אובך הוא תערובת של אבק מדברי, גבישי מלח שמקורם ברסס ים, תוצרי בעירה, סולפטים וחומרים אורגניים. צילום: Unsplash
השמיים מתכסים בשמיכה צהובה, הרוח מתחזקת, והאוויר הופך סמיך. אובך אינו תופעה חדשה בישראל, אך לא מעט מחקרים בוחנים היום האם העולם המתחמם משנה גם את דפוסי האבק באזורנו: את התדירות, את העוצמה ואת העונות שבהן הוא מופיע.
הרכב האירוסולים והחלקיקים הזעירים באוויר בזמן אירועי אובך
אובך נוצר מעלייה בריכוז חלקיקים זעירים באטמוספרה, שנקראים אירוסולים. מדובר בתערובת של אבק מדברי, גבישי מלח שמקורם ברסס ים, תוצרי בעירה, סולפטים וחומרים אורגניים. כשהריכוז שלהם עולה, אז טווח הראות מתקצר, קרינת השמש נחסמת, ואיכות האוויר נפגעת.
בישראל, מרבית אירועי האובך נגרמים מסופות אבק וחול שמגיעים ממדבריות סהרה, סיני, עיראק וסוריה. רוחות חזקות מרימות את החלקיקים ומסיעות אותם למרחק של מאות קילומטרים. "אובך נראה בעיקר בעונות המעבר, מאפריל ועד מאי ולאחר מכן באוקטובר", מסביר פרופ' עודד פוצ'טר מבית הספר ללימודים רב תחומיים, המכון הטכנולוגי חולון (HIT), וחבר בפורום מדעני ומדעניות האקלים. זה קורה בשל שינויים מטאורולוגיים האופייניים לתקופות האלה. אך הוא מוסיף כי בשנים האחרונות נרשמו אירועי אובך גם בעונות אופייניות פחות: "בשל שינוי האקלים אנחנו רואים את האובך גם בפברואר, ולפעמים גם בנובמבר. החורף מתקצר ועונות המעבר מתארכות".
לחלקיקים הקטנים יש גם השלכות על הבריאות שלנו. אובך הוא "סוג של זיהום טבעי", מסביר פוצ'טר. החלקיקים הזעירים חודרים למערכת הנשימה. מחקר שנערך במטרופולין תל אביב הראה כי חלקיקים עדינים מצטברים בדרכי הנשימה וקשורים למדדי דלקת ולירידה בתפקוד ריאתי. אוכלוסיות בסיכון כמו חולי אסתמה, מחלות ריאה ומחלות לב, הן רגישות במיוחד.
פוצ'טר ממליץ: "בימי אובך, מומלץ לא לעשות ספורט, כי הוא מקשה על הנשימה. מזגנים כדאי להפעיל במצב סנכרון פנימי – כלומר סינון האוויר שבתוך הבית או הרכב, ולא הכנסת אוויר מבחוץ. עוד מומלץ להשקות גינות ושטחים פתוחים לפני שמתחילות סופות אבק, כדי שהאדמה הרטובה תצמצם את כמות האבק שמתרוממת".
בצורות ארוכות גורמות לכך שהאדמה מתייבשת. כשהקרקע לא לחה מספיק, כל רוח קלה יכולה להעלות אבק לאוויר. צילום: unsplash
תפקיד הפארקים העירוניים והצמחייה בהפחתת ריכוזי אבק וזיהום
לשתילת עצים ברחבי העיר יש משמעות נוספת מעבר להצללה עירונית: מחקר שנערך בתל אביב מצא כי פארק עירוני יכול להפחית ריכוזי חלקיקים בזמן אירועי אבק, וכי רמות הזיהום בתוך אזור מוצל וצמחי היו נמוכות יותר מאשר באזורים פתוחים ומרוצפים בעיר. ההסברים לכך פשוטים יחסית: עצים וצמחייה קולטים חלקיקים על פני העלים והגזעים, מפחיתים את מהירות הרוח בסמוך לקרקע, ותורמים לייצוב פני השטח. נוסף על כך, הלחות היחסית הגבוהה יותר בסביבה ירוקה עשויה לסייע בשקיעת החלקיקים בחזרה אל הקרקע.
הממצאים האלו שופכים אור על כך שתכנון עירוני, ייעור ושימור קרקע יכולים למתן חלק מההשפעות המקומיות של אירועי אובך.
הקשר בין התייבשות קרקע ובצורות ממושכות להגברת תדירות סופות האבק
פוצ'טר מדגיש כי שינוי האקלים אינו "מייצר" אבק, אלא משנה את תנאי הרקע שבהם האבק נוצר ומוסע. "הבצורות הארוכות שפוקדות את האזור גורמות לכך שהאדמה מתייבשת. כשהקרקע לא לחה מספיק, כל רוח קלה יכולה להעלות אבק לאוויר", הוא אומר.
מחקר אזורי רחב שפורסם ב-2022 מצביע על כך שהאגן המזרחי של הים התיכון מתחמם בקצב מהיר מהממוצע העולמי, וחווה ירידה בכמות המשקעים והארכה של תקופות יובש. תנאים אלה תורמים להתייבשות הקרקע ולהפחתה בכיסוי הצמחי – שני גורמים מרכזיים שמגבירים את פוטנציאל התרוממות האבק. פוצ'טר מסביר: "אם לא יורד מספיק גשם, החלקיקים הם קלים יותר ואז הם מסוגלים להגיע לגובה ולהיסחף למרחקים".
האזור שבו אנחנו חיים רגיש במיוחד לתהליכים הללו. המזרח התיכון מכיל את אחת מחגורות המדבר הגדולות בחצי הכדור הצפוני, ותהליכי מדבור מואצים מגבירים את החשיפה של קרקעות חשופות. אף שאין ודאות שמספר סופות האבק יעלה באופן חד, המחקר מתאר החרפה בתנאי קיצון אקלימיים באזור. פוצ'טר טוען כי השינויים העונתיים שאנחנו עדים להם הם דוגמה לכך: למשל, "לראות שקע שרבי בפברואר זה דבר שפעם היה חריג מאוד", הוא אומר.
לשינויים האקלימיים מצטרפים גם גורמים אנושיים. "כאשר שדות חקלאיים לא מושקים, או כאשר יש חוסר יציבות ומלחמות שמונעות עיבוד קרקע – האדמה פחות אחוזה, ואז יש יותר פוטנציאל להתרוממות אבק", מוסיף פוצ'טר. כלומר, האובך תמיד היה קיים, אך בעולם חם ויבש יותר גם הסיכוי לאירועי אובך הולך וגדל.
אתגרי החיזוי של סופות אבק חוצות גבולות בעידן של התחממות גלובלית
ומה לגבי העתיד? "התופעה תלך ותתגבר אם מגמת ההתחממות והמדבור תימשך", אומר פוצ'טר. אך הוא מדגיש שגם המדע עצמו עדיין מנסה לפענח את התמונה המלאה. חיזוי סופות אבק אינו פשוט ומהווה אתגר מורכב. הוא מבוסס בין היתר על נתוני טמפרטורה, משקעים, דפוסי רוחות ושימושי קרקע – חלקם מקומיים, חלקם אזוריים וחלקם עולמיים.
בניגוד לגל חום או לאירוע גשם קיצוני, סופות אבק חוצות גבולות מדיניים. הן מושפעות ממדבריות רחוקים, משדות חקלאיים מוזנחים, ממלחמות וממדיניות סביבתית. במובן הזה, האובך אינו רק עניין מטאורולוגי, אלא גם תזכורת עד כמה האזור שלנו הוא חלק ממכלול גדול יותר מבחינה סביבתית וגאו-פוליטית.
