Evrona May 2016 043 compressed – בתמונה רואים את השותפים למחקר ד"ר איברהים סאלמן וד"ר מריה מאייר – לצד מלכודות הנפילה בסמוך לעץ בביקורת של דליפת הנפט 2014 – אזור חולי.
צילום – ד"ר איגור ארמיאץ' שטיינפרס.
שמורת הטבע עברונה, הממוקמת בערבה הדרומית סבלה משתי דליפות נפט משמעותיות: ב-1975 דלפו כ-10 מיליון ליטר של נפט גולמי מקו צינור אילת-אשקלון (קצא"א). הנפט הגולמי נותר ללא טיפול והפך למוקד של זיהום היסטורי; בדליפה השנייה, ב-2014, נגרם זיהום חמור אחרי שכ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי דלפו – גם אז מצינור קצא"א – לאורך שישה ק"מ בשמורה.
הדליפה של 2014 הובילה למבצע שיקום וניטור אינטנסיבי כדי למזער את הנזקים. בהמשך נערכו מחקרים שונים כדי להבין את השלכות האסון על האקולוגיה של האזור ועל בתי הגידול הייחודיים לו. אחד המחקרים החדשים בנושא הוא פרי עבודתה של אימאן אבו סארה, סטודנטית לתואר שני בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בהנחייתה של פרופ' אפרת גביש-רגב, מהמחלקה לאנטומולוגיה, המכון למדעי הסביבה. במחקר, שיוצג בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה שתיערך ב-8–9 ביולי בבנייני האומה בירושלים, עקבה אבו סארה אחר מגוון העכבישים בשטח המזוהם בבתי הגידול המדבריים בעקבות דליפת הנפט.
הנתונים למחקר נאספו במסגרת פרויקט ניטור ארוך טווח של רשות הטבע והגנים ו"המארג" – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל. "הבחירה בעכבישים כנושא המחקר אינה מקרית. העכבישים נחשבים 'ביו-אינדיקטורים' (סמנים ביולוגיים, י"ג) מצוינים לבריאות המערכת האקולוגית, שכן הם מהטורפים במארג המזון", מסבירה גביש-רגב. "העכבישים ממוקמים באמצע שרשרת המזון. התבוננות באופן שבו הם מושפעים מהפרעות באזור יכולה לעזור לנו להבין את השפעת הדליפה על המערכת כולה”.
כיצד זיהום הנפט בעברונה השפיע על מגוון העכבישים ובתי הגידול?
תהליך המחקר כלל ניטור קפדני וארוך טווח, בשיתוף פרופ' יעל לובין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהחל עוד ב-2016. החוקרות השתמשו ב"מלכודות נפילה" – כוסות הטמונות בקרקע שהעכבישים נופלים לתוכן ומאפשרות לזהות אילו מינים פעילים בשטח. כחלק מהמחקר המקיף, אבו סארה זיהתה והגדירה למעלה מ-1,300 פרטים של עכבישים שנאספו בשטח: נמצאו לא פחות מ-75 מינים, השייכים ל-20 משפחות שונות. החוקרות התמקדו בהשפעה של בתי הגידול סביב עצי השיטה, הנחשבים "מין מפתח" במדבר שכן הם מספקים צל, מזון ומחסה למגוון רחב של אורגניזמים.
הממצא העיקרי העולה מהמחקר הוא השינוי במגוון העכבישים. לזיהום הנפט ולאופי בית הגידול (תחת חופת עצים או בסמוך לעץ) הייתה השפעה מובהקת על מספר הפרטים של העכבישים הפעילים, אך לא על מספר מיני העכבישים. החוקרות מצאו גם שמיני עכבישים שונים, תחת חופת העצים לעומת סמוך לעצים, הושפעו באופן שונה מזיהום הנפט. הבדל זה נצפה בשני בתי הגידול שנבדקו (אזור חולי ואזור עם אבנים).
"נראה שמיני עכבישים מסוימים מסוגלים לנצל אזורים שעברו זיהום נפט, בעוד שמינים אחרים אינם מסוגלים להתקיים באזורים כאלה", אומרת אבו סארה. "בנוסף, ההשפעה השלילית של הנפט על חלק מהמינים עשויה להפחית תחרות במיקרו בית הגידול ולאפשר למינים סתגלניים (opportunistic) להתבסס במקומות שמינים אחרים התקיימו בהם לפני דליפת הנפט. הממצאים הללו מצביעים על צורך בבחינה נוספת של השפעת זיהום הנפט עבור מיני העכבישים השונים במרחב ובזמן".
דוגמה ספציפית נמצאה כשהחוקרות בדקו עכבישים ממשפחת הקטועניים (Gnaphosidae). קטועניים הם משפחת העכבישים השביעית בגודלה בעולם, המונה מעל 2,500 מינים בעולם ויותר מ-125 מינים בישראל. החוקרות גילו כי שני מינים דומיננטיים מהמשפחה הזו הגיבו בצורה שונה לזיהום בשטחי הזיהום מ-2014. בעוד שמין אחד נמצא בתדירות גבוהה יותר תחת עצי השיטה המזוהמים, השני היה נפוץ רק במרחק מהעצים. "הממצא הזה מעורר שאלות לגבי תחרות על משאבים ודינמיקה בין-מינית בעקבות הפרעה סביבתית. זה גרם לנו לשאול אם קיימת ביניהם תחרות על משאבים מסוימים, וזהו הכיוון למחקר המשך בנושא", אומרת אבו סארה.
עכביש מהמין Pterotricha dalmasi צילום – אימאן אבו סארה
חשיבות המחקר: הבנה ושיקום של דליפות נפט במערכות אקולוגיות יבשתיות
חשיבות המחקר חורגת מגבולות שמורת עברונה, שכן רוב הידע העולמי על דליפות נפט מגיע ממערכות ימיות, בעוד דליפות יבשתיות במדבר כמעט לא נחקרו לעומק. "הסביבות המדבריות רגישות מאוד לשינויים", מדגישה גביש-רגב ומציינת כי פרוקי רגליים עלולים להיות מושפעים מאוד מהפרעות אלו. "המידע שנאסף לא רק מסייע לנו להבין את עומק הפגיעה בעבר, אלא גם מספק כלים קריטיים להתמודדות עם אסונות עתידיים ולבחינת יעילות הטיפולים שבוצעו בשטח".
"המחקר שלנו מציע כי שיקום המערכת אינו מסתיים בפינוי הנפט הנראה לעין, אלא דורש הבנה עמוקה של הקשרים העדינים בין המינים השונים המרכיבים את החיים במדבר. המטרה היא לדעת למה לצפות ולסייע בשיקום המערכת האקולוגית הייחודית הזו גם שנים רבות לאחר שהקולות סביב דליפת הנפט שככו", מציינת גביש-רגב.
