שתפו‬        

ד"ר קרני קריגל

להקדים מודעות למכה

דעה: עלייה במקרי האלימות המגדרית היא אחת ההשפעות המושתקות של משבר האקלים. השינוי צריך להתחיל במודעות של פעילי הסביבה והאקלים לממדי התופעה

21 ביוני 2020



בתקופה האחרונה נדמה שחלה עלייה במודעות החברתית והציבורית בישראל למשבר האקלים. הידיעות התקשורתיות הרבות על המסת הקרחונים בקוטב הצפוני, על השריפות המשתוללות באוסטרליה ובברזיל ועל השיטפונות בערי החוף בישראל, תרמו להתפתחותו של השיח הציבורי בנושא.

יחד עם זה, ההתייחסות לזווית המגדרית של משבר האקלים עדיין לא נשמעה, זאת למרות עדויות מחקריות בינלאומיות כי נשים, נערות וילדות הן הראשונות להיפגע.

דו"ח בינלאומי ראשון מסוגו שפירסם האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUNC) מדגיש כי שינוי האקלים ואסונות הקשורים למזג האוויר, מעלים את הסיכון של נשים להיפגע מאלימות מגדרית. הדבר נכון בעיקר לנשים החיות בעוני וחוות שוליות חברתית מרובה על בסיס מעמד, גזע, אתניות ומיקום גיאוגרפי.

כך, למשל, אחרי פגיעת שני ציקלונים טרופיים ברפובליקת ונואטו ב-2011, נרשמה עלייה של 300 אחוז בתיקים חדשים לאלימות במשפחה במדינה. בעקבות זאת הכריז האו"ם על אסונות אקלימיים כמגדילים את האלימות המגדרית.

באופן דומה, מחקר מאוסטרליה שפורסם בשנת 2013 מצביע על קשר בין אלימות ביתית מוגברת במהלך שנות בצורת קשות. המחקר מסביר כיצד הלחצים הכספיים הקשורים לבצורת תרמו לגידול בצריכת אלכוהול וסמים על ידי גברים כמנגנון התמודדות, שהובילו להגברת האלימות המגדרית, כולל התעללות רגשית וגופנית, שליטה כלכלית ובידוד נשים.

במחקר נוסף, מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהתבסס על נתונים של שכיחות המשקעים והטמפרטורות, נמצא מתאם בין עלייה בטמפרטורות לשכיחות האלימות המגדרית במרחב הציבורי והפרטי. ועדויות מהפיליפינים מעלות כיצד התעצמות השבריריות של קבוצות אוכלוסייה פגיעות בעקבות אסונות אקלימיים מנוצלת ביתר שאת לסחר בנשים ולניצול מיני של נערות.

שינוי האקלים ואסונות הקשורים למזג האוויר, מעלים את הסיכון של נשים להיפגע מאלימות מגדרית. תצלום: #March4Women 2020

 

ואיך זה קשור אלינו בישראל?

המגמה המצביעה על קשר בין ההתחממות הגלובלית ואסונות אקלימיים לאלימות מגדרית, אינה מצטמצמת למדינות מתפתחות בלבד, אלא מהווה חלק ממגמה עולמית שישראל חלק ממנה. כל עוד אי-השוויון המגדרי והאלימות המגדרית רווחים גם בישראל, הם צפויים להתעצם לאור משבר האקלים.

עדות לקשר בין משברים בריאותיים וחברתיים לאלימות מגדרית ניתן היה לראות בדיווחים על עלייה דרמטית בשיעור האלימות המגדרית, הרצח והתקיפות המיניות במשפחה במהלך משבר הקורונה, שגבה מחיר גדול יותר מנשים – גם בישראל. בניגוד להתפשטות מגפת הקורונה, שפרצה ללא אזהרה מוקדמת, הרי משבר האקלים שולח אותות התראה מבעוד מועד, ומומחים בתחום מזכירים כי יש להיערך לקראת המשבר האקלימי הגדו. נתונים אלו מחדדים את חשיבות ההיערכות המגדרית באירועי חירום, ובפרט במשבר האקלים הצפוי.

עם זאת, בדו"ח של ה-IUNC מודגש כי עדיין אין מספיק מודעות בקרב ארגוני סביבה ומקבלי החלטות לגבי הקשר בין סביבה לאלימות מגדרית. כך עלה, למשל, מסקר שנערך במסגרת הדו"ח בקרב 303 פעילי סביבה ברחבי העולם: 71 אחוז מהם הביעו חוסר הבנה באשר לאופן שבו אלימות מגדרית קשורה לעבודתם הסביבתית, ו-46 אחוז מהנשאלים ציינו שאלימות מגדרית אינה מקבלת תעדוף גבוה או בעל חשיבות בתוכניות העבודה שלהם. המשמעות של זה בפועל, שנושאים הקשורים לאלימות מגדרית לרוב לא נלקחים בחשבון בתוכניות, בפרויקטים ובמדיניות סביבתית ואקלימית.

עדיין אין מספיק מודעות בקרב ארגוני סביבה ומקבלי החלטות לגבי הקשר בין סביבה לאלימות מגדרית

 

אחד הנתיבים להתגבר על הפער הזה ולמצוא ממשקי פעולה משותפים להיערכות למשבר האקלים הצפוי יחד עם חתירה לשוויון ולהפחתת האלימות המגדרית, הוא דרך הארכיטקטורה הגלובלית הנוכחית של יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם ל-2030 (SDG). יעדים בינלאומיים אלו, שאליהם ישראל מחויבת בהחלטת ממשלה משנת 2019, מעמידים לראשונה מטרות סביבתיות בקו אחד עם מטרות חברתיות וכלכליות. הם כוללים את ההתחייבות לא להשאיר אף אחד מאחור על ידי הפניית תשומת הלב לקבוצות הפגיעות ביותר מאסונות סביבתיים. ואף מדגישים כי חתירה להשגת היעד של שוויון מגדרי ובתוכו הפחתת האלימות המגדרית (SDG מספר 5) הוא המפתח להשגת שאר היעדים להבטחת קיימות סביבתית.

על כן, לקראת היערכות למשבר האקלים וכחלק מפיתוח תוכניות הסתגלות לשינוי אקלים, שמקודמת גם על ידי המשרד להגנת הסביבה, יש לאמץ תוכנית פעולה מגדרית, שצריכה לכלול, בין השאר, הטמעה של ראייה מגדרית ופיתוח מערך חינוכי והסברתי רחב (למשל בקרב הקהילה, תנועות הנוער, ארגוני סביבה וארגונים פמיניסטיים), המתמקד בקשר בין התחממות גלובאלית ומשבר האקלים לבין אלימות מגדרית.

ככל שיתפתח שיח ציבורי רחב יותר על התופעה, תהיה פחות השתקה, נשים ונערות יותר יעזו לחשוף, לשתף ולפנות לגורמים טיפוליים וכן תתרחב העשייה הסביבתית למען הקטנת טביעת הרגל האקולוגית שידועה כמחריפה את משבר האקלים. שילוב ראיה מגדרית בתוכנית ההיערכות תוכל למנוע העצמת של אלימות מגדרית בעת גלי חום ואירועי אקלים קיצוני, ולקדם חוסן חברתי ומגדרי גם לאור ההשלכות של משבר האקלים הצפוי.

הכותבת היא ד"ר לסוציולוגיה, מומחית לנושאים של מדיניות רווחה, שוק העבודה ומגדר. משמשת כיום כיועצת מדעית למינהלת היערכות לשינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה במסגרת תכנית ממשק




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית