דובאי הגדילה את השטחים הירוקים בעיר בכ-67 אחוז. צילום: Pixabay
בעיר שידועה במדבריותיה ובגורדי השחקים שלה, התרחש אחד ממבצעי הייעור העירוני הגדולים בעולם: יותר מ-300 אלף עצים וצמחים נשתלו ברחבי דובאי בתוך חצי שנה בלבד. בעוד שחום הקיץ בעיר שובר שיאים מדי שנה וכחלק מחזון אסטרטגי ארוך טווח בשם ״דובאי 2040״, שמה לעצמה העירייה יעד שאפתני לא פחות: להפוך את דובאי ממרחב עירוני צחיח לנוף ירוק, מקיים ואסתטי. העלות: מעל 50 מיליון דולר. הפרויקט כולל מערכות השקיה חכמות ותכנון נופי שמבקש לשנות את פני העיר ואת האופן שבו אנחנו חושבים על עירוניות במדבר. אבל האם נטיעה מסיבית של עצים בעיר מדברית היא הצעד הנכון מבחינה סביבתית?
222 אלף נוספים
היוזמה הירוקה של דובאי כללה סדרה של פרויקטים לגינון ולייעור בצמתים ובכבישים ראשיים ברחבי העיר שהתבצעו בין החודשים ינואר ליוני השנה. מדובר במהלך מקיף שנפרס על פני יותר מ-3 מיליון מ״ר כדי להפוך את המרחבים הציבוריים שבדובאי לנעימים, למוצלים ולמזמינים יותר. נוסף על 300 אלף עצים ושתילים, נשתלו גם 222 אלף מ״ר של צמחיית כיסוי קרקע ופרחים עונתיים. בעקבות הפרויקט הגדילה דובאי את השטחים הירוקים בעיר בכ–67 אחוז.
לפי מנכ״ל עיריית דובאי, מרואן אחמד בן ג'ליטה, לא מדובר בעוד ״פרויקט נוי״ אלא במהלך אסטרטגי שמטרתו לחזק את הזהות העירונית והחזות האסתטית של דובאי ולמצב אותה כעיר גלובלית בת-קיימא מהמובילות בעולם. לדבריו, היוזמות הירוקות משתלבות באסטרטגיית איכות החיים של העיר ושואפות לשדרג את המרחב הציבורי, להציע סביבת חיים תוססת ובריאה, ולשמר איזון בין נוף עירוני, נוף אדריכלי ונוף סביבתי. ״אנו מחויבים לסטנדרטים הגבוהים ביותר של גינון חדשני ובר-קיימא״, אמר בן ג'ליטה בהצהרה לתקשורת, ״ומתוך כך אנו רואים בפרויקטים הללו לא רק תרומה לנוף אלא גם תרומה להשפעה סביבתית וחברתית רחבה הרבה יותר״.
כדי לשמר את המראה הפורח בלי לבזבז מים יקרים, הותקנו מערכות השקיה חכמות שכוללות משאבות תת-קרקעיות ורשתות שליטה מרחוק. המערכות מבוססות על טכנולוגיות ״אינטרנט של הדברים״ (IoT) שמאפשרות מעקב בזמן אמת וייעול צריכת המים – כל זה כחלק ממאמץ להפוך את הפרויקט לסביבתי גם בתפעול שלו ולא רק במראה החיצוני.
גינון וייעור בצמתים ובכבישים ראשיים ברחבי דובאי. צילום: unsplash
גרינווש?
על הנייר, מדובר במהלך מרשים שמציע פתרון חזותי וסביבתי גם יחד, אבל דווקא בגלל קנה המידה יוצא הדופן שלו, עולות שאלות מהותיות. האם מקום כמו דובאי, ששורר בו מזג אוויר קיצוני עם טמפרטורות בקיץ שחוצות את רף ה-45 מעלות צלזיוס ושהקרקע בו חולית ודלה, באמת מתאים לטיפוח של עצים בקנה מידה כזה?
יחד עם הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים, יש מי שטוענים כי ייעור עירוני במדבר הוא מאמץ מלאכותי, יקר ובמקרים מסוימים אפילו מזיק, בעיקר אם הוא נשען על מינים לא מקומיים או דורש כמויות מים שאינן זמינות בטבע. השאלה אינה רק איך זה נראה, אלא עד כמה זה אכן פרויקט בר-קיימא במשך זמן.
״מבחינה סביבתית, אני לא רואה בזה יתרון משמעותי״, אומר פרופ' אורי שיינס, אקולוג ויו״ר הארגון הבינלאומי TiME העוסק בשימור ובהגנה של בתי גידול טבעיים. ״אפשר להבין את המניעים; שתילת עצים באזורים חמים יכולה להיטיב עם התושבים. אבל כשבוחנים את התמונה הרחבה, מדובר בהשקעה כספית עצומה שלעיתים נראית כבזבוז. את אותם המשאבים היה אפשר להפנות ליוזמות סביבתיות חשובות ומועילות הרבה יותר״, הוא אומר. "עולה גם השאלה, האם העצים באמת נועדו להצללה ולשיפור תנאי החיים, או שמדובר בעיקר באפקט ירוק לעין? לפי המספרים שהם פרסמו, אני חושש שהתשובה נוטה לכיוון השני״. כלומר, הכמות הגדולה של העצים מוכיחה שהמטרה המרכזית היא המסה הגדולה של הנטיעה ולא בהכרח איכות העצים והיעילות שלהם.
הפוך על הפוך
מעבר לשאלת האפקטיביות של היוזמה, שיינס מעלה חשש מהכיוון ההפוך. לדבריו, נטיעה מסיבית ולא מבוקרת של עצים באזורים חמים לא רק שאינה בהכרח מועילה, היא אף עלולה לגרום נזק סביבתי. ״במקומות כאלה, שתילה נרחבת של עצים עלולה ליצור מיקרו-אקלים חדש שמעלה את רמות הלחות. זו תופעה שעלולה להחריף את עומסי החום. כאשר משקיעים משאבים רבים ביצירת חורשות ענקיות בלי בקרה, זה בעיניי בזבוז אדיר של משאבים״, הוא אומר.
אחת התרומות החשובות ביותר של עצים היא יכולתם לספוח פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, וכך למתן את שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית. אלא שלדברי שיינס, בשנים האחרונות עולה ספק לגבי יעילותם של פרויקטים נרחבים לשתילת עצים שמטרתם ספיחת פחמן. ״פרויקטים רבים מהסוג הזה נמצאים כיום תחת ביקורת גוברת של אקולוגים שמבינים שזה פשוט לא עובד. זה לא כלי מוצלח למאבק במשבר האקלים״, הוא אומר ומוסיף: ״שיעורי התמותה של העצים גבוהים והנטייה לשתול מונוקולטורה (עצים מאותו מין, א"ד) עלולה לגרום להתפשטות של מחלות בתוך החורשות האלה״, הוא מסביר.
עוד הוא מציין כי העלות הכלכלית של הפרויקט בדובאי גבוהה במיוחד, ושאם באמת רוצים לפעול לטובת הסביבה אפשר לעשות זאת בעלות נמוכה בהרבה. ״עץ לשתילה בדובאי עולה כמה מאות דולרים. צריך להבין – בדולר אחד בלבד אפשר להציל כ-24 מטרים רבועים של יער גשם קיים. במקום לבזבז כספים על נטיעה לא יעילה, מוטב להשקיע בהגנה על היערות שכבר קיימים. זה מה שיכול באמת להביא שינוי אפקטיבי״, הוא מסכם.
