שתפו‬        

יהונתן שר וספיר פולק

אוויר נקי, פלנטה חמה

רבים היללו את הירידה הזמנית שנצפתה בזיהום האוויר בעת סגרי הקורונה, אך כעת נחשף שהייתה לה גם השפעה שלילית – ושהיא ככל הנראה תרמה (לפחות נקודתית) לעלייה העולמית בטמפרטורה
5 בספטמבר 2021



אין ספק שבהתחשב בתחלואה, בתמותה, במשבר הכלכלי ובהשפעות הסגרים על מערכת החינוך ועל הבריאות הנפשית, מגפת הקורונה סיפקה מעט מאוד סיבות לאופטימיות. אך בין כל החסרונות, נראה היה שקיימת גם נקודת אור אחת: העדויות שלפיהן הצניחה בפעילות התעשייתית ובהיקפי התחבורה הקרקעית והאווירית הובילו (לפחות בחודשים הראשונים של המגיפה) לירידה בזיהום האוויר ובהיקף פליטת גזי החממה, ששחרורם האינטנסיבי אל האטמוספרה גורם למשבר האקלים.

עם זאת, ייתכן שאפילו בתוצאה החיובית הזו טמונות השלכות בעייתיות. על פי מחקר אמריקאי-בריטי, צמצום הפליטות המזהמות דווקא תרם לעלייה קטנה בטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ ב-2020. אז איך זיהום האוויר בכלל מקרר את כדור הארץ? ולמה בכל זאת חשוב להפחית אותו?

לפי דו"ח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, היקף פליטות גז החממה פחמן דו-חמצני ברחבי העולם ירד ב-5.8 אחוזים ב-2020, ונרשמה הפחתה של כ-50 אחוז ברמת זיהום האוויר בערים שונות שבהן הוחל סגר, מניו יורק ועד תל אביב. בכפרים בצפון הודו אפשרה העלייה בצלילותו של האוויר לתושבים לראות את פסגות ההימלאיה הרחוקות בפעם הראשונה מזה עשורים.

במחקר המדובר, שפורסם בכתב העת המדעי Geophysical Research Letters, נמצא שב-2020, הטמפרטורה בפני הקרקע באזורים מסוימים בארצות הברית ורוסיה (בין קווי הרוחב 45 ל-60 מעלות צפון) הייתה גבוהה יותר בכ-0.37 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה שהייתה שוררת אם לא היו בהם סגרים ופליטות גזי החממה בהם היו נמשכות כרגיל. בין אותם קווי רוחב נמדדה התחממות ממוצעת של 0.13 מעלות צלזיוס, וממוצע ההתחממות הכלל-עולמי שנצפה בשל התופעות הללו היה של 0.03 מעלות צלזיוס יותר.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבזמנים "רגילים", נפלטות באזורים אלה כמויות משמעותיות של אירוסולים: חלקיקים שמרחפים באטמוספירה, חלקם הגדול בשל פליטות מזהמים, שמשפיעים הן על קליטת האנרגיה מן השמש בכדור הארץ באופן ישיר והן על תכונותיהם של עננים.

חלקיקים קטנטנים עם השפעה רבה

האטמוספירה שלנו מלאה באירוסולים: חלקם ממקורות טבעיים, כגון אבק מדברי, מלח שמגיע מהאוקיינוסים ואבקה מפרחים, וחלקם כאמור ממקורות מעשי ידי אדם, כמו חלקיקי פיח שחור ותחמוצות גופרית שנפלטים עקב ייצור חשמל משריפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי), פליטות מכלי תחבורה ופעילות תעשייתית. מאז המהפכה התעשייתית, פעילות האדם גרמה לכך שריכוז האירוסולים באטמוספירה עלה עשרות מונים. "כיום נמדדים באזורים נקיים מעל האוקיינוס ריכוזים של עשרות אירוסולים לסנטימטר מעוקב – בעוד שמעל אזורים אורבניים, הריכוזים עומדים על עשרות אלפי אירוסולים לסנטימטר מעוקב", אומר פרופ' אילן קורן, ראש המחלקה למדעי כדור הארץ והפלנטות במכון ויצמן.

לפי קורן, תקופת סגרי הקורונה סיפקה הזדמנות (ייחודית, בתקווה) לחקור את השפעת הפעילות האנושית, ובתוכה תופעות שקשורות לעלייה בריכוז האירוסולים, על המערכת האקלימית. "באופן כללי, נצפתה בחצי הכדור הצפוני ירידה משמעותית בכמות האירוסולים החל מסביבות מרץ 2020", הוא אומר. "הסיבה לכך היא שחלק גדול מהאירוסולים מגיע מפליטות של אגזוזי מכוניות, וכן מהתעשייה הכבדה". יש לציין שבחצי הכדור הדרומי דווקא נצפתה עלייה בריכוז האירוסולים, על אף השפעות הסגרים, וזאת בשל השריפות שהשתוללו באוסטרליה החל מסוף 2019 ועד מרץ 2020, שבהן נשרף שטח שגודלו כשטחה של סוריה ונפלטו לאטמוספרה כמויות אדירות של עשן ושל פחמן דו-חמצני.

לפי קורן, אירוסולים משפיעים על האקלים בכמה דרכים עיקריות. ראשית, אירוסולים שמרחפים באטמוספירה מהווים סוג של חוצץ שיכול לפזר חלק מהקרינה שמגיעה מהשמש חזרה לחלל – ובכך הם למעשה מקררים את פני השטח של כדור הארץ. מעבר לכך, האירוסולים משפיעים על האקלים גם דרך העננים: אירוסולים מאפשרים למולקולות מים להידבק אליהם וכך להפוך לטיפות שיוצרות עננים, ובכך הם משפיעים על גודל וכמות העננים שנוצרים, על הסיכוי שלהם להוריד גשם ועל אורך החיים שלהם. על פי המחקר, האירוסולים משפיעים גם על מידת הבהירות של העננים.

clouds, sky, bright
האירוסולים משפיעים על האקלים גם דרך העננים. Photo by Pexels on Pixabay

"עננים הם גורם המפתח החשוב ביותר בכל המודלים שעוסקים בתיאור של המערכת האקלימית", אומר קורן. לדבריו, העננים מייצרים כיסוי שמחזיר את הקרינה שמגיעה מהשמש חזרה לחלל – וצבעם הלבן גורם לכך (בדומה לאופן שבו שלג מחזיר את קרינת השמש, ויכול לגרום לנו לכוויית שמש גם באמצע חופשת סקי). "אפשר להתייחס לעננים כמו לצמצם במצלמה, שמכריע כמה מהאנרגיה של השמש תיקלט בסופו של דבר בכדור הארץ. בכל רגע נתון בין 75-50 אחוז מהאטמוספירה מכוסה בעננים, גם אם זה לא ניכר בישראל הכמעט-מדברית".

שינויים רחבים יותר באקלים

במחקר נעשה שימוש במודלים אקלימיים כדי לבחון את ההשפעות של הירידה באירוסולים על הטמפרטורה, תוך התחשבות בהשפעות שיש לאירוסולים על עננים. על פי מודלים אלה, מיעוט באירוסולים כמו זה שנרשם בראשית ימי הקורונה גרם לעננים להפוך לעמומים בצבע ולבעלי משך חיים קצר, מה שהפחית את האפקט שיש לעננים בהחזרת קרינת השמש לחלל ובקירור פני השטח. בנוסף, כמות האירוסולים הנמוכה הפחיתה גם את האפקט הישיר שלהם בשיקוף ובקליטת קרינת השמש, מה שתרם עוד יותר לחימום פני השטח.

ובכל זאת, חשוב לציין שממצאי המחקר בהחלט לא מהווים המלצה להמשיך ולזהם את האוויר או להגביר את פליטת האירוסולים בשביל לעצור את עליית הטמפרטורה העולמית, שכן החוקרים מבהירים שהשפעת האירוסולים על האקלים היא קצרת טווח ביחס להשפעה שיש לגזי החממה. "זמן החיים של אירוסולים באטמוספירה הוא בין שעה לשבוע, כתלות בגודל שלהם, במיקום הפליטה ובתנאים האטמוספריים, בעוד שגזי חממה יכולים לשהות באטמוספירה עשרות שנים רבות", אומר קורן.

בנוסף, קורן טוען שאת ממצאי המחקר צריך לקחת בעירבון מוגבל ביותר. "המחקר מעניין, אבל יש איתו כמה בעיות", הוא אומר. "חלק מהחולשות שלנו במחקר אקלימי נוגעות לייצוג עננים, שמגיבים לאירוסולים בצורות שונות בגבהים שונים". מעבר לכך, אין ספק שהסיבה העיקרית לכך ש-2020 חולקת עם 2016 את המקום הראשון כשנה החמה ביותר שנמדדה אי-פעם היא לא הירידה הזמנית בזיהום האוויר, אלא התגברותו של משבר האקלים. "מדובר כאן בשינויי אקלים רחבים יותר, שההשפעה שיש לשינוי בריכוז האירוסולים נוספת אליהם – ושנמשיך לחוות בשנים הקרובות", מסכם קורן.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית