היערכות משותפת לאסונות ולאירועי קיצון (כגון שריפות וסופות אבק) והגנה על מערכות חיוניות – ובראשן ביטחון המזון, החקלאות ובריאות הציבור. צילום: unsplash
מדינות יכולות להגן על גבולותיהן מפני איומים אנושיים, אך גם גבול מבוצר אינו יכול לעצור תופעות אקלימיות אזוריות כמו גלי חום קיצוניים, סופות אבק, בצורות או שריפות ענק. גם את הזעזועים המערכתיים הנגזרים מהן – כדוגמת שיבוש בשרשראות אספקה ופגיעה בביטחון המזון – לא יבלמו גדרות ומכשולים. חלק ניכר מן הסיכונים האקלימיים המשפיעים על ישראל מתפתחים במרחב אזורי משותף, החל בזיהומים ימיים ובאירועי קיצון המסכנים מתקני התפלה ותחנות כוח לאורך החוף, ועד לפגיעה ישירה במערכות המים, האנרגיה, החקלאות, הבריאות והמסחר.
משום כך, לצד חיזוק התשתיות והמוכנות בתוך ישראל נדרשת גם דיפלומטיית אקלים: מדיניות חוץ שתפעל לצמצום הסיכון במרחב האזורי. דיפלומטיית אקלים אינה תחליף למדיניות ביטחון ואינה נשענת על ההנחה ששיתוף פעולה מקצועי יפתור סכסוכים מדיניים; היא כלי ממשלתי מעשי שנועד לאפשר שימוש ביחסי חוץ, במידע, בידע מקצועי ובהסכמים כדי להיערך לסיכונים משותפים ולגדר משברים אזוריים.
מדיניות חוץ עשויה לצמצם סיכון
דיפלומטיית אקלים אפקטיבית מתמקדת בתחומים שבהם מתקיים אינטרס משותף מובהק, גם בצל מחלוקות מדיניות: מערכי ניטור והתרעה מוקדמת, היערכות משותפת לאסונות ולאירועי קיצון (כגון שריפות וסופות אבק) והגנה על מערכות חיוניות – ובראשן ביטחון המזון, החקלאות ובריאות הציבור.
הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) מדגיש כי חיזוי סיכונים אפקטיבי נשען בראש ובראשונה על שיתוף נתונים חוצה גבולות. מאחר שמערכות מזג אוויר ואקלים נעות במרחב ללא תלות בגבולות מדיניים, היכולת לייצר התרעה אמינה ולתרגמה לפעולה מוקדמת מחייבת זרימת מידע רציפה בין שכנות. שיתוף פעולה מעין זה אינו מחייב הסדרה מדינית רחבה או פתרון מחלוקות יסוד, אלא נשען על פרוטוקולים מקצועיים, אמון בין גופי המקצוע ומנגנוני עבודה קבועים, המאפשרים לו להמשיך ולתפקד "מתחת לרדאר" גם בעתות של מתיחות וקיפאון ביחסים הדיפלומטיים. הוכחה ליעילותם של מנגנונים אלה ניכרת כבר היום באגן הים התיכון: שיתוף פעולה מקצועי בין שירותי חיזוי ומערכי חירום מאפשר לישראל, יוון, קפריסין ומדינות נוספות להחליף נתוני לוויין בזמן אמת ולהזניק סיוע אווירי הדדי לכיבוי שריפות ענק – תיאום מבצעי שהציל חיים ותשתיות ואינו תלוי בתנודות פוליטיות.
העיקרון של שיתוף פעולה מקצועי מיושם כיום גם באזורים מאותגרים פוליטית, שבהם מנגנון האו"ם לאקלים, שלום וביטחון מסייע לארגונים אזוריים להטמיע סיכוני אקלים בהערכות המצב ובתכנון. לדוגמה, בקרן אפריקה הוקם מנגנון משותף למדינות האזור, לארגון IGAD ולאו"ם, המחבר בין נתוני אקלים לבין כלים של התרעה מוקדמת ודיפלומטיה מונעת. תכליתו של המערך אינה יישוב סכסוכים, אלא שיפור היכולת לזהות לחצים סביבתיים משותפים ולפעול מבעוד מועד לפני החרפתם.
בד בבד ביסס האיחוד האירופי את דיפלומטיית האקלים כנדבך אינטגרלי במדיניות החוץ והביטחון שלו. בהחלטת מועצת האיחוד מאפריל 2026 נקבע כי על מדיניות החוץ לסייע למדינות שכנות בבניית חוסן ומוכנות, בדגש על אזורים פגיעים ושבריריים. הגישה האירופית משלבת ניתוח סיכונים, מערכות התרעה, שותפויות ומימון אקלים, ומטמיעה שיקולי סביבה במדיניות החוץ והביטחון.
