חשוב לייצר שיח בין אקולוגים לחקלאים. מטע אבוקדו יחיעם. צילום: יעל הרטמאיר
הגידול המואץ באוכלוסיית העולם מביא עמו אתגרים לא מעטים, בראשם, ניצול הולך וגובר של שטחי הקרקע המוגבלים לטובת גידול מזון.
הצורך הגובר בשטחים לחקלאות אינטנסיבית ובמקסום התפוקה מאיים על מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. לעיתים, השטחים המעובדים הופכים לסביבה עוינת עבורם – עד כדי סכנת הכחדה.
לפי דוח Living Planet לשנת 2024, אוכלוסיותיהם של יותר מ-5,000 מיני חיות בר הצטמצמו בכ-73 אחוז בין השנים 1970 ל-2020. ובכל זאת, יש גם תקווה: במקרים רבים ניתן לעצור את ההידרדרות באמצעות מאמצי שימור גם בשטחים חקלאיים.
אחת השיטות הפחות ידידותיות לסביבה היא מונו-קולטורה, גידול של זן יחיד בכל שטח (למשל, רק פלפלים או רק גזרים). שיטה זו מעלה את תפוקת המזון אך חוסמת את המעברים הטבעיים של בעלי חיים קטנים וגורמת לפגיעה חמורה במערכות האקולוגיות.
מטעי האבוקדו מפנים מעבר לבעלי החיים
אחת החברות הישראליות הראשונות שפועלות לשנות את המצב היא "מילופרי", תאגיד חקלאי בבעלות 25 קיבוצים ושלושה מושבים שיתופיים בגליל המערבי. החברה, המחזיקה בשטח של כ-120 אלף דונם (רובו מטעי אבוקדו), מייצאת כ-75 אחוז מתוצרתה לחו"ל.
המחויבות לעמוד בתקינה האירופית, יחד עם ההבנה שבעלי החיים זקוקים למרחב תנועה בטוח גם בשדות מעובדים, הביאה בשנת 2021 להשקת פרויקט "שיקום מסדרון אקולוגי-חקלאי במטעי האבוקדו של מילופרי".
הפרויקט, שמקודם על ידי מילופרי ואיגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי, ובייעוץ מקצועי של מכון דש"א וד"ר אביב אבישר, מבוצע בתמיכת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) במסגרת זכייה בקול קורא של הקרן לשמירת השטחים הפתוחים. במסגרת הפרויקט נוצרו מעברים אקולוגיים קטנים שמתחברים למסדרון אקולוגי אזורי – מראש הנקרה ועד חיפה – תוך שיקום עשרות מטעים. במילים אחרות: רצף של בתי גידול משוקמים שמאפשר מעבר חופשי של בעלי חיים במרחב החקלאי.
לייצר מעברים אקולוגיים במרחב החקלאי. מטע אבוקדו רמת יוחנן. צילום: יעל הרטמאיר
שיקום אקולוגי שמועיל גם לחקלאים
יעל הרטמאיר, מנהלת מחלקת אקולוגיה באיגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי ואחת ממובילות הפרויקט, מסבירה: "רוב השטחים הפתוחים הלא-מוגנים בישראל הם שטחים חקלאיים. לכן חשוב לייצר שיח בין אקולוגים לחקלאים, כדי לשפר את השירותים האקולוגיים שהשטחים הפתוחים מספקים לחקלאים מצד אחד ולשקם את תפקודם כמסדרונות אקולוגיים מצד שני".
במסגרת הפרויקט בוצע שיקום משארי שדה (שטחים פתוחים בשולי המטעים) שכלל שתילת צמחי בר מקומיים ופתיחת מעברים קטנים בגדרות. בנוסף, בחלקות הפרויקט נעשה מעבר לתחזוקת עשבייה באמצעות כיסוח במקום הדברה. הפרויקט יצר גם בריכות חורף ומשלב שתילת צמחים בסכנת הכחדה.
הרטמאיר מסכמת: "השיקום האקולוגי מייצר מעברים טבעיים במרחב החקלאי, תורם לשיקום המערכות האקולוגיות, מאפשר עמידה בתקני ייצוא מחמירים ובעיקר מחזק את הקשר בין האדם לטבע. זו הצלחה שהיא גם סביבתית וגם כלכלית. תאגידים נוספים כבר מתעניינים באימוץ השיטה. המטרה היא לייצר פרוטוקול עבודה יעיל וזול, שכל חקלאי יוכל ליישם בשטחו".
