שתפו‬        

האם השמורה אכן שומרת על הדגים?

מחקר גילה הבדלים משמעותיים במספר ובמגוון הדגים שחיים בתוך שמורת איי אכזיב ובין אלה שמתקיימים מחוצה לה
15 ביולי 2014



איי שמורת אכזיב. צילום: ד"ר גיל רילוב
איי שמורת אכזיב. צילום: ד"ר גיל רילוב

ההכרזה של הוועדה לשמירה על הסביבה במשרד הפנים שחבריה ממליצים לאשר הקמה של שמורת טבע ימית באזור ראש הנקרה הייתה משמחת מאוד. המדינה סוף סוף הכירה בחשיבות של אזור מוגדר המיועד להגן על דגים בסביבתם הטבעית מפני דיג והרס מעשה ידי אדם.

לפני כמה חודשים התפרסם דוח בהובלת החברה להגנת הטבע המתאר את המצב העגום של הדגה בים התיכון ואת ההתנהלות הכושלת של האחראים לניהול הדיג. הדוח הצביע על הגורמים העיקריים לדלדול הדגים בשוניות לאורך חופי ישראל – לא רק הדייגים המקצועיים, אלא גם מספר רב של דייגים חובבים שהם מיומנים ומשתמשים בציוד מודרני משוכלל.

לעומת הדוח הקודר המתאר את מצב המערכת הימית ברוב חלקי הארץ, קיימת נקודת אור קטנה בדמות שמורת איי אכזיב וראש הנקרה. בשמורה הזערורית, שבה הדיג אסור, נמצא עולם תת מימי עשיר ביצורים חיים ובצמחייה.

השמורה הזו הייתה במרכז מחקר שאני עורך בשנים האחרונות, ובו אני משווה את מיני הדגים ושכיחותם ואת הכיסוי החי של שוניות סלעיות רדודות בתוך שמורת איי אכזיב ובאתרי ביקורת שנמצאים מחוץ לשמורה. הנתונים נאספו במשך כמה שנים ובשתי עונות שונות.

הכוונה הייתה להעריך עד כמה מצליחה השמורה, שבה קיים פיקוח הדוק למדי, להגן על דגי השוניות הסלעיות בחופי הים התיכון. הממצאים הראו שהשמורה אכן מבצעת את מה שנדרש ממנה: התגלו הבדלים משמעותיים בין בשכיחות הדגים שבתוכה ובין אלה שבאזורים אחרים. עניין זה בלט בעיקר במקרה של מינים בעלי ערך מסחרי – מספרם של דגים כמו סרגוס, לוקוס ובורי היה גדול פי 14-7 ממספרם מחוץ לשמורה, והם גם היו גדולים יותר. הנתונים האלה נכונים בעיקר מים הרדודים ביותר על המדרון המקיף את האיים.

העושר הגדול של מיני הדגים סביב שמורת איי אכזיב לעומת דלותם סביב האיים שמחוץ לשמורה – בדומה לשאר חלקי הארץ – מצביע על כך שדיג הוא גורם מרכזי להידלדלות הזו.

הגנה משמעותית לבית הגידול

שינויים בחברת יצורי הים התיכון מתקיימים גם ללא קשר ישיר לדיג, ולא פסחו גם על מינים שאין להם ערך מסחרי בחופי ישראל. לדוגמה, בעבר מי שנכנס למים באזורים סלעיים היה צריך להיזהר מדריכה על קיפודי ים, ממש כמו באילת. אלא שהיום אין חשש כזה, מפני שהקיפודים נעלמו כמעט לחלוטין.

הסירה שמשמשת את החוקרים ומאחוריה משמאל האי נחליאלי שבשמורה ומימין ראש הנקרה. צילום: ד"ר גיל רילוב
הסירה שמשמשת את החוקרים ומאחוריה משמאל האי נחליאלי שבשמורה ומימין ראש הנקרה. צילום: ד"ר גיל רילוב

סיבה אפשרית להיעלמותם נמצאה בניסויים שבהם התברר שהקיפודים מתים כשטמפרטורת המים עולה על 30.5 מעלות. עד לפני כמה עשורים, טמפרטורות כאלה היו נדירות גם בשיא הקיץ. אלא שבשל שינויי האקלים בעולם הים מתחמם ומימיו מגיעים אפילו ליותר מהטמפרטורה הזו במהלך תקופה ארוכה בכל קיץ, וכנראה שהתחממות זו הביאה להיעלמות הקיפודים.

מכיוון שהמינים המקומיים, כולל הקיפודים, הם ממקור אטלנטי – כלומר מים קרים יותר, סביר להניח שמינים רבים נוספים סובלים מההתחממות הזו ויש לצפות שרבים מהם פשוט לא ישרדו בעשורים הקרובים. ואכן, מצטברות עדויות על היעלמותם של מינים רבים, בהם כאלה החשובים מאוד למערכת האקולוגית הימית שעל השוניות בחופי הים התיכון הישראלי.

פלישה מסוכנת

בעיה נוספת היא העובדה שב-150 השנים האחרונות קיימת פלישת מינים חדשים לים התיכון, המגיעים בעיקר מים סוף דרך תעלת סואץ. שני מיני דג הסיכן (ארסים, בלשון הדייגים) שמקורם בים סוף הם בין הדגים הנפוצים ביותר על השוניות לאורך החופים. הדגים האלה זוללים את רוב האצות הרכות על הסלעים ומשנים לחלוטין את מארג המזון, ובתגובה לכך משתנה גם הרכב המינים שמתקיימים עליה.

אותו מחקר גילה שמספרם של המינים הפולשים בחברת הדגים על השוניות בים התיכון הישראלי הגיע ל-13 אחוזים. אבל כשמסתכלים על מספר הדגים ולא על המינים, מגיעים הפולשים ל-32 אחוזים בממוצע (לעתים מגיע מספרם ל-70 אחוזים ויותר) מהמספר הכולל של הדגים על השוניות – זאת בעוד שחלק מהמינים המקומיים הם נדירים למדי.

התיאוריה אומרת שבתי גידול המוגנים יותר מפני מפגעים מקומיים (דיג, זיהום, פגיעה בבית הגידול) יהיו עמידים יותר בפני השפעות שליליות חיצוניות (שינוי אקלים, פלישות מינים). לכן המסקנה פשוטה: יצירת שמורות ימיות גדולות בדומה לזו שבאכזיב יכולה לספק לבית הגידול הגנה משמעותית, לייצב אותו וכנראה גם להפוך אותו עמיד יותר גם כלפי שינויים חיצוניים כמו שינוי אקלים. אולי זה ייקח כמה שנים, ואולי היוזמה הזו תיתקל בקשיים, אבל המחקר בארץ ובעולם מוכיח שזו הדרך הנכונה לעשות זאת.




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית