שתפו‬        

ד"ר חופית יצחק בן שלום

הווייז של שינוי האקלים

כלי אינטראקטיבי חדש ממחיש את המסקנות המדאיגות של דו"ח האקלים החדש בצורה ויזואלית ומאפשר לכל מי שמעוניין בכך לבדוק כיצד שינויים בכמות הפליטות של גזי חממה תשפיע על מקומות שונים על פני כדור הארץ בעשורים הקרובים. אז מה יהיה המצב בישראל?
5 באוקטובר 2021



שריפות שמשתוללות ומכלות יערות וערים במקומות שונים בעולם, גלי חום כבדים ושוברי שיאים, שיטפונות שזורעים הרס וחורבן בדרכם – אלה רק חלק מאסונות הטבע שפקדו לאחרונה מדינות שונות בעולם, ביניהן גם ישראל, בעקבות השפעות שינוי האקלים.

הדו"ח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם (IPCC) שפורסם החודש העלה לכותרות ולמודעות את הדחיפות להתמודד עם הגורמים למשבר האקלים (פליטות גזי חממה) לפני שיהיה מאוחר מדי. אחד הכלים המעניינים שבהם נעשה שימוש על מנת להמחיש את חומרת המצב ואת ההשפעה שלו על כמעט כל נקודה על פני כדור הארץ, הוא אטלס דיגיטלי, המציג מפה אינטראקטיבית של האקלים העתידי שלנו – "הווייז של שינוי האקלים", אם תרצו.

המידע שהציג ה-IPCC מדגים בפירוט עד כמה שינוי האקלים משפיע על כדור הארץ ומדגים את הסיכויים לגלי חום עזים, לאירועי גשם קיצוניים ולבצורות ממושכות, שעוצמתם ותכיפותם תעלה ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם.

הדו"ח והאטלס מבוססים על מודלים גלובליים אקלימיים שנאספו ונחקרו במשך 3 שנים על ידי 234 מדענים שמגיעים מיותר מ-60 מדינות שונות, כשהאטלס מציג ערכי טמפרטורה אזוריים, כמויות הגשמים הצפויות ומידע על עליית פני הים.

האטלס מציג ערכי טמפרטורה אזוריים, כמויות גשמים צפויות ומידע על עליית פני הים. צילום: IPCC WGI Interactive Atlas

בעזרת האטלס האקלימי החדש אפשר לראות ולדעת בצורה ברורה ביותר את ההשלכות המדויקות של האדם על ההתחממות הגלובלית, זאת על פי תרחישים שונים ובתקופות זמן שונות. כך, למשל, שני קליקים על המפה יראו לנו האם ובכמה נוכל לשנות את ההתחממות הגלובלית מ-1.5 מעלות צלזיוס, 3 מעלות או 4 מעלות בין השנים 2040-2020 או בין 2100-2081.

עלייה של יותר מ-6 מעלות בממוצע בישראל

אז מה המפה מספרת לנו על האקלים העתידי שלנו, פה בישראל?

אם נמשיך לחיות כרגיל, מבלי לבצע שינויים של ממש בייצור וצריכת האנרגיה שלנו, ונמשיך לפלוט גזי חממה באותו קצב, הרי שעל פי התרחיש "האופטימי" (SSP1 2.6) – משבר האקלים ילך ויחמיר כך שבחורף הישראלי הטמפרטורה תעלה בכ-1.4 ועד 2 מעלות צלזיוס בעונת הקיץ בשנים 2100-2081.

על פי התרחיש "הפסימי" (SSP5 8.5) למצב "עסקים כשורה", החורף הישראלי עלול להיות קיצוני וסוער ובמקביל גם חם יותר, כך שהטמפרטורה הממוצעת תתחמם בעד כ- 4.2 מעלות צלזיוס בשנים 2100-2081. בקיץ הישראלי אנו עלולים להגיע לעלייה של עד כ-6.1 (!) מעלות צלזיוס.

אבל מה יקרה אם נפחית את ההשפעה שלנו על האקלים? בעזרת האטלס ניתן לראות כיצד תשפיע ההחלטה להפחית את פליטת הפחמן בתקופת זמן מהירה יחסית. באופן מדאיג, המודלים המוצגים באטלס מראים שבישראל (כמו גם בשאר העולם), גם תרחישי פליטות נמוכות עלולים לייצר עליה קיצונית בערכי הטמפרטורות וגם בפרמטרים אחרים כמו עלייה במפלס פני הים.

מגמה מובהקת של התחממות

אחד הפרמטרים המובהקים ביותר הוא גידול האוכלוסייה והשפעותיה על הסביבה. כאמור, גידול בכמות האוכלוסייה יוביל לפיתוח עירוני מרובה באספלט ובטון במרכזי הערים במיוחד ואגירת החום- כך שמרכז העיר נהיה חם יותר מהסביבה המקיפה אותה (תופעה זו נקראת אי החום העירוני) מה שגורם לשינוי האקלים בחורף ובקיץ.

ממחקר שביצעתי במסגרת הדוקטורט שלי, עולה כי בעקבות גידול האוכלוסייה המשמעותי בירושלים ותוספת הבנייה והתשתיות שבאות אתה, הטמפרטורה בעיר תעלה ב-40 השנה הקרובות (עד 2060) ב-4.1 מעלות, זאת על פי התרחיש הפסימי ביותר, וב-2.9 מעלות "בלבד" על פי תרחיש מעט יותר אופטימי. המסקנה העיקרית במחקר זה היא שבאזורים היבשים והמדבריים בישראל ההתחממות צפויה להיות דרמטית יותר מאשר במישור החוף.

מובן שנתונים אלה עולים בקנה אחד עם המגמה הברורה המצטיירת מהמידע שמופיע באטלס האקלימי. גם כאן ניתן לראות מגמה מובהקת של התחממות במהלך העשורים הבאים. תרחיש כזה צובע בגוונים אדומים בוהקים שמהם עולה שהטמפרטורות יעלו אצלנו בקצב של פי שלושה מההתחממות הגלובלית הממוצעת.

לתרגם את המידע למעשים

המידע שמוצג על גבי מפת האקלים הוא חשוב למחקרים מדעיים ולמודלים אקלימיים שיבוצעו בהמשך. אולם למרבה הצער לא מדובר במוצר מושלם, משום שהאטלס מאוד קשה לניתוח, להבנה  ולחיפוש על ידי מי שאינם מומחים לנושא. ללא ספק דרושה עוד עבודה כדי המידע החשוב הזה – הן לציבור הרחב והן למקבלי ההחלטות – יהיה נגיש וברור, לפחות ברמה של תוכנות ואתרים אחרים שאנחנו מכירים ורגילים אליהם (כמו Google Earth, למשל). אם שדרוג כזה יתבצע, אין ספק שהכלי הזה יהיה משמעותי ואפקטיבי הרבה יותר.

כך או כך, המידע והתובנות שמוצגים ב"וייז של שינוי האקלים" כבר לא נתונים לוויכוח. המשבר הסביבתי הדרמטי הזה כבר פה וחלון ההזדמנויות שלנו להאט אותו הולך ונסגר. כעת צריך לקוות שכל הידע הזה גם יתורגם למעשים נחרצים ויעילים.

הכותבת היא מרצה וחוקרת בנושא משבר האקלים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית