הסיבות למשבר המים העולמי המתעצם הן מרובות. בין העיקריות שבהן ניתן למנות את משבר האקלים, תהליכי מדבור, ריבוי אוכלוסין, עלייה ברמת החיים ועימה ביקוש גובר למים, זיהום נרחב של מקורות המים, בירוא יערות, ניהול כושל של משקי מים, תשתיות לקויות וגישה הרואה במים משאב מתכלה שיש לנצלו עד תום ללא התחשבות בעלויות. כל אלו ונוספות מציבות את העולם בפני משבר חסר תקדים ומעצימות את הצורך הדחוף במציאת פתרונות מעשיים, יעילים ורחבי היקף לתופעה זו.

בישראל, לעומת זאת, המצב שונה. דווקא על רקע היותה ממוקמת באזור יבש וברובו מדברי, ועל רקע האתגר המתמשך של אספקת מים וביטחון מזון לאוכלוסייה הגדלה בהתמדה, התפתחו בישראל מומחיות, הבנה וגישות ייחודיות לטיפול במשאבי המים.

המומחיות והידע שנצברו בארץ הם מרובים וכוללים מגוון תחומים נרחב, כגון ניהול משק מים לאומי באופן מקצועי ביותר, תמחור המים בצורה מאוזנת ושווה לכל נפש, מדיניות הרואה במי שפכים משאב ולא מטרד או פסולת, שימוש במים מליחים, התפלת מי ים ועוד. בה בעת התפתח כאן אקו-סיסטם מדהים, הכולל – לפי האתר של סטארט אפ ניישן סנטרל – 169 חברות של חדשנות מים. זה נותן מענה למגוון ניכר של אתגרים בתחום המים, כמו מעקב וניטור זיהומים, ניהול משק מים, פיתוח טכנולוגיות השקיה חסכוניות במים, מניעת נזילות במערכות מים, פיתוח טכנולוגיות של התפלה ועוד. כל אלו מציבים את ישראל בחזית המים העולמית.

ובאופן לא מפתיע, הביקוש והצורך בידע ישראלי רק גוברים בעולם. במשרד החוץ אנו פועלים באופן קבוע בכדי למקסם את ההזדמנויות לישראל בתחום המים, ובכדי לתת מענה לבקשות ופניות לסיוע בתחום זה כחלק מדיפלומטיית המים של ישראל. דוגמא לכך היא יום עיון שהתקיים לרגל יום המים הבינלאומי לשגרירים ולסגל הדיפלומטי המשרתים בישראל, בכדי לחשוף בפניהם את הערך של ישראל בתחום המים. אם פעם הוגבלו אלו בעיקר למדינות מתפתחות, הרי שהיום אנו משתאים כאשר אנו מקבלים פניות לסיוע אפילו ממדינות באירופה, שעד היום תפסנו אותן כירוקות ועתירות מים, והנה הן מתייבשות, סובלות מבצורות, נעדרות ידע מספק, ניסיון או מומחיות בניהול משק מים חסכוני ובניצול מקורות השפכים שלהן, ומתמודדות עם בעיות השקיה חמורות.