שתפו‬        

גדעון בכר

חילוף חומרים

דעה: המאבק במשבר האקלים מחייב את הפסקת השימוש והחלפת החומרים שמובילים להחרפתו. עם זאת, חומרים אחרים יכולים לתרום לעתיד סביבתי יותר, ועלינו להשכיל להשתמש בהם ולפתח אותם בישראל
16 במרץ 2022



"אנחנו חיים בעולם חומרי, ואני נערה חומרית", שרה מדונה אי-אז בשנות ה-80, וגם אם החומרים שהיו חביבים עליה היו עשויים בעיקר מזהב ומיהלומים, אין ספק שהייתה אמת מסוימת בדבריה – ושהעולם שלנו הוא עולם של חומרים. כך, גם משבר האקלים הוא במידה רבה סיפורם של חומרים. חומרים שמהם אנחנו מפיקים אנרגיה לשם תחבורה, מיזוג ותעשייה, כמו פחם, נפט וגז. חומרים שבהם אנחנו משתמשים לבנייה, כמו מלט, בטון ופלדה, או במפעלים, כמו פלסטיק ועץ. וחומרים שאותם אנחנו אוכלים, דוגמת מוצרים מן החי (ובראשם בשר בקר). חומרים שונים יכולים לתרום להחרפתו של משבר האקלים – או לספק לו פתרונות.

בהקשר החומרים שמזיקים לסביבה, אנחנו כבר מבינים היטב שהשימוש בפחם, בנפט ובגז תורם מאוד להחמרתו של משבר האקלים, ולכן חשוב מאוד להחליפם במקורות אנרגיה מתחדשים. אנחנו גם מפנימים את העובדה שהמשבר האקלימי קשור בכבלים שאי-אפשר לנתק לאוכל שאנחנו שמים על הצלחת – והמהפכה בהקשר זה כבר התחילה, עם הניצנים הראשונים של תחליפי חלבון מן החי שנכנסים ושייכנסו בעתיד הקרוב לייצור בהיקף נרחב.

עם זאת, יש מספר תחומי מפתח שבהם יש צורך במאמץ גדול ונרחב יותר כדי לצמצם את השפעתם המזיקה של חומרים מסוימים לסביבה ולעמוד ביעדי הסכם פריז של הגבלת עליית הטמפרטורה הגלובלית לעד מעלה וחצי צלזיוס. שני חומרים מרכזיים בהקשר זה הם המלט והפלדה. על פי ספרו של ביל גייטס "אסון אקלימי", ייצור מלט ופלדה אחראים לכשליש מסך פליטות גזי החממה בעולם. מעבר לכך, ייצור חומרים אלה צפוי לגדול בעשרות אחוזים בעשורים הקרובים.

construction, site, building construction
על פי ספרו של ביל גייטס "אסון אקלימי", ייצור מלט ופלדה אחראים לכשליש מסך פליטות גזי החממה בעולם. Photo by cegoh on Pixabay

לשמחתנו, ההכרה בחשיבותם של שני חומרים אלו למשבר האקלים מתחילה לגבור בעולם. כך לדוגמה, הצורך במעבר לייצור פלדה דלת-פחמן בא לידי ביטוי בוועידת האקלים הבינלאומית שנערכה בנובמבר האחרון בגלזגו, שבה עשרות מדינות, בהן ישראל, התחייבו לייצור של פלדה עם "כמעט אפס פליטות". גם בשוק הפרטי כבר קיימות כיום חברות שמפתחות מלט שתהליך ייצורו פולט פחות גזי חממה, ושאפילו מאפשר שילוב של פחמן דו-חמצני במלט – ובצורה זו, מקבע אותו במקום בטוח לעשורים רבים קדימה. עם ההתפתחות הטכנולוגיות בתחום תפיסת הפחמן בצורה ישירה מן האטמוספירה, אפשר יהיה לקבע בצורה זו כמויות גדולות מאוד של פחמן ולמתן משמעותית את קצב החרפתו של משבר האקלים.

