תוכניות בנייה אגרסיביות שמוחקות שטחים ירוקים נרחבים ללא בקרה, שכונות חדשות על גבי תופעות טבע ייחודיות, כריתת עצים נרחבת למרות מחאות התושבים והתנהלות תכנונית שתקועה בימי השלטון הירדני: מדוע ערכי הטבע ביהודה ושומרון נרמסים תחת אינטרסים שונים, ומהי הסיבה שיכולת הציבור להשפיע על כך שואפת לאפס?

עוד מימי התנ"ך, נחל הקדרון היה חלק בלתי-ינותק מירושלים. עם זאת, הדבר הפך אותו כבר לפני אלפי שנים ל"פח האשפה" של העיר. כיום נערכים מאמצים לשיקומו, ולהגנה על הטבע הייחודי שקיים בו. סיפורו של נחל

יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הדריסות

על פי ההלכה, קיימת חובה לגנוז כתבים שכוללים את השמות הקדושים או ציטוטים מהתנ"ך או מהתלמוד. עם זאת, בימינו כמויות הגניזה הולכות ומתעצמות, מה שעלול להוביל בין השאר לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם הגדילה הזו? והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?