לכאורה למדורה אחת יש השפעה זניחה, אבל אלפי מדורות מביאות לפליטות של חומרים מסוכנים. צילום: Unsplash
מדי שנה בערב ל"ג בעומר נדלקות ברחבי ישראל אלפי מדורות. אומנם עבור כל קבוצת חוגגים מדובר באירוע חברתי קטן ומקומי, אך המבט מהלוויין מגלה תמונה של מפגע לאומי בדמות ענן זיהום סמיך שמכסה שטחים נרחבים. על פניו קשה לדמיין כיצד מדורה אחת קטנה יכולה להזיק, אבל לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה מדובר בהשפעה מסוכנת: בל"ג בעומר נרשמים מדי שנה ריכוזי מזהמים גבוהים משמעותית ביחס ליום רגיל. המציאות הזו מעלה שאלה קריטית על הדרך שבה הפעולה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו הופכת למפגע סביבתי ומפגע בריאותי רחב, והכי חשוב – מה נוכל לעשות אחרת?
פליטות מבוזרות ובעירה פתוחה: הדינמיקה של הצטברות מזהמים במרחב האורבני
"בל"ג בעומר, בטווח זמנים קצר יחסית, מדליקים מספר גדול מאוד של מדורות. זה משול להתפרצות של אלפי דליקות גדולות ברחבי הארץ. לכאורה למדורה אחת יש השפעה זניחה, אבל אלפי מדורות מביאות לפליטות של חומרים מסוכנים ולענן זיהום שמכסה ערים שלמות", מסביר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית מהמרכז האקדמי רופין, ובוגר תוכנית ממשק.
בניגוד לשריפה מבוקרת בתעשייה, המדורות הן מקרה קלאסי של "בעירה פתוחה". לפי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, בבעירה כזו העשן והמזהמים משתחררים ישירות לאוויר ולא דרך ארובות. הדבר הופך את המפגע לחמור במיוחד, שכן הפליטה מתרחשת בגובה פני הקרקע ובסמוך לבתי מגורים ורחובות. בתנאים אלו תערובת החומרים, שכוללת במדורות לרוב גם פסולת אורגנית, נייר, קרטון ופלסטיק, פולטת מגוון רחב של מזהמים שחלקם בעלי השפעה מזיקה במיוחד על האקלים ועל הבריאות. החשיפה למזהמים אלה, בין אם לטווח קצר או לטווח ארוך, מובילה לשלל בעיות בריאותיות: החל מגירויים בעור ובדרכי הנשימה ועד למחלות נשימה כרוניות ותוצאות בריאותיות קשות אחרות. למעשה, ההערכות מדברות על כ-270 אלף מקרי מוות בשנה ברחבי העולם המיוחסים לחשיפה לחלקיקים שמקורם בבעירה פתוחה של פסולת. ברנט יצחקי מסביר: "במהלך השנים ריכוזי מזהמי האוויר הנמדדים בל"ג בעומר גבוהים פי 7–20 מאלה שנמדדים בימים רגילים".
חשיפה נקודתית למזהמי אוויר עלולה להביא לשיעול, לתחושת מחנק, לגירוי בעיניים ובדרכי הנשימה. צילום: unsplash
חלקיקים נשימים: המנגנון הפיזיולוגי של חדירת מזהמים למחזור הדם
תהליך הבעירה במדורות פולט לאוויר חומרים מסוכנים וחלקיקים נשימים שחודרים עמוק לדרכי הנשימה. "כל תהליך של שריפה כולל פליטה של פחמן דו-חמצני ושל חלקיקים, אך בתהליכי שריפה לא מלאים ולא מבוקרים נפלטים לאוויר גם פחמן חד-חמצני ותחמוצות חנקן", אומר ברנט-יצחקי.
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, החלקיקים המדוברים הם חלקיקים עדינים העוברים בדרכי הנשימה. בעוד שביום רגיל החלקיקים הקטנים והמסוכנים הם כמחצית מזיהום האוויר הנמדד, הרי שבזמן שריפות הם עלולים להגיע לשיעור של עד 86 אחוז מכלל זיהום החלקיקים. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בשל גודלם הזעיר, הם אינם נעצרים בסינוסים או בגרון, אלא חודרים לריאות ומשם עלולים לעבור ישירות לזרם הדם. במחזור הדם הם עלולים לעורר תגובה דלקתית רב-מערכתית, מה שמסביר כיצד הזיהום משפיע לא רק על הנשימה אלא גם על מערכת הלב וכלי הדם.
המצב מחמיר כשלמדורה נזרקים חומרים שאינם עץ טבעי. המשרד להגנת הסביבה מזהיר כי שריפת עצים צבועים או לוחות מתועשים כמו MDF, מלמין ופורמייקה, שנמצאים ברוב הרהיטים המודרניים, הארונות והמדפים בביתנו, פולטת חומרים מסוכנים בשל הדבקים והציפויים שבהם.
לחשיפה הזו יש מחיר בריאותי מיידי. לפי משרד הבריאות, הילדים הם האוכלוסייה הרגישה ביותר להשפעות מזהמי אוויר אלה. ברנט-יצחקי מפרט כי "חשיפה נקודתית למזהמי אוויר עלולה להביא לשיעול, לתחושת מחנק, לגירוי בעיניים ובדרכי הנשימה ולהחרפת אסתמה. חשיפה כרונית למזהמי אוויר נקשרת למגוון רחב של סכנות, החל מהחרפת מצבים בריאותיים קיימים, סוגי סרטן שונים, ובמקרים של נשים בהיריון – פגיעה אפשרית בעובר".
תוצרי לוואי רעילים ודיוקסינים: ההשלכות של שריפת פולימרים וריהוט מתועש
ההשפעה הסביבתית של החג לא נעצרת באוויר. החגיגות מלוות בשימוש מסיבי בכלים חד-פעמיים, שיוצרים נזק כפול: כשהם נשרפים וכשהם נותרים בשטח. המשרד להגנת הסביבה מזכיר כי בצלחת פלסטיק נשתמש חמש דקות בלבד, אך ייקחו מאות שנים עד שתתכלה.
כשהכלים מושלכים לאש, הנזק הופך למיידי. ברנט-יצחקי מסביר כי "השלכת כלי פלסטיק למדורה מביאה לפליטת חומרים רעילים ומסוכנים נוספים כמו בנזן". בעירה כזו משחררת גם תרכובות מסוכנות הפוגעות במערכת החיסון וגורמות למחלות. רעלים אלה נוחתים על הקרקע ומזהמים אותה לזמן רב.
גם פלסטיק שנותר בשטח אינו נעלם. ברנט-יצחקי מדגיש כי "חלק מהפלסטיק מתפורר לחלקיקים קטנים (מיקרו-פלסטיק), חודר לצמחים, לבעלי החיים ואף לגוף האדם ומביא לסיכונים בריאותיים רבים, בין היתר לסרטן".
אפשר גם אחרת: הכוח של השינוי הקטן
החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה בזיהום האוויר בזכות עלייה במודעות הציבורית. אז איך אפשר לחגוג ולשמור על הסביבה בו זמנית?
הפתרון הטוב ביותר, לפי המשרד להגנת הסביבה וברנט-יצחקי כאחד, הוא אימוץ פעילויות חלופיות כמו טיולי עששיות או מפגשים חברתיים ללא אש. אם בכל זאת החלטתם להדליק מדורה, הצעד המשמעותי ביותר הוא איחוד כוחות. "ככל שנצמצם את מספר המדורות כך ייפלטו פחות חומרים מסוכנים לאוויר", אומר ברנט-יצחקי, ומדגיש כי "חשוב לצמצם לא רק את מספרן אלא גם את גודלן, תוך הקפדה על שימוש בעצים תקניים בלבד. אפשר לנצל את ל"ג בעומר דווקא כשיעור בקיימות, בעיקר כיוון שילדים רואים, מריחים ומרגישים את השפעת המדורה. ניתן להסביר על הנזקים הסביבתיים והנזקים הבריאותיים ולחגוג בכל זאת בהתכנסויות ובסיפורים", אומר ברנט-יצחקי.
לסיכום, כשאנחנו בוחרים לאחד מדורות, לוותר על הכלים החד-פעמיים או לבחור בפעילות אלטרנטיבית, אנחנו לא רק מגנים על הריאות שלנו אלא גם משנים את התמונה הלאומית.
