בין קשיי המלחמה, קצת שכחנו לרגע שאנחנו אומת ההייטק. שהחדשנות הישראלית, כולל בתחומי הסביבה, היא חוזקה כה משמעותית שלנו. אבל בימים אלה, שווה שניזכר בעוצמה הזו של המדינה. כי כעת, החדשנות האקלימית שלנו יכולה להיות ההזדמנות של המשק הישראלי להתגבר על הקשיים הכלכליים שנובעים מהמלחמה, ולהצעיד את הכלכלה כולה לקראת שגשוג וצמיחה.
בישראל התפתחה מערכת של חדשנות אקלימית מדהימה בגיוונה, יכולותיה והפתרונות שהיא מציעה. על פי דו"ח החדשנות האקלימית של רשות החדשנות והמכון הישראלי לחדשנות, אחד מכל 6 סטרט-אפים ישראליים שהוקמו ו-14 אחוז מההשקעות בהייטק הישראלי ב-2022 היו בתחום החדשנות האקלימית. מספרם של הסטרט-אפים הישראלים בתחום עומד על קרוב ל-800 – מספר מרשים ביותר לכל הדעות, הן אבסולוטית והן ביחס לגודלה של המדינה.
את העניין בחדשנות האקלימית הישראלית חוו החברות והסטרטאפים הישראליים שהשתתפו בוועידת האקלים העולמית (COP28) שנערכה בחודש שעבר בדובאי. רבות מהן הגיעו מהעוטף (בסיוע משרדי החוץ והגנת הסביבה), והציגו בביתן הישראלי בוועידה פתרונות פורצי דרך בתחומים כמו פיתוח מימן מוצק, הפיכת פסולת ביתית לפלסטיק, חיזוי מזג אוויר בסיוע בינה מלאכותית וניצול מיטבי של אנרגיות מתחדשות. הפתרונות הישראליים מתקבלים בהערכה רבה: כשדיברתי עליהם בהרחבה בוועידה עם התקשורת הבינלאומית ועם שותפים מהעולם העסקי, הממשלתי והלא ממשלתי, זיהיתי אצל רבים מהם הפתעה גדולה באשר להיקף היכולת הישראלית לתרום לפתרון משבר האקלים.
ישראל יכולה לסייע לעולם להגשים את ההחלטה שהתקבלה בוועידת האקלים העולמית, שרבים מכנים היסטורית: לעבור מדלקי מאובנים – פחם, נפט וגז, לכלכלה מבוססת אנרגיות מתחדשות. עוד כוללת ההחלטה שילוש של כמות האנרגיות המתחדשות בעולם והכפלת קצב ההתייעלות האנרגטית עד 2030. לדעת רבים, מדובר כאן בתחילתו של מהלך בעל השלכות כבירות על מערכות האנרגיה והכלכלה העולמיות. ואין ספק שמדובר במהלך הכרחי, שכן 2023 צפויה להיות השנה החמה ביותר בהיסטוריה, ומשבר האקלים הברור מתבטא גם באסונות האקלימיים הרבים שפוקדים את העולם: מבצורות וגלי חום, דרך שיטפונות וסופות וכלה בשריפות יער אדירות ובעליית פני הים.
הזדמנויות חסרות תקדים
בכדי שההחלטות שהתקבלו בדובאי תהפוכנה למציאות העולם צריך טכנולוגיות, והרבה מהן. אלו צריכות להיות טכנולוגיות יעילות, מוכחות וכאלו שאפשר לפרוס במהירות ובעלויות נמוכות. הן אלו שיאפשרו למקבלי ההחלטות ולאוחזים בהגה המדיניות האנרגטית והכלכלית בעולם לעשות את המהלך שהפך כעת למוסכמה בינלאומית.
כיום, קיים פער בין הטכנולוגיות שמצויות בהווה לבין השאיפה להגיע לעולם מאופס פליטות עד אמצע המאה הנוכחית. על פער טכנולוגיות האקלים ישראל יכולה לסייע לגשר. ההחלטות שהתקבלו בדובאי יוצרות עבור עולם החדשנות הישראלי הזדמנויות חסרות תקדים בתחומים מגוונים, כמו תפיסה וקיבוע פחמן (לפחות 5 חברות ישראליות בתחום זה השתתפו בוועידת האקלים), התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה, מערכות התרעה מראש לאירועי מזג אוויר קיצוניים, ביטחון תזונתי ותחליפי חלבון מן החי, חקלאות והשקיה מותאמות אקלים, התייעלות בענף המים, פתרונות מבוססי טבע לבעיות, שימוש בחומרים חדשים ועוד.
המשך השקעה ממשלתית, פיתוח ומחקר אקדמי ותמיכה בענף החדשנות האקלימית הישראלית נדרשים מאוד. כך גם פרסום וחשיפה בינלאומית שלהם, בכדי להביא אותם לידיעת שותפים במגזרים הפרטי והממשלתי בעולם. במאמץ לא גדול במיוחד, אפשר למצב את ישראל כמרכז העולמי לחדשנות אקלימית וכמי שמספקת פתרונות לעולם כולו.
כעת, ההזדמנות הגדולה מונחת לפנינו. היא יכולה להועיל למשק הישראלי, למתג מחדש את ישראל – כמדינה שתורמת לעולם, וגם לתרום בצורה ממשית לפתרון משבר האקלים. כעת עלינו רק להבחין בה, ולרכז מאמץ בהשגתה.
השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ, והוא ייצג את ישראל כחלק מהמשלחת לוועידת האקלים בדובאי.
