שתפו‬        

יעל מור

כמה ירוק הבית שלך?

מחקר ישראלי חדש מראה שלבני בטון מעורבבות עם קנבוס (המפ) יעילות באופן מיוחד בבידוד מבנים מפני חום וקור. אז למה כנראה שלא תראו אותן בקרוב בבית החדש שלכם?

26 בספטמבר 2019



 

 

לצמח הקנביס (Cannabis sativa)מספר זנים שונים כאשר המוכר ביניהם (והידוע גם בשמות מריחואנה, חשיש, גראס וגאנג'ה) הוא בעל השפעה פסיכו-אקטיבית. אך לא לכל זני הקנביס ההשפעה הזו, כמו למשל הצמח המפ (Hemp), המכונה קנבוס תעשייתי, אשר מכיל פחות מאחוז אחד של THC (החומר העיקרי בעל ההשפעה הפסיכו-אקטיבית בקנביס). צמח ההמפ נבדל מהקנביס בהיבטים נוספים מלבד השפעתו על התודעה- ניתן להכין מהסיבים והגבעולים שלו מוצרים תעשייתיים שונים כמו נייר, חבלים, דלק ביולוגי, חומרי איטום, בגדים ועוד. בשל תכונותיו ובשל תהליך גידולו הפשוט והחסכוני במים ובשימוש בחומרי הדברה, נכנס הצמח לשימוש גם בענף הבנייה.

הבשורה על יעילותו לא איחרה להגיע לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. במחלקה להנדסת בניין החליטו החוקרים לחקור כיצד ניתן לשפר ייצור ושימוש בבטון באמצעות מרכיבי ההמפ ובאמצעות מרכיבים נוספים בעלי פוטנציאל לחסכון בצריכת אנרגיה.

בנייה ירוקה והוליסטית

עד שנת 2035, צורכי גידול האוכלוסין של ישראל מכתיבים כי היקף הבנייה בארץ צפוי לגדול בכ-50 אחוז. כלומר, בישראל צפויות להיבנות 1,120,000 יחידות דיור חדשות בתוך פחות משני עשורים. תנופת הבנייה הזו טומנת בחובה הזדמנות לשפר את טכנולוגיות הבנייה ואת התכנון שלה, אך לפי המועצה לבנייה ירוקה, ענף הבנייה עומד במקום, הוא שמרני ברובו ואינו ניזון ממגמות חדשות. לפי נתוני המועצה, מבנים אחראים על כ-40 אחוז מסך צריכת האנרגיה בישראל, משקלה של פסולת בניין בישראל הוא פי שלושה מסך כל הפסולת הביתית – והמגמות הללו אינן צפויות להשתנות בקרוב.

בנייה ירוקה יכולה לצמצם את ההשפעות הסביבתיות השליליות הללו. הרעיון שעומד מאחורי תכנון בניין ירוק מתבסס על ראייה הוליסטית שלוקחת בחשבון את השפעותיו על הסביבה בכל מחזור חייו – החל מכרייה והפקת חומרי הבניין, הבנייה עצמה, תפעול הבניין (חימום, קירור, תאורה וכו'), והריסתו או פירוקו. מטרת הבנייה הירוקה היא לצמצם את השימוש במשאבי טבע ולצמצם השפעתם הסביבתית של המבנים, תוך שמירה על סביבת מחייה נוחה ובריאה ותוך שמירה על היכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם.

כיום, חומר הבנייה השכיח ביותר בעולם ובישראל הוא הבטון. לבטון יתרונות של חוזק, גמישות וחופש בתכנון, אך הוא אינו מבודד תרמי יעיל. כלומר, בניינים העשויים מבטון ומוצריו הינם קרים בחורף וחמים בקיץ. בנוסף, הבטון מורכב ממלט, חומר שייצורו עתיר אנרגיה ועתיר בפליטות פחמן דו-חמצני – על כל טון של מלט שמיוצר, נפלט כמעט טון של פחמן דו-חמצני.

גידול עם דרישות מינימליות

בעשורים האחרונים נעשה ניסיון לייצר חומרים ידידותיים יותר לסביבה ושהם גם מבודדים תרמיים טובים. כך נוצר החומר שנקרא "בטון תאי מאושפר באוטוקלב" המוכר יותר לציבור בשמות מסחריים כגון "איטונג" ו"אשקלית" (על שם המותגים המובילים בתחום בשוק הישראלי). היתרונות של חומר זה הן תכונות הבידוד שלו – הוא קל יותר מבטון כי הוא מכיל בתוכו בועות אוויר כלוא, המקנות לו את תכונות הבידוד. החיסרון של חומר זה הוא תהליך הייצור שלו –  הוא מורכב מתערובת המכילה סיד, מלט, חול ואבקת אלומיניום, שייצורה מצריך שימוש באנרגיה רבה.

Hempbuild

 

"נעשה ניסיון, בינתיים בעיקר באירופה, למצוא חומר שיחליף את האלומיניום כדי שאפשר יהיה לחסוך באנרגיה ולקבל את אותן תכונות של הבטון התאי המאושפר", מסביר פרופ' יצחק מאיר מהמחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "כתחליף התחילו להשתמש בעצה (חלק מהגזע – י"מ) של המפ –  צמח ממשפחת הקאנביס ללא החומר הפסיכואקטיבי".

ההמפ נחשב לגידול חקלאי שדרישותיו מינימליות – הוא גדל מהר לגובה רב ואפשר לגדלו כמעט בכל אקלים. "בתעשייה משתמשים בעיקר בסיבים הארוכים והחזקים שלו. העצה שלו, המכילה המון חללי אוויר, נחשבת לפסולת. אפשר לכתוש את החומר ולהכניס אותו כשבבים בתוך התערובת של הבטון התאי המאושפר ולקבל כמעט את אותן התופעות שיוצרת אבקת האלומיניום", מסביר מאיר.

במחקר שנערך במחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת בן-גוריון, החליטו להשתמש ב"פסולת" זו ולהקטין אפילו יותר את צריכת האנרגיה הטמונה בייצור הבטון. אך החוקרים לא עצרו שם. "החלפנו גם חלק גדול מהסיד (עד כ-50 אחוז) בחרסיות ממקורות שונים", מסביר מאיר. "אחד מהמקורות הוא פסולת מחצבה. כלומר – ייצרנו בלוק המורכב מפסולת של המפ ופסולת של מחצבים (חרסית) וקיבלנו בלוקים שהם הרבה יותר חסכוניים מבחינת תהליך הייצור, הרבה יותר ידידותיים לסביבה ובעלי תכונות בידוד וחוזק מצוינות"

את החומר החדש לקחו מאיר ביחד עם פרופ' עלוה פלד, ראש המעבדה, הדוקטורנט רותם חייק וקבוצת המחקר, ובנו תאי ניסוי בשדה בוקר, כדי לבדוק איך יתפקדו בתנאי מזג אוויר אמיתיים. הם גילו שחוץ מיכולתו של החומר למזער את תנודות הטמפרטורה הגדולות שבאוויר המדבר שבחוץ, הוא מסוגל גם למזער את שינויי הלחות שבין היום ללילה. "החומרים הללו סופגים את הלחות בתוך הבניין כשהיא גבוהה ומשחררים אותה בחזרה כשהלחות בתוך הבניין יורדת. זה מועיל מאוד באיזון הנוחות התרמית שלנו", אומר מאיר. "להערכתנו, אפשר להחליף את החומרים שמהם בונים בניינים בחומר שאנחנו מציעים, ויש בזה מסר סביבתי משמעותי מאוד".

Hempbuild

 

חסמים תרבותיים

לאור יתרונותיו הרבים, מדוע מוצר ידידותי לסביבה ויעיל אנרגטית שכזה בקושי נמצא בשימוש בשוק הבנייה הישראלי והעולמי? מדוע אנו ממשיכים לבנות ולחדש בתים בשיטות עתירות אנרגיה ומזהמות? חלק מהבעיה נוגע לרגולציה. בישראל, חל איסור לגדל את צמח ההמפ וזאת בשל קרבתו המשפחתית לצמח הקאנביס. בכדי לייצר חומר המכיל רכיבים מצמח ההמפ, יש לייבא אותו מחו"ל (בעיקר מצרפת) ותהליך זה מייקר את עלות החומר בשוק הישראלי.

"הסיפור של ההמפ הוא סיפור טעון במדינת ישראל", אומר רוני דניאל, המנהל המקצועי של המועצה לבנייה ירוקה. "בלי שום קשר לזה שאם נבנה בניין מהמפ ונשרוף אותו, כמובן שאי אפשר יהיה לעשן אותו. חלק גדול מהסתייגות מהמפ זה עניין של דעות קדומות. מלבד זאת, יש איזושהי שמרנות בענף הבנייה ורצון ללכת על בטוח, אבל אולי אם ימצאו בחומר תועלת כלכלית אז יכול להיות שישתמשו בו. אני לא מכיר עוד מוצר שיש לו מצד אחד המון פוטנציאל ומצד שני המון חסמים תרבותיים, זהו סיפור יוצא דופן".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית