מדינת ישראל מתמודדת עם איומים משמעותיים על המגוון הביולוגי, כפי שמצביע דו"ח המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע). עוצמת האיומים הללו והקצב המהיר של התפתחותם נובעים בעיקר מהשפעות ישירות של האדם. כעת, מחקר אמריקאי חדש מספק תובנות מפתיעות על השפעת שינוי האקלים על תפוצת היונקים. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי"Diversity and Distributions" , מציע שהשפעות האקלים עשויות להיות משמעותיות אף יותר מהשפעותיו הישירות של האדם.
השפעות האקלים עשויות להיות משמעותיות אף יותר מהשפעותיו הישירות של האדם. צילום: pixabay
בניגוד לציפיות
צוות החוקרים, בהובלת פרופ' רולנד קייס מאוניברסיטת צפון קרוליינה ובהשתתפות ד"ר הילה שמון, חוקרת ישראלית ממכון סמיתסוניאן, ניתח נתונים מרשימים שנאספו מ-6,645 אתרים ברחבי ארצות הברית. המחקר הוא חלק מתוכנית ניטור לאומית בשם Snapshot USA בהובלת מכון סמיתסוניאן ומוזיאון הטבע של צפון קרוליינה, והוא התבסס על שימוש במצלמות מעקב לתיעוד 25 מיני יונקים, מסנאים קטנים ועד טורפים גדולים כמו זאבים ודובים. מאמץ הדיגום ממשיך כעת בשנה החמישית שלו, כשהוא מכסה את כלל שטחה של ארצות הברית. שיטת מחקר זו מאפשרת לחוקרים לקבל תמונה מדויקת ומקיפה של תנועות בעלי החיים ודפוסי התפוצה שלהם, תוך הדגשת היקפו הנרחב של הפרויקט ושיתוף הפעולה הבינלאומי.
הממצאים המרכזיים של המחקר מפתיעים בהיקפם ובמשמעותם. בניגוד לציפיות המוקדמות שהניחו כי השפעות האדם יהיו הגורמים המרכזיים לשינויים בתפוצת היונקים, גילו החוקרים כי הטמפרטורה וכמות המשקעים היו הגורמים המשפיעים ביותר על התפוצה. השפעת האקלים נמצאה משמעותית יותר מגורמים אנושיים ישירים כמו צפיפות אוכלוסין או פעילות חקלאית. קייס מסביר בהודעה לעיתונות: "אחת ההשערות שלנו הייתה שהאדם שינה את הנוף שלנו במידה כל כך ניכרת, שהפכנו לגורם העיקרי הקובע איפה חיות יחיו. מה שגילינו היה שלמעשה בני האדם לא היו החשובים ביותר. האקלים היה הגורם החשוב ביותר ברוב המינים שצפינו בהם."
שיטת מחקר שמאפשרת לחוקרים לקבל תמונה מדויקת ומקיפה של תנועות בעלי החיים ודפוסי התפוצה שלהם. צילום: pixabay
גם הקטנים משפיעים
גורם משמעותי נוסף שזוהה במחקר ושנמצא כגורם חשוב בקביעת שפע היונקים היה ייצור המזון (במיוחד זרעים ואגוזים ביערות) בסביבה הטבעית. שמון מדגישה כי אף על פי שהמחקר התמקד ביונקים בינוניים וגדולים, נמצא כי גם הימצאות של בעלי חוליות קטנים (בעלי חיים שיש להם עמוד שדרה, כמו היונקים) משפיעה משמעותית על הסביבה. הם מסייעים בפיזור חומרי מזון בקרקע ובהפצת זרעים, ומשפיעים על אוכלוסיות של מינים אחרים כחלק ממארג המזון. ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של הבנת התפקיד האקולוגי של כל קבוצות בעלי החיים, גדולים כקטנים, בהקשר של שינויי אקלים ושימור מגוון ביולוגי, ומצביעים על הצורך בראייה מערכתית בחקר ובשימור של מערכות אקולוגיות.
המחקר זיהה גם התאמה בין הרכב חברת היונקים בשטח מוגדר לבין הרכב קבוצות הצמחייה שבו, אשר מחזקת את ההבנה לגבי הקשר ההדוק בין תפוצת היונקים לתנאי הסביבה הטבעית. לאור זאת, מדגישה שמון את הצורך בבחינה מעמיקה ברמה המקומית של ההשפעות על מינים קטנים אלה, הנגרמות הן מפעילות אנושית והן משינויי אקלים. מחקרי המשך ממוקדים יותר עשויים לספק תובנות חיוניות לשימור המגוון הביולוגי ולהבנת ההשפעות המקומיות של שינויים גלובליים.
ההשפעה האנושית בישראל
בעוד שממצאי המחקר האמריקאי מספקים תובנות חשובות, חשוב לבחון את השלכותיהם על המצב בישראל. מיקומה של ישראל במזרח אגן הים התיכון מושפע במיוחד משינויי האקלים. שמון מדגישה כי "המחקר נערך בקנה מידה יבשתי, ולכן חשוב להתייחס למגמות בסקאלה הזו. ישנן השפעות מקומיות ייחודיות לאזורים מסוימים, וישנם משתנים מסבירים נוספים שניתן לבחון ברמה המקומית".
בהקשר זה, ד"ר בני שלמון, לשעבר אקולוג מחוז אילת ברשות הטבע והגנים ומומחה ליונקים בישראל, שלא השתתף במחקר, מצביע על מספר הבדלים משמעותיים בין המצב בארצות הברית לזה שבישראל. ראשית, שלמון מדגיש את ההבדל במגוון המינים: "מתוך כ-90 יונקי בר בישראל, רובם קטנים ואינם מצטלמים בהכרח במצלמות כאלה. עטלפים (כ-30 מינים) ומכרסמים (כ-30 מינים) מהווים חלק נכבד מהמגוון". זאת לעומת המחקר האמריקאי שסוקר כ-25 מיני יונקים מגודל בינוני ומעלה.
שנית, ההשפעה האנושית בישראל נראית משמעותית יותר מאשר בארצות הברית. "ישראל קטנה ואוכלוסייתה גדלה מאוד – מעל 2 אחוזים בשנה", מסביר שלמון. "השפעת האדם ומעשי ידיו משפיעה מאוד על הכחדת המינים, וכנראה גוברת על השפעת שינויי האקלים". חשוב לציין כי צפיפות האוכלוסין בישראל גדולה פי 11 מזו שבארצות הברית, מה שמדגיש את עוצמת ההשפעה האנושית על בתי הגידול בארץ. לכן, למרות חשיבות הממצאים מהמחקר האמריקאי, לא ניתן להתעלם מההשפעה המכרעת של הפעילות האנושית על אוכלוסיות היונקים בישראל.
מינים שמסתגלים לסביבה עירונית או חקלאית, עשויים להיות פגיעים פחות לשינויי אקלים. צילום: pixabay
להיערך לשינויי האקלים
חשוב לציין כי השפעת שינויי האקלים עשויה להיות שונה עבור מינים שונים. אחת הדוגמאות לכך, כפי שמציין שלמון, היא המינים הפולשים, שדוחקים מינים מקומיים המתרחקים מהאדם. "מינים אלה, המסתגלים לסביבה עירונית או חקלאית, עשויים להיות פגיעים פחות לשינויי אקלים מכיוון שהם יכולים למצוא משאבים חלופיים בסביבת האדם. לעומתם, מינים הנוטים להתרחק מהאדם עלולים להיפגע משמעותית יותר משינויי האקלים, שכן הם תלויים יותר במערכות אקולוגיות טבעיות שעלולות להשתנות או להצטמצם".
למרות ההבדלים, שלמון מסכים כי שינויי האקלים, ובמיוחד השינויים בכמות המשקעים ובפיזורם, צפויים להשפיע משמעותית על אוכלוסיות היונקים בישראל. הירידה בכמות המשקעים צפויה להוביל לירידה בכמות הביומסה הצמחית הזמינה למאכל עבור בעלי החיים. תהליך זה עלול לגרום לירידה במספר היונקים הצמחוניים ולהשפיע על שרידותם.
לסיכום, המציאות בישראל מחייבת גישה מורכבת לשימור המגוון הביולוגי. בטווח המיידי, ישנם גורמים אנושיים משמעותיים המשפיעים על אוכלוסיות היונקים, כגון הרחבת שטחים עירוניים על חשבון שטחים פתוחים טבעיים, פיתוח תשתיות, וקיטוע בתי גידול. התמודדות עם השפעות אלו דורשת פעולות מיידיות כמו עדכון סקרי טבע ותכנון עירוני מושכל בהתאמה לממצאי הסקרים, שימור מסדרונות אקולוגיים והגנה על שטחים פתוחים. במקביל, ההיערכות לשינויי האקלים מחייבת חשיבה בקנה מידה אזורי רחב. שיתוף פעולה עם מדינות המזרח התיכון הוא הכרחי ליצירת אסטרטגיות שימור חוצות גבולות, התאמת מדיניות ניהול משאבי מים, והגנה על מערכות אקולוגיות משותפות. לכן הדרך היחידה להתמודדות עם אובדן המגוון הביולוגי תלויה ביכולתנו לשלב בין פתרונות מיידיים למיגור השפעות האדם, לבין תכנון ארוך טווח להתמודדות עם שינויי האקלים.
בעקבות הפרסום בזווית הכתבה פורסמה גם במהדורה הישראלית של נשיונל ג'יאוגרפיק.
