מין נדיר של תורמוס צהוב בחולון. צילום: ליאב שלם
אחד התהליכים המשמעותיים שקרו במהלך המאה ה-20 הוא העיור, וכיום יותר ממחצית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. במצב כזה הערים מצטופפות, מתכסות בבטון ודוחקות בהדרגה את שטחי הטבע שהיו בהן. במקביל האוכלוסייה שבהן נהיית פגיעה לאירועי מזג אוויר קיצוניים כמו הצפות ואיי חום עירוניים. את כל אלה אפשר לפתור ולמתן באמצעות פתרונות מבוססי טבע שלוקחים בחשבון הן את הטבע והן את האדם. כיום מבינים שטבע בעיר הוא לא מותרות אלא תשתית חיונית לבריאות, לרווחה ולחוסן אקלימי. מאמר חדש בחן האם שימוש בפתרונות מבוססי טבע בעיר מועיל להגדלת המגוון הביולוגי בעיר ולרווחת האדם.
עיר ללא טבע
"פתרונות מבוססי טבע הם פתרונות שמשלבים טבע כדי לפתור בעיות במרחב העירוני כמו אי חום עירוני והצפות, שבמקביל יגבירו את שירותי המערכת של הטבע", מסבירה ד"ר מיכל צרפתי, אקולוגית יבשתית ויועצת לקיימות עירונית. ״פתרונות נפוצים כוללים, למשל, שתילה מבוקרת וחכמה של עצים במרחב העירוני, טיפוח בריכות חורף, בניית מדרכות באופן שמאפשר לגשם לחלחל אל האדמה והקמת גגות ירוקים. פתרון יעיל יהיה מתוכנן באופן שמועיל לנו ולטבע", היא מסבירה. ״למשל אם יש הצפות חוזרות ברחוב מסוים נוכל לפתור את זה בצורה הנדסית ומכנית. כלומר ׳לפתוח׳ את הכביש, להרחיב את הצינורות ואת מערכת הניקוז במטרה לנקז את המים העודפים לים. זה לא פתרון מבוסס טבע. אפשרות נוספת היא למצוא פתרונות שכוללים שימוש בטבע עירוני כמו ליצור גינה במיקום אסטרטגי שדרכה המים יחלחלו אל האדמה, או שימוש בטכנולוגיית הביו-פילטר שמטהרת מי גשמים באמצעות צמחים ומחדירה אותם לתת-קרקע. כך המים מציפים פחות את האזור, תומכים בצמחייה ומשמשים בעלי חיים שונים. דוגמה לכך ניתן לראות במקומות שונים בעולם שבהם העצים לא ממוקמים בתוך גומות במדרכות כמו בישראל, אלא בתוך רצועות שתילה ארוכות שנמצאות באותו גובה של מפלס הכביש. כך המים זורמים מהכביש אל הערוגות, משקים את העצים, מציפים פחות את הכביש ומוזרמים פחות לים. אלה פתרונות שיכולים לעזור בתכנון ולהגדיל את מגוון המינים בעיר", מסבירה צרפתי.
במאמר שפורסם לאחרונה נבדק האם פתרונות מבוססי טבע תורמים לחוסן האקלימי של ערים ושל התושבים בהן. לטובת כך נבחנו כ-200 מקרים שבהם יושמו פתרונות מבוססי טבע, ב-87 ערים שמפוזרות ב-33 מדינות ברחבי העולם. התוצאות הראו שברוב המוחלט של המקרים נמצאה תרומה חיובית למגוון הביולוגי בסביבה העירונית ופתרונות רבים נמצאו כ-win-win: כלומר כאלה שנוסף על העשרת הטבע תרמו לשלומות (well-being) של התושבים. נוסף על כך, התוצאות הצביעו על החשיבות של תכנון מראש ועיצוב נכון כדי שהפתרונות האלה אכן ישיגו את שתי האיכויות האלה במקביל.
בריכת חורף חדשה בראש ציפור, פארק הירקון. צילום: ליאב שלם, חברת גני יהושוע, תל אביב-יפו
בריכה במקום שיטפון
פתרון מבוסס טבע נוסף שיכול להתמודד עם שיטפונות הוא טיפוח של בריכות ושל מאגרי מים. בעבר מישור החוף היה שופע בבתי גידול לחים – אזורים שמוצפים במים לפחות חלק מהשנה ושמאופיינים בחי ובצומח ייחודיים. הפיתוח העירוני הנרחב הביא להיעלמות של רבים מהם. ״כיום יש חזרה של בריכות חורף במיוחד במישור החוף. חלק מהבריכות הן כאלה שהיו בעבר ושוקמו, ואחרות לא היו שם במקור ויצרו אותן באזור שבו הקרקע מתאימה לתמוך בבית גידול כזה. בנתניה ובחולון, למשל, יש בריכות חורף שהן בריכות היסטוריות. בחולון בריכת החורף היא למעשה אתר הטבע הראשון בישראל שעבר פירוא (rewilding). מדובר בשיקום של טבע שנהרס עקב פיתוח אנושי: בניית כביש איילון שינתה את משטר הזרימה של המים וחלק גדול מהבריכה בחולון התייבש. במקום שבו הייתה הבריכה נבנה מגרש חנייה גדול וכחלק מתהליך הפירוא סילקו את האספלט ויצרו תנאים שאפשרו לבריכת החורף ההיסטורית לחזור ולהתקיים", אומרת צרפתי ומספרת גם על דוגמה מתל אביב. "בפארק ראש ציפור שבפארק הירקון הוקמה בריכת חורף שהיסטורית לא הייתה שם, אבל מצאו שהקרקע מתאימה להחזיק מים ויצרו שם תנאים לבריכה. כיום זה מקום טבע מבוקש לביקור ולפנאי שנמצא ממש בתוך העיר", היא מסבירה. ״יש בבריכות החורף הללו מגוון מינים שבתי גידול לחים מתאפיינים בהם כמו קרפדות ירוקות, דפניות, זימרגליים וסרטנים אחרים. ראיתי שם גם זחלי שפיריות וחיפושיות מים, ונצפו שם מגוון ציפורים כמו מגלנים ואנפות. הצמחים באזור מושכים אליהם מאביקים כמו דבורי בר, ופרפרים כמו זנב סנונית ודנאית. יש גם מינים נדירים של פרחים כמו תורמוס צהוב. חלק מהמינים מגיעים בכוחות עצמם כשנוצרים תנאים שטובים להם, וחלק מושבים באופן יזום במהלך שנעשה תמיד בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים כדי להחזיר לטבע מינים שיתאימו לאזור ולא יפגעו במינים אחרים שנמצאים בו".
ריכוזי אוכלוסייה
"אחת המשמעויות של תהליך העיור היא שהפכנו להיות מנותקים מהטבע, ויש לזה השפעות גם על הבריאות שלנו. יש לנו צורך לשהות בטבע, זה חלק מהאבולוציה שלנו. נוסף על כך, בגלל שיש אוכלוסייה גדולה וצפופה בשטחים העירוניים, הפכו הערים להיות פגיעות מאוד לשינוי האקלים. למשל, אם יש סופה, שיטפון או גל חום במקום שבו יש המון אנשים שמרוכזים בשטח צפוף, זה הופך אותם לפגיעים יותר. פתרונות מבוססי טבע יכולים לווסת את ההשפעות הללו. לדוגמה, נטיעה של עצים נותני צל יכולה לסייע להורדת הטמפרטורה ולמיתון איי חום עירוניים", היא מסבירה.
השיקום המוצלח של בריכות החורף והפופולריות של האתרים הללו בקרב הציבור מדגימים איך הכנסה של הטבע אל העיר יכולה להעשיר אותו ולספק יתרונות עבור כולם. "כשמאפשרים לטבע להתחדש הוא מתפתח ומשגשג," אומרת צרפתי. "אבל הרבה מזה זה עניין של צורת החשיבה. זו גישה שבהתפתחות בניהול עירוני ברשויות, וזה יכול להיכנס יותר ויותר ברגע שתהיה מדיניות שתיקח את הנושא הזה של מגוון ביולוגי והטבע, ותשים אותם בחזית: כלומר, תשקלל את הטבע מראש בתהליכי התכנון והפיתוח העירוני. מדריך לתכנון והקמת אתרי טבע עירוניים בישראל שהוציאה לאחרונה החברה להגנת הטבע בתמיכת המשרד להגנת הסביבה יכול לסייע בכך. נוסף על כך, כבר היום אנחנו רואים שברשויות שיש בהן מחלקת קיימות או שיש אקולוג או אקולוגית שהתפקיד שלהם הוא להסתכל על הטבע ולקדם אותו, אז פתרונות מבוססי טבע נכנסים לשיקולים. בסוף זה עניין של גישה ושל מדיניות. גם אצלנו, כשהרשויות המקומית יבינו שאלה פתרונות שיכולים להיטיב עם התושבים ויפעלו לטובת זה – זה יקרה", היא מסכמת.
