שתפו‬        

רחלי ווקס

התחזית: משבר כלכלי חמור מהצפוי

כלכלנים טוענים שההערכות המקובלות על הנזק העצום ששינוי האקלים צפוי לגרום לכלכלה העולמית היו למעשה מתונות מדי ושהפגיעה צפויה להיות קשה הרבה יותר. אז איך אפשר בכל זאת לשמור על אופטימיות ולנצל את ההזדמנות (לפני שיהיה מאוחר מדי)?

29 בנובמבר 2020



המשבר הכלכלי שהיכה בישראל ובעולם בעקבות התפרצות הקורונה ב-2020 ממחיש היטב את יכולתה של תופעת טבע להשפיע בצורה משמעותית על חיינו. השלכות מצערות אלה מעלות בקרב רבים תהיות בנוגע לנזקים הכלכליים שצפויים כתוצאה מהחרפת ההשפעות של תופעה רחבה וקשה הרבה יותר מעולם הטבע: משבר האקלים. כיום ניטש ויכוח בין כלכלנים בשאלה מה יהיה היקפם של נזקים אלה, ועולות טענות שלפיהן הם צפויים להיות משמעותיים הרבה יותר משחשבו בתחילה.

אחד הקולות הבולטים בוויכוח בנושא הוא פרופ' ויליאם נורדהאוס, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2018. נורדהאוס היה הראשון שיצר מודל כמותי שמתאר את יחסי הגומלין בין אקלים לכלכלה, והוא מנסה לאמוד בעבודותיו את המחיר הכלכלי הצפוי של משבר האקלים, כמו גם של הפתרונות האפשריים לבלימתו.

על פי הערכות שהציג נורדהאוס במאמר שפירסם ב-2018, לאחר זכייתו בנובל, אם הטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה ב-3 מעלות צלזיוס, התמ"ג העולמי (תוצר מקומי גולמי, הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו – במקרה זה, בכלל מדינות העולם) יירד בעקבות כך בכ-2.1 אחוזים – ועלייה של 6 מעלות תוביל לירידה של 8.5 אחוזים בתמ"ג.

עם זאת, לדעתם של כלכלנים בולטים אחרים, הערכותיו של נורדהאוס למידת הנזק הכלכלי הצפוי נמוכות מדי. "ניתן להגיד שרוב הכלכלנים לא מצדדים בהערכות של נורדהאוס", אומר פרופ' נתן זוסמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מומחה לכלכלה במכון ללימודים מתקדמים בז'נבה.

פרופ' נורדהאוס. הראשון שיצר מודל כמותי שמתאר את יחסי הגומלין בין אקלים לכלכלה

כל התעשיות יושפעו

העיקרון שמנחה את ההערכות השונות בנושא הוא עלות-תועלת. לנקיטת צעדים נגד משבר האקלים יש, באופן טבעי, מחיר כלכלי. מנקודת מבט כלכלית גרידא, נקיטת צעדים כאלה משתלמת רק אם עלותם נמוכה מעלותו של הנזק הכלכלי שייגרם אם הם לא יינקטו.

על פי הכלכלן האוסטרלי פרופ' סטיב קין, מהערכותיו של נורדהאוס משתמע שנקיטת צעדים כנגד משבר האקלים תהיה כדאית כלכלית רק אם וכאשר עליית הטמפרטורה העולמית תחצה את הרף הגבוה של 4 מעלות צלזיוס.

במאמר שקין פירסם לאחרונה בכתב העת Globalizations הוא טוען שהתועלת הכלכלית של נקיטת צעדים נגד משבר האקלים גבוהה משהעריך נורדהאוס ושנזקיו הכלכליים של המשבר יהיו משמעותיים יותר ממה שנורדהאוס צפה. לדברי קין, אחת הבעיות בהערכותיו של נורדהאוס טמונה בכך שהוא צופה שהתעשיות שאחראיות ל-87 אחוז מהתמ"ג העולמי לא יושפעו ממשבר האקלים, מכיוון שהן לא מתנהלות תחת כיפת השמיים אלא בחללים סגורים או תת-קרקעיים. זה כולל תחומי עיסוק כמו ייצור, תחבורה, תקשורת, מימון, ביטוח, נדל"ן (שלא ממוקם על החוף), כרייה תת-קרקעית, מסחר קמעונאי וסיטונאי ושירותים ממשלתיים.

על פי קין, טענה זו שגויה מיסודה, וכל התעשיות באשר הן יושפעו ממשבר האקלים. לדבריו, הסיבה לכך היא שהשפעתו של משבר האקלים לא תהיה מוגבלת לעלייה בטמפרטורות בלבד: כך, למשל, אירועי אקלים קיצוניים כמו שריפות, הצפות והוריקנים צפויים להחמיר, מה שעלול לפגוע קשות גם במבנים סגורים.

קין. נזקיו הכלכליים של משבר האקלים יהיו חמורים יותר משהעריכו בעבר

זוסמן מוסיף שנזקי משבר האקלים עלולים לגרום גם למשבר פיננסי – כלומר, למצב שבו המוסדות הפיננסיים, כמו הבנקים, נפגעים. "כשיש שיטפון, למשל, נהרסים בתים שאנשים לקחו משכנתאות כדי לממן אותם ומשרדים שחברות לקחו בשבילם הלוואות", הוא אומר. "כשהמבנים מוצפים, הבנקים שנתנו את המשכנתאות וההלוואות לא יקבלו את הכסף בחזרה".

