שתפו‬        

נטע נסים

זבל של קורונה

חוקרים מפארק המיחזור חירייה בחנו את הפסולת שיוצרה על ידי תושבי מרכז הארץ ב"שנת הקורונה" – וגילו כמה ממצאים מפתיעים
1 ביולי 2021



בימים אלה, כשמגפת הקורונה והשלכותיה מתחילות להיראות כמעט כנחלת העבר, רבים מאיתנו מעדיפים לשכוח את מה שעבר עלינו באותם חודשים קשים. עם זאת, למרות הקשיים הרבים שבו, משבר הקורונה היווה גם הזדמנות חד-פעמית ללמידה ולהתייעלות. כך, בפארק המיחזור חירייה ניצלו את ההזדמנות ובחנו כמה פסולת הישראלים ייצרו בתקופת הקורונה – וחזרו עם מסקנות שאפשר ללמוד מהן גם לימים בריאים יותר. הממצאים יוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה, שתיערך באופן מקוון ב-8-7 ליולי.

אין ספק שנושא הפסולת הוא אחד מתחומי החיים הרבים שבהם משבר הקורונה טרף את הקלפים. עוד במרץ 2020 פירסם המשרד להגנת הסביבה נתונים שלפיהם בעקבות משבר הקורונה התרחשה עלייה של כ-10 אחוזים בממוצע בכמות הפסולת הביתית שיוצרה בישראל. נתון זה לא היה מפתיע בהתחשב בכך שבאותם חודשים רובנו כמעט ולא יצאנו מהבית, שרבים מאיתנו קנו כמויות גדולות במיוחד של מצרכים נוכח המשבר, ושאילוצי ההיגיינה המוגברת שכפתה עלינו מגפת הקורונה קידשו מחדש את כל מה שחד-פעמי. 

מצב זה הוביל את הכנסת לאשר הוראת שעה שהגיש השר להגנת הסביבה אז, זאב אלקין, שהעניקה לרשויות המקומיות תמיכה בהיקף של כ-200 מיליון שקל לטיפול בפסולת.

במקביל, המיחזור הפך לבעייתי יותר בימי הקורונה, מה שהוביל פסולת רבה יותר להיות מושלכת אל פחי האשפה במקום אל פחי המיחזור. בחודשים מרץ-מאי 2020 הגביל משרד הבריאות משמעותית את יכולתם של רשתות השיווק והקמעונאות ובתי העסק לקבל מהצרכנים בקבוקים ריקים למיחזור בתמורה לדמי פיקדון, מחשש להפצת הנגיף באמצעותם.

היקף הפסולת האלקטרונית שנאספה מבתי התושבים עלה גם הוא בתקופה זו, בלא פחות מ-100 אחוז: במרץ 2020 פונו מבתים כ-22 אלף מוצרים חשמליים גדולים, לעומת כ-10,500 מוצרים בתקופה המקבילה ב-2019.

עלייה בפסולת מהשבוע הראשון

המחקר החדש נערך בין מרץ 2020 למרץ 2021 בפארק המיחזור חירייה, שמופעל על ידי איגוד ערים דן לתברואה. "באתר נקלטים בשנה כ-1.2 מיליון טון של פסולת, שמיוצרת על ידי כ-31 רשויות מקומיות וכ-2 מיליון תושבים", מספרת ריבה ולדמן, מנהלת תקשורת וחינוך בפארק המיחזור חירייה. "האתר משרת למעשה כרבע מתושבי מדינת ישראל". 

לדברי ולדמן, בתחילת ימי הקורונה נצפו בחירייה כמה שינויים דרמטיים שהקפיצו את החוקרים ושדרבנו אותם לחפור עמוק יותר בהררי הפסולת ונתוניה. החוקרים הבחינו שבמהלך השבוע הראשון של הסגר הראשון וההדוק ביותר נקלטו בחירייה כ-25 אלף טון של פסולת, כשהכמות הממוצעת עומדת על כ-22 אלף טון לשבוע. גם כמויות הפסולת הגושית (כלומר, שגדולה מכדי שתיזרק לפחי האשפה שברחוב) ופסולת הגזם שהגיעו לאתר עלו משמעותית. 

במהלך המחקר, החוקרים בדקו אילו כמויות של פסולת פונו בכל שבוע מכל אחת מהרשויות המקומיות הקטנות והגדולות שהאתר משרת. הם לקחו בחשבון גורמים חיצוניים שמשפיעים על כמות הפסולת, כמו חגי ישראל (שבהם ייצור הפסולת נוטה להגיע לשיאים), הגידול באוכלוסייה ושינויים כלכליים ואחרים.

פסולת של עבודה מהבית

החוקרים מצאו הבדל משמעותי בין המצב בתל אביב לבין זה שבשאר הרשויות המקומיות שמפנות את הפסולת שלהן לחירייה. "הממצאים היו מפתיעים", אומרת ולדמן. "ראינו במטרופולין תל אביב צמצום בכמויות האשפה המיוצרות ביחס לתקופות מקבילות בשנים אחרות. השינוי בעיר תל אביב-יפו עצמה היה הדרמטי ביותר: בזמנים של סגרים הדוקים, כמות הפסולת שמיוצרת בתל אביב צומצמה בכמעט 25 אחוז". 

בשאר הרשויות, לעומת זאת, נצפתה עלייה בכמות הפסולת, שלדברי החוקרים כנראה שנגרמה עקב השינויים שחלו באורח חיי התושבים, כמו העלייה בהיקף העבודה מהבית והפסקת השהייה בחו"ל, וכן העלייה בפעילות הגננית שהגדילה את כמויות הגזם. "מצאנו גם שככל שהערים צפופות פחות והמעמד הסוציו-אקונומי של תושביהן גבוה יותר, כך הן יצרו יותר פסולת", אומרת ולדמן.

כלומר, השינויים הדרסטיים שאפיינו את חיינו בתקופת הקורונה מתבטאים היטב גם בפסולת שלנו: כשמטרופולין תל אביב ובתוכו העיר תל אביב-יפו לא תיפקדו כמרכז העסקי של ישראל, והאוכלוסייה עברה לעבוד מהבית – גם הפסולת עברה הביתה יחד איתם. 

בזמנים של סגרים הדוקים, כמות הפסולת שמיוצרת בתל אביב צומצמה בכמעט 25 אחוז. חיריה, צילום: אלי שני, GFDL

החוקרים גם השוו את המצב בישראל עם נתונים על מצב הפסולת בעולם בעת משבר הקורונה. "מצאנו שבעולם נצפו מגמות סותרות: בחלק מהמקומות כמות הפסולת עלתה, בעוד שבאחרים היא הצטמצמה", אומרת ולדמן. 

בנוסף, על פי בדיקת החוקרים, במקומות שונים בעולם נצפה שינוי בהרכב הפסולת, שכללה בעת משבר הקורונה יותר מוצרים חד-פעמיים ואריזות. מגמה דומה דווחה גם בישראל: על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, משקל פסולת האריזות שנאספה למיחזור בפחים הכתומים בחודש מרץ 2020 היה גבוה ב-37 אחוז ממשקל הפסולת שנאספה במרץ 2019, ועמד על כ-2,200 טון ב-2020 לעומת כ-1,600 טון בשנה שקדמה לה (גם אם העלייה במספרם של הפחים הכתומים נלקחת בחשבון, עדיין נרשמת קפיצה של 28 אחוז בהיקף מיחזור האריזות).

לא רק בקורונה

על פי ולדמן, הצעד הבא שיש לבצע הוא לבחון אילו סוגי פסולת שונים נכללים באשפה שמושלכת בעת מצבי חירום. "חשוב להיערך לסקרי הרכב פסולת כדי שנוכל לאפיין גם את השפעת מצבי החירום על הרגלי הצריכה של התושבים", היא אומרת. "סקר כזה דורש מערך הכנה שלם ומשאבים רבים, אך הוא הכרחי".

"המחקר ממחיש ששירותי הטיפול בפסולת הם חיוניים, ושהם מחויבים להמשיך בפעילות תקינה גם בעתות חירום שונות", אומרת ולדמן. לדבריה, לממצאי המחקר חשיבות רבה גם מעבר לימי הקורונה. "כפי שראינו בשנים האחרונות, בישראל נוצרים לצערנו משברים לא-מעטים, שמחייבים השבתת עסקים ושהייה ממושכת בבתים, למשל עקב אירועים ביטחוניים – מה שמשפיע תדיר על כמויות הפסולת שאנו מייצרים", היא מסכמת.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-חדשות 12

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית