שתפו‬        

מערכת זווית

דג נשך איש – אז מה?

השבוע פרצה פאניקה קלה עם שלל כתבות לא ממש מדויקות שהכריזו על הגעתם של דגים מסתוריים לחופי ארצנו, שגרמו לפציעות רוחצים בעקבות נשיכות קיצוניות במיוחד. אנחנו כאן כדי להרגיע

28 בספטמבר 2016



"העדויות בחוף הסלע בבת ים מזכירות במשהו את סרט האימה הפופולרי פיראנה D3, שעלילתו הפשוטה אך התכליתית משלבת דגים אימתניים, שיניים חדות ומתרחצים מבוהלים ומדממים". כך נפתחה כתבה שפורסמה לפני כשבוע ושזכתה לכותרת המאיימת "מלתעות, גרסת חוף הסלע בבת ים".

ה"דגים הנושכים המסתוריים" נצפו גם בחופי תל אביב בשבועות האחרונים ועוררו אדוות קטנות של תלונות, פחדים ואי ודאות, שהתפשטו בעיקר ברשת האינטרנט. כמה תושבים נסערים, כך דווח, אף תבעו מעיריית ת"א "להדביר את הדגים המסוכנים".

שבי רוטמן, חוקרת באוסף הדגים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, חושבת שמדובר במקרה של חשש כבד לשום דבר. בטח לא משהו חדש או מאיים. "בים יש הרבה דגים קטנים שלפעמים פוגשים מתרחצים ולפעמים אפילו קצת נושכים אותם", היא אומרת. "כנראה שלמתרחצים ולתקשורת יש זיכרון קצר, כי ידיעות על נשיכות דגים פורסמו גם בעונת הרחצה שעברה, גם לפני ארבע שנים וגם לפני עשור. לא צריך להיכנס ללחץ ואין צורך לטפל בבעיה שבכלל לא קיימת".

אז מי אלה הדגים הנושכים האלה ולמה הם עושים זאת? "ככל הנראה מדובר בדג מסוג סרגוס מסורטט, דג מקומי בים התיכון, שחי בדרך כלל בריף סלעי – שוברי גלים ורכסים סלעיים בים", מסבירה רוטמן. "הדגים הצעירים, בני כמה חודשים, שוהים לעתים גם באזורים רדודים וחוליים ליד שפת המים, שם הם בטוחים יותר מטורפים ושם הם מחפשים מזון בחול. הדגים נמשכים גם לחומר אורגני שנמצא על הגוף שלנו, בני האדם – כמו עור מת על כפות רגליים, למשל – וכשהם מנסים לאכול אותו הם עלולים לנשוך קלות מתרחצים במים. לא מדובר בתופעה חדשה, אלא במשהו רגיל לגמרי. הדגים ממש לא מנסים לתקוף בני אדם והם לא יכולים לגרום לנו נזק"

 

סרגוס מסורטט
סרגוס מסורטט. לציבור ולתקשורת יש זיכרון קצר, כמו של דג

הים מתחמם

עם זאת, בתגובה לזמזום ברשת, עיריית ת"א יצרה סרטון תגובה קצר וחביב בשם "אמאל'ה, נשך אותי דג", שניסה להרגיע את הקהל הרחב. בסרטון נטען ש"השנה, לחצים במערכת האקולוגית גרמו להקדמת עונת הרבייה של הסרגוסים ולממשק אתנו, רוחצי הקיץ". האם זה נכון? "אם אכן יש עלייה במקרי הנשיכה של הסרגוסים, מה שלא נבדק עד כה מבחינה מדעית, אז ייתכן שמדובר בהקדמה מסוימת של עונת הרבייה שלהם – מאפריל למרץ", אומרת רוטמן, שמסבירה גם שלא מדובר בלחץ אקולוגי, אלא בעליית הטמפרטורה של מי הים התיכון כתוצאה משינוי האקלים (הים התחמם בשתי מעלות ב-20 השנים האחרונות). עליית הטמפרטורה גורמת לשינויים נוספים, כמו עידוד פלישת מינים, עלייה במספר המדוזות, העלמות קיפודי ים ומינים אחרים ותופעות אחרות שעדיין לא נחקרו. "אנחנו יודעים שלוקוסים מתרבים מוקדם יותר בגלל התחממות מי הים התיכון אבל עד כה לא נעשה מחקר כזה על עונת הרבייה של הסרגוסים. עם זאת, במקרה כזה, ייתכן שיש עכשיו במים הרדודים ליד החוף דגי סרגוס מעט יותר גדולים שהנשיכה שלהם מעט יותר מכאיבה". רוטמן מוסיפה גם , שמוסיפה כי יש גם דגים נוספים שעלולים לנשוך, כמו הספרוסיים, קרובי משפחה של הסרגוס המסורטט.

האם מדובר בבעיה אקולוגית? "לא בהכרח. לא מדובר בדגים פולשים שמשנים את המערכת האקולוגית. עניין הקדמת עונת הרבייה זה משהו ששווה לבדוק אותו, אבל בינתיים אנחנו בעיקר צריכים להיות שמחים שיש לנו אוכלוסיית דגים יציבה ובריאה. כמה מקרים של נשיכות קטנות זה בהחלט מחיר הגיוני לשלם על זה שיש לנו דגים חיים ובריאים בים התיכון", אומרת רוטמן. "אם במקרה מישהו נפצע כתוצאה ממפגש עם דג, או משום שהוא דרך על חפץ חד בים, יש צורך לחטא ולטפל בפצע, כי הוא עלול להזדהן מחיידקים שנמצאים במי הים".

 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