הצהרת הכוונות לשיקום נהר הירדן, שנחתמה עם ירדן ב־2022, היוותה תקדים להכרה בניהול משותף של משאבי טבע, מים וחקלאות בת־קיימא, אם כי מימושה המלא טרם עמד במבחן המציאות. צילום: pexels
איך להפעיל דיפלומטיית אקלים בישראל
בישראל כבר נעשים צעדים לגיבוש דיפלומטיית אקלים: השירות המטאורולוגי מקיים שיתוף פעולה מקצועי עם יוון וקפריסין להחלפת מידע, מידול וחיזוי סיכונים יבשתיים וימיים. בה בעת, הצהרת הכוונות לשיקום נהר הירדן, שנחתמה עם ירדן ב־2022, היוותה תקדים להכרה בניהול משותף של משאבי טבע, מים וחקלאות בת־קיימא, אם כי מימושה המלא טרם עמד במבחן המציאות. לרשות המדינה עומדות גם תשתיות ידע הניתנות להרחבה: החל במרכז ההדרכה של השירות המטאורולוגי בשיתוף מש"ב וה-WMO, המכשיר אנשי מקצוע ממדינות מתפתחות למוכנות לחירום וניהול משאבים; ועד למיסוד תפקיד שגריר מיוחד לאקלים וקיימות במשרד החוץ, לצד פעילות אגף הכלכלה לקידום שותפויות במים, אקלים וביטחון מזון.
אלו מהווים נדבך חשוב בפיתוח דיפלומטיית אקלים, אולם הם טרם התגבשו למדיניות ממשלתית מתכללת, המגדירה סדרי עדיפויות מול מדינות האזור, יעדי פעולה ברורים ומדדי הצלחה שיטתיים. על הממשלה הבאה לגבש אסטרטגיה לאומית לדיפלומטיית אקלים בהובלת משרד החוץ, ובשיתוף המטה לביטחון לאומי, גופי החירום ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.
בבסיס האסטרטגיה יעמוד מיפוי סיכונים חוצי־גבולות וזיהוי שותפויות חיוניות במרחב. מודל הפעולה יבחין בין שותפויות אסטרטגיות רחבות לבין ערוצים מקצועיים ממוקדים להחלפת מידע ולתיאום בחירום, המתאפשרים גם במציאות מדינית מורכבת.
בעדיפות ראשונה יקודם מערך התרעה וחיזוי מוקדם לאירועי קיצון ומפגעי סביבה, באמצעות סנכרון בין השירות המטאורולוגי, מערכי החירום ומערכות הבריאות באזור – בדומה למודלים אזוריים דוגמת מיזם MedEWSa הים־תיכוני. בד בבד יש לקדם מחקרים ופרויקטים יישומיים בתחומי המים, החקלאות והחוסן הסביבתי. שיתופי פעולה אלה יישענו על תועלת הדדית ומדדי ביצוע ברורים: רציפות העברת הנתונים, קישוריות מערכות ההתרעה ותרגול מבצעי משותף.
לקראת הבחירות יש להציב למפלגות שאלות החורגות מהמוכנות בתוך גבולות המדינה בלבד: כיצד בכוונתן לפעול לצמצום סיכוני האקלים במרחב האזורי הסובב אותנו? האם הממשלה הבאה תעניק למשרד החוץ ולמערך דיפלומטיית האקלים שבו את הסמכויות והמשאבים הנדרשים להובלת מדיניות אזורית כוללת? האם סוגיות של ביטחון משאבים והתרעה מוקדמת ישולבו כחלק בלתי נפרד מהערכת המצב האסטרטגית? והאם הממשלה הבאה תמסד מנגנוני עבודה אזוריים קבועים, במקום להסתפק ביוזמות אד־הוק נקודתיות?
דיפלומטיית אקלים היא לא תחליף לזרוע הביטחון הלאומי הפנימי – היא זרוע משלימה. בעוד שההיערכות הלאומית מחזקת את כושר העמידה המקומי, הדיפלומטיה פועלת לצמצום לחצים סביבתיים בטרם יתפתחו למשבר הומניטרי, כלכלי או ביטחוני. חיזוק הביטחון הלאומי מחייב הפעלה של שתי הזרועות בעת ובעונה אחת.
ד"ר מיכל גולדנברג היא בוגרת תוכנית ממשק, מרצה ויועצת מדעית־אסטרטגית לשינוי אקלים וקיימות.
