בימים חמים כמו אלה שפוקדים אותנו כעת, כשהשמש שולטת בשמים ביד רמה, קשה שלא להעריך את יתרונותיו של הצל. מעט הצללה משפרת משמעותית כל יציאה מהבית: טיול עם הכלב, בילוי על שפת הים או סתם הליכה ברחוב, ויש לה יתרונות בריאותיים רבים. עם זאת, במקומות רבים בישראל אין מספיק צל. בדו"ח שמתפרסם בימים אלה חושפים חוקרים ישראלים שיתרונותיו של הצל מתבטאים גם בחיסכון תקציבי – ושהמחסור בהצללה גורם לעלויות כלכליות לא מבוטלות.
הדו"ח החדש מומן ולווה על ידי משרד הבריאות ומשרד הבינוי והשיכון ונכתב על ידי פרופ' ניר בקר ומר אור נביעות, חוקרים מהמכללה האקדמית תל-חי. "פרסומים רבים מאוד מדברים על כך שחסר צל בישראל", אומר ד"ר עמיאל וסל, מ"מ מנהל תחום מדיניות במשרד הבינוי והשיכון ומיוזמי הדו"ח. "ראינו שבעולם המקצועי אין חוסר, אלא דווקא עודף של הנחיות ליצירת הצללה, ובכולן נאמר שצל זה דבר טוב ושצריך הרבה ממנו". עם זאת, לדבריו, עבודות אלה לא בוחנות את התועלות הכלכליות האפשריות של הצל: "אף אחד לא מדבר על כמה הצל חוסך".
הצל טוב לבריאות
כדי לענות על שאלות אלו, החוקרים ביצעו ניתוח עלות-תועלת להצללה. ראשית הם חישבו את העלויות שכרוכות ביצירת סוגים שונים של צל: הכנת תשתית לנטיעה ובהמשך תחזוקה של עצים, הצבת הצללות מלאכותיות (כגון פרגולות) והקמת אכסדרות (שדרות עמודים מקורות בחזית מבנים).
את העלויות הללו השוו החוקרים לתועלות הכלכליות שטמונות בצל בזכות יתרונותיו הבריאותיים. "החיסכון התקציבי בעצם מבטא במונחים כלכליים עד כמה הצל מועיל לבריאות שלנו ומונע תחלואה ותמותה. מדינת ישראל מממנת את מרבית העלות של הטיפולים הרפואיים עבור אזרחיה, כך שאם האוכלוסייה בריאה יותר – במקרה הזה בזכות הצללה – המדינה חוסכת כסף", אומר בקר.
התועלת הבריאותית המוכרת ביותר של הצל היא ההפחתה במקרי סרטן העור, מחלה שנגרמת במקרים רבים בעקבות חשיפה לשמש ללא הגנה. ב-2015 אובחנו בישראל 1,674 חולים במלנומה, סוג סרטן העור המשמעותי ביותר, ו-185 איש מתו מהמחלה.
תועלת נוספת של הצל היא עידוד פעילות גופנית. בכל פעם שאנחנו בוחרים להגיע ממקום למקום ברכב במקום ברגל או באופניים כי הדרך ליעד שלנו לא מוצלת, אנחנו מבצעים פחות פעילות גופנית. להפחתה הזאת יש השלכות בריאותיות: הנתונים מצביעים על כך ש-31 אחוז מהאוכלוסייה בעולם לא מגיעה לרף המינימלי המומלץ לפעילות גופנית, שעומד על 30 דקות של פעילות ברמת קושי בינונית, חמש פעמים בשבוע. מחקרים רבים מצביעים על כך שלפעילות גופנית תדירה וקבועה יש תועלות בריאותיות רבות, ביניהן מניעת מחלות לב וכלי-דם (כמו שבץ), סוכרת מסוג 2, סרטן המעי הגס, סרטן השד והשמנת יתר, חיזוק המערכת החיסונית, הפחתת לחץ נפשי ודיכאון וסיוע בגמילה מעישון.
בנוסף, הצללה טבעית תורמת להפחתת ריכוז החלקיקים המזהמים שגודלם עד 2.5 מיקרון (PM2.5), שהם אחד ממזהמי האוויר הנפוצים והמסוכנים ביותר. גודלם המיקרוסקופי של החלקיקים מאפשר להם לחדור בקלות אל תוך הגוף, והם עלולים להגיע אל הריאות ומשם אל מערכת הדם ולגרום למחלות במערכת הנשימה ולמחלות לב וכלי דם, ואף להצטבר ברקמות המוח. עלי העצים סופחים אליהם באופן טבעי כמות מסוימת של חלקיקים אלה, וכך מצמצמים את הסיכון הבריאותי שלו הם גורמים.
"בעשור האחרון ראו אור עשרות עבודות מחקר, כתבות, מסמכי מדיניות ואפילו תערוכות עיצוב אורבני המדגימות כיצד המחסור בצל במרחב הציבורי בישראל פוגע בבריאות הציבור בישראל", מרחיב ד"ר אביעד הדר, מיוזמי הדו"ח ולשעבר היועץ המדעי למשנה למנכ"ל משרד הבריאות. "חשוב להבין שנוכחות של צל במרחב העירוני מהווה גורם מרכזי, במודע או של במודע, בהחלטה של רבים להשאיר את הרכב בחניה ולהתנייד בחלופות לא-מזהמות, בעיקר במרכזי ערים שסובלות מזיהום תחבורתי כבד".
לגרום לאנשים לצעוד
החוקרים מצאו שהתועלת המצטברת מהצללה עשויה להגיע לאלפי שקלים בשנה לאדם. מעבר לכך, על פי הממצאים, בזכות התועלות הבריאותיות המשמעותיות שכומתו באופן כלכלי, עלויות בניית ההצללה הן השקעה משתלמת: התשואה הכספית ממיזמי יצירת צל עומדת על עשרות אחוזים בשנה. כך, לדוגמה, לצורך הקמת פרויקט הצללה מלאכותית בגודל 200 מ"ר בבית ספר הושקעו 230,000 שקלים. בזכות ההצללה, 30 אחוז מילדי בית הספר ביצעו פעילות גופנית נוספת, ששיפרה את מצבם הבריאותי. התועלת השנתית לילד עומדת על 105 שקלים, ובסך הכול על 105,000 ש"ח לכל בית הספר. לפי נתונים אלה, בתוך פחות משלוש שנים ההשקעה תחזיר את עצמה.
"על פי הממצאים שלנו, התועלת הכלכלית הגדולה ביותר מגיעה דווקא כשגורמים למבוגרים לצעוד", אומר וסל. לדבריו, רוב ההנחיות מתמקדות כמעט אך ורק בהצללה עבור ילדים, ומתעלמות מהחשיבות הגדולה של ההליכה השגרתית ברגל כפעילות גופנית שתורמת לבריאות האוכלוסייה הבוגרת ובפרט של אוכלוסיית הקשישים. "זה קהל יעד שהתעלמנו ממנו עד עכשיו, וצורת שימוש בצל שצריך להתמקד בה", מוסיף וסל.
מסקנה חשובה נוספת של הדו"ח עוסקת בצורך בהשלמת ההצללה הטבעית על ידי הצללות מלאכותיות. לעצים יש תועלות בריאותיות ואסתטיות רבות, אך גם חסרונות: לעץ לוקח שמונה שנים לצמוח לממדים שמספקים צל מקסימלי, וגם אז, במקרים לא מעטים הטיפול בו מתבצע בצורה לקויה. לכן ממליצים החוקרים, לצד נטיעת העצים, להציב גם הצללות מלאכותיות. דוגמה לשימוש מוצלח בהצללה כזאת הוא הגגון הארוך שמצל על האנשים הרבים שנכנסים ויוצאים מדי יום מתחנת רכבת ההגנה שבתל אביב.
הדו"ח התייחס לעוד סוג אחד של הצללה – צל הנוצר ממבנים. התחזוקה לסוג זה של צל היא אפסית וההשפעה שלו מידית והדו"ח המליץ לבחון התכנות של סוג צל זה ככל האפשר.
לא רואים את הרווחים
פרט לתועלות הבריאותיות השונות שנבדקו בדו"ח, לצל יש השפעה מכרעת במיתון הטמפרטורה בעיר. התחזיות לגבי השפעות שינוי האקלים מצביעות על עלייה של כ-3-2 מעלות בטמפרטורות המקסימום היומיות הממוצעות בישראל עד שנת 2050. לפי מחקר שפורסם לאחרונה, במצב כזה, יחושו תושבי גוש דן עומס חום קיצוני במשך שמונה חודשים בשנה. לעומת זאת, תכנון אקלימי אופטימלי במרחב העירוני שיכלול הצללה עשוי להפחית את העומס התרמי בסדר גודל של כ-50 אחוז.
אז אם התועלת הכלכלית והסביבתית של ההצללה גבוהה כל כך, למה בכל זאת קיים מחסור בצל בישראל? ייתכן שגורם מרכזי לכך הוא העובדה שהגופים הממשלתיים שנושאים בעלויות הקמת הצל – ובראשם משרד הבינוי והשיכון, הם לא אלה שרואים את הרווחים – הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. לכן, ייתכן שיש צורך לבצע חשיבה תקציבית ברמה בין-משרדית על מנת לטפל בבעיה. בכל מקרה, אין ספק שהגדלת כמות הצל היא צעד חשוב בדרך לימי קיץ נעימים, בריאים וחסכוניים יותר בישראל.