"כשמשבר כלכלי מלווה במשבר במערכת הפיננסית הוא חמור הרבה יותר", מסביר זוסמן. הסיבה לכך היא שהמוסדות הפיננסיים יכולים לסייע רבות בחילוץ הכלכלה ממשבר, על ידי נקיטת צעדים כמו מתן הלוואות ליחידים ולעסקים וביצוע השקעות – שלא מתאפשרים כשהם לא מתפקדים.

עוד מותח קין ביקורת על הנחתו של נורדהאוס שלפיה ירידת התמ"ג העולמי בעקבות משבר האקלים תהיה מתונה והדרגתית. לדבריו, על פי התחזיות המדעיות, עליית הטמפרטורות העולמית דווקא תהיה רצופה בנקודות מפנה, שאם הטמפרטורה תגיע אליהן יתרחשו קטסטרופות שיגרמו לנזקים אדירים – כמו הפשרה מוחלטת של הקרח הימי בקיץ באזור הקוטב הצפוני והפשרה נרחבת של קרח יבשתי בגרינלנד ובאנטרקטיקה שעלולים על פי מחקרים רבים להתרחש כבר בעשורים הקרובים.

ומה עם הירידה בעלויות האנרגיה?

לדברי זוסמן, לנקיטת צעדים נגד משבר האקלים יש כיום לא רק תועלת גדולה, אלא גם עלות נמוכה משמעותית מאשר בעבר. "בשנים האחרונות, עלות השימוש באנרגיה סולארית, כולל ההתקנה והתחזוקה שלה, ירדה בצורה דרמטית, וכיום היא זולה יותר בהרבה מדלקי מאובנים", הוא אומר. לדבריו, חלה גם התקדמות אדירה בפיתוחם של פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים לאגור את האנרגיה הסולארית, כך שאפשר יהיה להשתמש בה גם בלילות ובימים מעוננים. "נורדהאוס, וכלכלנים אחרים שיצרו תחזיות עד לפני 4-3 שנים, לא צפו את הירידה הזו בעלויות", אומר זוסמן.

מעבר לכך, הפחתת השפעותיו של משבר האקלים היא לא התועלת הכלכלית היחידה של האנרגיה הסולארית והפיתוחים הטכנולוגיים הידידותיים לסביבה האחרים, והם מאפשרים למשתמשים בהם ליהנות מרווחים נוספים, למשל בזכות חיסכון בכסף. כך לדוגמה, מכונית חשמלית חסכונית יותר באנרגיה ממכונית שפועלת על מנוע בעירה פנימי, שיטות מעולם הבנייה הירוקה מאפשרות חיסכון בהוצאות חימום וקירור הבית ושימוש באופניים יוצר תעסוקה מקומית (כמו חנויות ומוסכי אופניים) ומועיל גם לבריאות. כמו כן, בעקבות המעבר לתחבורה חשמלית, הפחתת זיהום האוויר מכלי תחבורה במרכזי הערים צפויה לחסוך לציבור ולממשלות הוצאות רבות על בריאות (תרופות, ימי אשפוז, אובדן ימי עבודה ותמותה מוקדמת), עקב צמצום צפוי בתחלואה הנשימתית והקרדיווסקולרית.

השימוש באנרגיה סולארית יכול גם לאפשר למשתמשים הפרטיים למכור עודפי חשמל לרשת תמורת תשלום (למשל לתושבים מהפריפריה הדרומית בישראל, שעשירה באור שמש), ולספק חשמל מגג הבית במדינות מתפתחות, שבהן במקרים רבים אין חיבור לרשת החשמל ואף בהם לייצר רשתות מקומיות שיספקו ויאגרו חשמל לפי הצורך.

"כלכלנים הפחיתו בתחזיותיהם בתועלת הכלכלית של המעבר לאנרגיה ירוקה", אומר זוסמן. לדבריו, תועלות כלכליות אלה רלוונטיות מאוד גם לישראל. "שמעתי באחד ממשרדי הממשלה את האמירה שהאירופאים ידאגו לאקלים ואנחנו נדאג לאיראנים, זו הגישה. אבל המחקרים החדשים מראים שהמדיניות הירוקה טובה לנו גם מעבר לתועלות הסביבתיות".

עדיף להיזהר מאשר להצטער

מובן שלא כולם ירוויחו מהמעבר לאנרגיות ירוקות – תעשיות דלקי המאובנים, למשל, יחוו הפסדים מהפחתת או הפסקת השימוש בנפט, פחם וגז טבעי (ולדברי זוסמן, להם יש גם לובי חזק מאוד, שמנסה למנוע מהלכים כאלה). "למרות זאת, בהסתכלות על החברה כולה המהלך הזה כדאי, ואפשר להשתמש ברווח ממנו כדי לפצות את בעלי האינטרס השלילי – להגיד להם 'קחו כסף ולכו, פתחו לכם עסק אחר'", אומר זוסמן.

לדברי זוסמן, אסור לזלזל בחומרת הנזקים שצפויים אם משבר האקלים ימשיך ויחמיר, ויש לפעול במרץ למניעתם. "בכל הנוגע לאקלים, עדיף להיות זהירים מאשר שאננים, כי עם הטבע אי אפשר לנהל משא ומתן", הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית