תנשמות בעמק חרוד ובעמק בית שאן. מתוכן זוהו 36 תנשמות שעוברות וחוזרות מירדן או מהרשות הפלסטינית לישראל. הסיסמה שלנו בפרויקט הזה היא שהציפורים אינן יודעות גבולות".
"נושא נוסף שמעניין לחקור הוא איך אפשר לחזות לפני העונה איפה יהיו השדות שבהן יהיו יותר מכרסמים וששם כדאי לרכז יותר תנשמות. כמו כן, מעניין להבין איך אפשר להגיע לרמה גלובלית בהכרת תרומת התנשמת לאדם ולטבע במגוון מדינות. כאן מושקע מאמץ רב עבור שיתופי פעולה אזוריים".
מה משך אותך דווקא לתנשמת ולעופות דורסים?
"אני באופן אישי אוהב עופות דורסים ונושא התעופה מדבר אליי מאוד. במחקר הדוקטורט שלי באוניברסיטת תל אביב, ובזמן שעבדתי בחברה להגנת הטבע, עשינו מחקר גדול עם חיל האוויר על נדידת ציפורים. כשלמדנו שאלפי ציפורים מורעלות בעמק החולה רצינו למצוא לזה פתרון".
לשם חוקר אקולוגיה של עופות דורסים ושל נדידת ציפורים כבר למעלה מ-5 עשורים והוא זכה בשנה שעברה בפרס נשיא המדינה על ספרו "50 שנות צפרות". הוא ממשיך לקדם בתשוקה ובנמרצות את מיזם התנשמות הלאומי שהתחיל ב-1982, ועוסק בבניית תיבות קינון לתנשמות בשדות חקלאיים. המיזם מחבר בין האקדמיה, החברה להגנת הטבע, חקלאים ומשרדים ממשלתיים. "הגענו מ-14 תיבות בשדה אליהו ל-5,000 תיבות ברחבי הארץ. שכנענו את משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה להצטרף בשאיפה להגיע בהדרגה לכל השדות החקלאיים בארץ. בהמשך הצטרף גם המשרד לשיתוף פעולה אזורי והנושא תפס תאוצה גדולה. ליוזמה הישראלית הצטרפו ב-2002 הירדנים והפלסטינים, ב-2010 השוויצרים, ב-2015 היוונים והקפריסאים, ב-2021 המרוקאים ובשנת 2024 ארצות הברית, אוקראינה, גיאורגיה, איטליה וזימבבואה. הסיסמה שלנו היא ש'התנשמת החליפה את יונת השלום'".
