שתפו‬        

רחלי ווקס

חשיפה מסוכנת בבית

במחקר חדש, שהתמקד בילדים, נחשף שהשפעתם של חלק מהכימיקלים שנמצאים בבית שלנו משמעותית יותר משהיה ידוע עד כה, ושהיא מגיעה גם אל היצורים המיקרוסקופיים שחיים במעמקי המעיים שלנו

30 בדצמבר 2020



במדינת ניו יורק נאסר החודש השימוש בכימיקלים מהקבוצה הנפוצה PFAS (Polyfluoroalkyl substances) באריזות מזון, זאת כחלק ממגמה עולמית שמטרתה להפחית את כמויות הכימיקלים המסוכנים שאליהם כולנו נחשפים מדי יום בסביבה הביתית. הסיבה למאמצים אלה היא כמובן השפעותיהן הבריאותיות השליליות של כימיקלים בעייתיים שאליהם אנו חשופים, שחלק מהם כגון פתאלאטים עלולים לגרום בין השאר לשיבושים במערכת ההורמונלית ולפגיעה בהתפתחות מערכת המין בעוברים.

במחקר אמריקאי חדש שהתמקד בילדים ושהתפרסם לאחרונה נחשף שהשפעתם של חלק מהכימיקלים הביתיים רחבה יותר משחשבו בעבר, ושהיא מגיעה גם אל היצורים המיקרוסקופיים שחיים במעמקי המעיים שלנו ושתפקודנו מושפע מאוד מפעילותם.

המיקרוביום – כלומר, כלל המיקרואורגניזמים שחיים בגוף האנושי – מורכב מיותר מ-100 טריליון מיקרובים: חיידקים (שמהווים את רובו), פטריות, נגיפים ויצורים חד-תאיים אחרים – פי 10 ממספר התאים האנושיים בגוף. רוב המיקרואורגניזמים הללו חיים במעיים (ובעיקר במעי הגס), שם הם ממלאים תפקיד חשוב בתהליך העיכול האנושי.

בשנים האחרונות מתרבות העדויות לכך שהשפעתו של מיקרוביום המעי על בריאותו ותפקודו של האדם לא מוגבלת לתהליך העיכול. על פי המחקרים, מחלות שונות מושפעות מתהליכים שמתרחשים במיקרוביום המעי, ביניהן סרטן, אוטיזם ומחלות אוטואימוניות (כמו טרשת נפוצה).

בנוסף, מיקרוביום מגוון יותר במעיים, כלומר מיקרוביום שכולל מספר גדול יותר של מיני מיקרואורגניזמים שונים זה מזה, נמצא כקשור לבריאות טובה יותר.

ירידה בכמות ובמגוון המיקרוביום

במחקר החדש, שנערך באוניברסיטת דיוק ושהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Environmental Science & Technology Letters, בחנו החוקרים את ריכוזיהם של כימיקלים שנפוצים בסביבה הביתית ושידועים כבעלי השפעות בריאותיות שליליות בדגימות דם, שתן וצואה של 79 פעוטות וילדים בגיל הגן (6-3).

אוסף הכימיקלים שנבדקו כלל פתאלאטים, קבוצת חומרים שנפוצים בין השאר בתעשיית הפלסטיק, בחומרי ניקוי ובמוצרי טיפוח (כמו סבונים, שמפו, ספריי לשיער ועוד), וחומרים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS), בעלי תכונות הדוחות מים ושמן ושבהם נעשה שימוש באריזות מזון, בסוגים מסוימים של בדים, בציפויים לרהיטים, בחומרי הברקה, בצבעים, בחומרי ניקוי ועוד. החוקרים השתמשו בדגימות צואה כדי לאפיין את מיקרוביום המעי של הילדים.

במחקר נבדקה, בין השאר, השפעתם של פתאלאטים, שנפוצים בפלסטיק, בחומרי ניקוי ובמוצרי טיפוח. תצלום: clay banks – unsplash

במחקר נמצא קשר בין רמות הכימיקלים שנבדקו בדמם של הילדים לשינויים במיקרוביום המעי שלהם. כשרמת ה-PFAS בדמם של הילדים הייתה גבוהה, נמצאה ירידה בכמות ובמגוון של החיידקים במעיים, וכשרמת הפתאלאטים בדמם הייתה גבוהה, נמצאה ירידה באוכלוסיות הפטריות במעיים.

"אי אפשר לפסול את האפשרות שלאחד מהמיקרואורגניזמים שנפגעים יש תפקיד ייחודי בביולוגיה שלנו, ולכן להפחתת הכמויות שלהם עלולות להיות השפעות בריאותיות משמעותיות", אומרת ד"ר קורטני גרדנר, מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת מדינת וושינגטון, שהובילה את המחקר.

מעבר לכך, להפתעתם של החוקרים, הם גילו במיקרוביום המעי של ילדים שבדמם נמצאו רמות גבוהות של כימיקלים בעייתיים  קיימים עשרה מינים של חיידקים שמסוגלים לבצע דה-הלוגנציה – תהליך שבו הכימיקלים המסוכנים המכילים פלואור מפורקים. כיום, נעשה שימוש במינים אלה כדי לנקות את החומרים הללו מהסביבה – ובדרך כלל, הם לא מצויים במעיים האנושיים. "ייתכן מאוד שהסיבה לכך היא שמיקרוביום המעי מנסה לתקן את עצמו", אומרת גרדנר.

ילדים רגישים יותר

איך מגיעים הכימיקלים הבעייתיים מהסביבה הביתית אל תוך גופנו? בקלות מדאיגה. אנחנו נחשפים אליהם באופן יומיומי דרך האוויר והאבק שבבתים שלנו, וילדים יכולים להיחשף אליהם גם בדרכים נוספות, כמו זחילה על שטיחים שמצופים בהם או הכנסת צעצועים שמכילים אותם לפה. "החומרים נכנסים לגוף בעיקר דרך מערכת העיכול ומערכת הנשימה, והם נספגים על ידי הריריות הפנימיות", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "החומרים שמגיעים דרך מערכת העיכול לא מתפרקים בקיבה, אלא מגיעים ישר למעיים, בעוד אלה שנושמים אותם מגיעים לדם, ובאמצעותו הם עלולים להגיע לאזור המעיים".

ממצאי המחקר החדש מדאיגים במיוחד משום שנבדקו בו ילדים צעירים. תצלום: tanaphong toochinda – unsplash

ממצאי המחקר החדש מדאיגים במיוחד נוכח העובדה שהאוכלוסייה שנבדקה בו היא ילדים צעירים. "אנחנו יודעים שילדים הם אוכלוסייה רגישה יותר, בגלל משקל הגוף הקטן שלהם ועקב כך שכל מערכות הגוף שלהם נמצאות עדיין בהתפתחות: שרירים, שלד, רקמות שומן, מין ועוד", אומרת אולנובסקי.

יש לציין שהקשר שנמצא במחקר לא בהכרח סיבתי – כלומר, אפילו שנוכחות הכימיקלים הבעייתיים בגופם של הילדים והפגיעה במיקרוביום קשורים זה לזה, הראשון אינו בהכרח הגורם הישיר והבלעדי לשני. עם זאת, המחקר מספק מידע חשוב על סוגי המיקרואורגניזמים במעיים שעלולים להיות מושפעים מהחשיפה לכימיקלים אלה, והחוקרים מקווים שהוא ישמש כקרש קפיצה למחקרים נוספים בנושא, ואף יסייע בעתיד בפיתוח כלים אבחוניים וטיפוליים.

להימנע מהחשיפות המשמעותיות

אז איך אפשר להגן על עצמנו מפני השפעתם המזיקה של הכימיקלים הבעייתיים? למרבה הצער, זה לא כזה פשוט. "השורה התחתונה המעציבה היא שאי אפשר להימנע מחשיפה לחומרים האלה", אומרת אולנובסקי. "הם נמצאים בכל מקום". לדבריה, לעיתים הימנעות מכוונת מחומרים מסוימים עלולה להוביל לחשיפה לחומרים מסוכנים אחרים שבהם נעשה שימוש במקומם, כפי שנמצא במחקר שבו נבדקו אנשים שנמנעו במכוון מהכימיקל הבעייתי ביספנול A – ושבגופם נמצאו רמות גבוהות מהרגיל של ביספנול F, חומר בעייתי דומה שמחליף אותו בחלק מהמוצרים שממותגים כ"נטולי BPA".

"מה שאנחנו כן יכולים לעשות, זה לנסות להימנע מהחשיפות המשמעותיות", אומרת אולנובסקי. "לא להזמין מוצרי קוסמטיקה וצעצועים מאתרים שאין עליהם שום פיקוח או בקרה, משום שהם עלולים להכיל הרבה מאוד חומרים בעייתיים. במקום זה, אפשר לקנות מוצרים מתוצרת אירופה או ארה"ב או פשוט לקנות בישראל. בנוסף, רצוי לקנות כלי בישול באיכות טובה ולא להתפשר, לא לשים מזון חם בכלי פלסטיק, לא לאחסן בקבוקי מים בתא המטען של הרכב בחום של הקיץ במשך כמה ימים ולא לקנות שישיות מים בתחנות דלק, שבהן הבקבוקים עומדים בשמש ואדי דלק עלולים לחדור לתוכם. זה לא בשמיים, אפשר להימנע מהטעויות האלה דיי בקלות ובלי להשקיע הרבה יותר כסף".

מעבר לכך, לדברי אולנובסקי, חשוב מאוד לא להיכנס ללחץ. "זה לא שכל העולם מסביבנו רעיל וכולנו בסוף נחלה", היא אומרת. "כדאי להשקיע בצעדים המשמעותיים, למנוע 80 אחוז מהחשיפה ב-20 אחוז מהמאמץ, ולהסתדר עם כל השאר. עדיף לחיות שלווים ובטוחים, עד כמה שאפשר בימים האלו, כי גם הלחץ הנפשי פוגע בבריאות".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית