בעיר ניו יורק, בעיקר ברובע הארלם, הפכה מחלת הליגיונרים לתופעה חוזרת ונשנית בעונת הקיץ בעשורים האחרונים. צילום: Unsplash
משבר האקלים, שהתבטא בעבר בעיקר במפגעים אקולוגיים, מייצר בעשורים האחרונים יותר ויותר סכנות ישירות לאדם ככל שהשפעות שינוי האקלים מקצינות. אם לפני כמה עשורים צפינו מבעד למסך הטלוויזיה בהמסת קרחונים בקטבים, בשיטפונות ובגלי חום, הרי שהיום הוא כבר חלק ממשי מחיינו, והשלכותיו על הבריאות שלנו מרחיקות לכת.
כך, למשל, בארצות הברית ובקנדה נרשמו בקיץ האחרון התפרצויות של מחלת הליגיונרים. מדובר בדלקת ריאות חיידקית קשה, הנגרמת על ידי חיידק הלגיונלה, עם שיעור תמותה של למעלה מ-10 אחוזים. המחלה התגלתה לראשונה בשנת 1976, בכנס של הליגיון האמריקאי שבו קרוב ל-200 משתתפים מתוך 2,000 חלו בה וכ-30 נפטרו. כבר לפני עשור הצביעו חוקרים על כך שתופעות הכרוכות בשינוי האקלים, בעיקר עליות בטמפרטורות ובלחות, עלולות להגדיל את הסיכון להתפרצויות המחלה.
האיום המפתיע שצומח במערכות מיזוג אוויר
ב-2015 פרסם החוקר ריוטה סאקמוטו, מאוניברסיטת קיוטו ביפן, מאמר המקשר בין מחלת הליגיונרים למשבר האקלים, והציב זרקור על מערכות מיזוג אוויר לבניינים, המתבססות על מים לקירור ומשמשות מצע אידיאלי להתרבות חיידק הלגיונלה.
במאמר הסביר סאקמוטו שהסביבה הטבעית של חיידק לגיונלה היא בעיקר באדמה לחה ובמים. סביבה מימית בטמפרטורה שבין 25 ל-42 מעלות צלזיוס מהווה תנאי אידיאלי לשגשוגו ולהתרבותו של החיידק. סביבה כזו נוצרת למשל במאגרי מים לקירור בניינים.
סאקמוטו הזהיר כי שינוי האקלים עלול להגביר את שכיחות מחלת הליגיונרים עקב שימוש גובר במערכות הקירור (בשל עלייה בטמפרטורות), או עקב עלייה בתדירות המשקעים שנגרמת אף היא בעקבות שינוי האקלים ונקשרת בין היתר גם לזיהום מקורות מים. לסיכום קרא סאקמוטו להוסיף את מחלת הלגיונרים לרשימת ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים) של בעיות בריאות משמעותיות המושפעות משינוי האקלים.
בקיץ האחרון בלבד חלו בהארלם 114 בני אדם, 90 אושפזו בבתי חולים ושבעה מהם מתו. צילום: unsplash
מהארלם ועד אונטריו: המחלה מתפשטת
אחד האמצעים לקירור בניינים כולל מגדלי קירור, המסייעים בהסרת החום על ידי אידוי חלקי של מים שחוממו במערכת. כאשר מערכות אלה מופעלות בבניינים ישנים, בעיקר כאלה הנמצאים בקרב אוכלוסיות עניות המתקשות לעמוד בעלויות החיטוי שלהן, נותרים בהן מים מזוהמים בחיידקי לגיונלה, ואלו חודרים לבתים דרך אדי המקלחת היישר אל ריאותיהם של דיירי הבניינים. ובעוד הרוב המכריע של הנחשפים לחיידקי הלגיונלה אינם מפתחים מחלה, עבור קבוצות סיכון מסוימות – בני 50 ומעלה, מעשנים, חולי ריאות כרוניים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת – התפתחות המחלה עלולה להיות קטלנית.
בשנים האחרונות, ערים באזור צפון-מזרח ובמערב התיכון של ארצות הברית, שבהן מזג אוויר חם יותר פוגש תשתיות ישנות יותר, דיווחו על התפרצויות של מחלת הליגיונרים. כך, למשל, דיווחה מחלקת הבריאות של מישיגן על 107 מקרים של מחלת הלגיונרים ב-25 מחוזות בין ה-1 ל-14 ביולי, 2021.
בעיר ניו יורק, בעיקר ברובע הארלם, הפכה מחלת הליגיונרים לתופעה חוזרת ונשנית בעונת הקיץ בעשורים האחרונים. אלא שעליית הטמפרטורות החריפה את השלכותיה של המחלה. בקיץ האחרון בלבד חלו בהארלם 114 בני אדם, 90 אושפזו בבתי חולים ושבעה מהם מתו, כך לפי מחלקת הבריאות של עיריית ניו יורק. בדיקות גנטיות של דגימות מים ושל חולים הראו שמקורות ההתפרצות היו מגדלי קירור בבית החולים הארלם ובמעבדת בריאות הציבור החדשה בעיר.
תושבי אונטריו שבקנדה התמודדו אף הם עם התפרצויות של מחלת הלגיונרים בקיץ האחרון. באזור מידלסקס-לונדון באונטריו אומתו 70 חולים במחלה, ושלושה נפטרו ממנה. יחידת הבריאות מידלסקס-לונדון פרסמה עדכון בתחילת אוגוסט שבו היא קוראת לאחראיים על מערכות הקירור להקפיד על תחזוקה במטרה להימנע מהמחלה: "ככל שהטמפרטורות עולות ומגדלי הקירור מוחזרים לפעולה מדי שנה, אנו מזכירים לבעלי נכסים ולמפעילי מערכות קירור מים את חשיבות התחזוקה השוטפת בהתאם לתקנות הרלוונטיות. תחזוקה נכונה של המערכת מסייעת בחיסול מקורות פוטנציאליים של חיידקי לגיונלה וממלאת תפקיד חיוני בהגנה על בריאות הקהילה", צוין באתר האינטרנט של היחידה.
"האתגר הגדול ביותר לבריאות במאה ה-21"
"העולם 'למד בדרך הקשה' שהחום הורג", אומרת פרופ' מיה נגב, ראש המעבדה לבריאות וחוסן אקלימי של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, בהתייחסות להתפרצויות של מחלות כמו מחלת הליגיונרים, המחריפות כתוצאה ממשבר האקלים. "באוגוסט 2003, למשל, גל חום קיצוני במערב אירופה גבה את חייהם של כ-70 אלף בני אדם והעיר את העולם להבנה ששינוי האקלים הוא סיכון משמעותי לאדם. מאז התרחשו אסונות אקלים כולל גלי חום, שיטפונות, הצפות, סופות ושריפות שגובים מחירים כבדים ברחבי העולם".
נגב רואה במשבר האקלים הרבה יותר מאשר מטרד שולי. לדבריה, 200 כתבי העת המובילים בתחום הבריאות והרפואה הכריזו שמדובר ב"אתגר הגדול ביותר לבריאות העולמית במאה ה-21". היא מסבירה ששיעור התחלואה והתמותה מעליית הטמפרטורות עולה עם העלייה בגיל, כשבני 65–70 ומעלה הם האוכלוסייה הרגישה ביותר. "חום כבד מכביד על כל מערכות הגוף – מערכת הלב וכלי הדם, מערכת ההזעה והכליות. ככל שהטמפרטורה החיצונית מטפסת, כך עולה הסיכון לשבץ ולהתקפי לב בקרב אנשים מבוגרים".
למשבר האקלים השפעות שליליות נוספות על הבריאות. במחקר שערכה נגב באוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ' גלית וינשטיין ופרופ׳ שלומית פז, הן חשפו עלייה של 15 אחוז בסיכון לשבץ עם כל עלייה של מעלת צלזיוס, בתקופות של גלי חום קיצוניים בקיץ. אך לא רק המבוגרים בסכנה. "ישנן אוכלוסיות נוספות שהן חשופות במיוחד: אנשים החיים מתחת לקו העוני – שלעיתים אין ברשותם מזגן או שאין באפשרותם להפעילו לאורך זמן – גם הם בקבוצת הסיכון, כמו גם עובדים החשופים לשמש כגון חקלאים, עובדי בניין ותשתיות. כך גם תינוקות ופעוטות, שמנגנוני ויסות החום בגופם עדיין לא מפותחים במלואם, נשים בהיריון, וכן חולים במחלות כרוניות, שהמערכות הפיזיולוגיות שלהם אינן מתפקדות באופן מלא", היא אומרת.
הפתרונות קיימים, אך יש ליישם אותם
לדברי נגב, קיימים פתרונות שיכולים להקל על עומס החום בערים, ביניהם צמצום השימוש באספלט שחור ומעבר לחיפוי טבעי, בנייה ירוקה, הצללת מרחבים עירוניים, הקטנת השימוש ברכב פרטי והרחבת פעילות התחבורה הציבורית, וכן גם הגדלת שטחים ירוקים בעיר. "באמצעות תכנון נכון וחדשני של ערים, אפשר לייצר טמפרטורות נוחות יותר גם בסביבה החיצונית", אומרת נגב.
אבל מעבר לכל אלו, היא מדגישה כי אין תחליף להתמודדות עם שורש הבעיה. "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לצמצם פליטות של גזי חממה ולטפל במשבר האקלים בעצימות גבוהה", היא מסכמת.
בסופו של דבר, התפרצות מחלת הליגיונרים היא תזכורת חשובה לכך שמשבר האקלים מייצר סכנה של ממש לבריאותנו, והסכנות הללו מחריפות ככל שהטמפרטורות עולות. כדי להתמודד עם איומים אלו לא די בתגובה רפואית, נדרשות פעולות מערכתיות משולבות של גורמים שונים, שיכתיבו מדיניות אקלימית אחראית, מניעתית וארוכת טווח התואמת את השלכותיו הנוכחיות והעתידיות של המשבר.