הבטון שימנע הצפות

מעבר להפחתת הפגיעה שנגרמת עקב חומרים מסוימים, יש גם חומרים שיכולים לעזור לנו ישירות בהיערכות לנזקיו הצפויים של משבר האקלים. כך למשל, חומרי צבע מסוימים יכולים לסייע בהחזרת קרינת השמש שפוגעת בבניינים וברחובות, וכך לשמור על המרחב קריר יחסית נוכח עליית הטמפרטורות העולמית. כיום מפותחים בעולם צבעים רבים שבכוחם להחזיר את כ-90 אחוז מקרינת השמש, ויש אף כאלה שמחזירים עד כ-98 אחוז ממנה. צבעים אלו יכולים להוריד משמעותית את הצורך למזג מבנים, ומכאן גם לחסוך בפליטת גזי חממה (וגם בהוצאות כספיות, כמובן). בלוס אנג'לס, רחובות ומדרכות נצבעו בצבעים כאלה, והם זכו עקב כך לקירור משמעותי, שעמד על כ-8.3-5.5 מעלות צלזיוס. צבעים אחרים, שמיושמים באספלט, מקטינים את ספיחת החום שלו ומורידים את טמפרטורת הסביבה, ובה בעת מגדילים את העמידות שלו כלפי חום.

חומרים אחרים שנחוצים מאוד כדי להקל על ההתמודדות עם משבר האקלים בישראל הם כאלה שיאפשרו להפחית את ההצפות שמתגברות בשטחים העירוניים ככל שישראל מתכסה ב"שלמת בטון ומלט" (ואספלט). חומרים כאלה שקיימים כיום, כמו ריצוף מחלחל, בטון סופג מים, אספלט מחלחל ועוד, מאפשרים את חלחולם של מי הגשם, ובכך מפחיתים את כמויות המים שזורמים ברחובות לאחר גשמים. אפשר להשתמש בהם בכבישים, במדרכות, בחניות ועוד. מעבר לצמצום סכנת ההצפות, שימוש נרחב ותקני בחומרים כאלה גם יגדיל את כמויות מי השתייה שנאגרים באקוויפרים התת-קרקעיים ויקטין את הצורך בהתפלה (מה שיצמצם את היקף פליטת גזי החממה בתהליך ושיחסוך בעלויות לקופת המדינה).

להיות מובילים עולמיים

אם ברצוננו להשתמש בעולם החומרים לטובתנו ולא נגדנו, עלינו להכיר בחשיבותם. עלינו להשתמש בכלי רגולציה כדי להעדיף חומרים שלא מזיקים למאבק במשבר האקלים אלא תורמים לו. עלינו לאפשר תקינה מתאימה, למען שימוש נרחב ובטוח בהם.

הצפות גוש דן
חומרים שנחוצים מאוד כדי להקל על ההתמודדות עם משבר האקלים בישראל הם כאלה שיאפשרו להפחית את ההצפות שמתגברות. צילום: משה מילנר, לע"מ

חשוב לומר שעם התגברות השלכותיו של משבר האקלים בעולם, יתרבו גם התקנות הבינלאומיות, ההסכמים וההגבלות שיתעדפו חומרים סביבתיים. לכן, כדאי שגם בישראל תהיה מודעות לנושא, ושנתחיל בתהליכים הפנימיים הנדרשים.

מעבר לכך, עולם החומרים המשתנה עקב משבר האקלים יוצר הזדמנויות מדהימות ומרתקות לחדשנות הישראלית. אנחנו במשרד החוץ מקדמים את הנושא הזה באופן שיטתי במסגרת דיפלומטיית האקלים של ישראל, ופועלים להצגת פתרונות ישראליים מעשיים למשבר האקלים. אם יהיה בישראל מפעל לייצור מלט מפחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, למשל, הוא יימצא בנקודת עדיפות על פני מפעלים מתחרים בעולם – וגם יוכל למכור את הפחמן שתפס בשווקים העולמיים לסחר בפליטת גזי חממה. בעקבות ההסכמה על מנגנון עולמי לסחר בפליטות פחמן, שהתקבלה בוועידת גלזגו, שווקים אלה מתפתחים כעת ביתר שאת.

חשוב שנסב את תשומת ליבנו לעולם החומרים במציאות האקלימית המשתנה, כדי שלא נישאר מאחור – אלא נוכל להיות מובילים עולמיים בתחום.

השגריר גדעון בכר הינו השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית