שתפו‬        

ד"ר נטע ליפמן

למנוע עכשיו את אסון הנפט הבא

בשעה שמומחים ומתנדבים מנקים את חופי ישראל משאריות הזפת שזיהמו אותם, מקבלי ההחלטות צריכים לעצור את היוזמה להעביר במפרץ אילת ובים התיכון צינור נפט חדש, שפגיעתו בכלכלה ובסביבה עלולה להיות חמורה פי כמה וכמה
1 במרץ 2021



למי שבילה במאדים בשבוע החולף נזכיר שלפני כשבועיים התפשט כתם נפט גדול למול חופי ישראל שנשטף לחופים בצורה של זפת שחורה ודביקה. אירוע חריג בכל קנה מידה, שהמומחים בתחום טרם אמדו את כל השפעותיו האקולוגיות והפגיעה האפשרית לחי ולצומח במערכות האקולוגיות הימיות הרגישות גם כך, שסובלות ממגוון הפרעות אנושיות ומזהמים גם בשגרה.

180 קילומטרים של רצועת חוף יש לישראל ובאירוע זיהום בודד (שמקורותיו ונסיבות התרחשותו טרם הובהרו עד הסוף לציבור) כוסו רבים מהם בזפת שחורה ודביקה שפוגעת קשות בצבים, בעופות  וביונקים בסביבה הימית ובסביבה החופית וכן בדגה שנאסרה למאכל בתקופה הקרובה.

מתנדבים רבים עושים בימים אלה פעולות ניקיון בחופים בסיוע עמותות וארגונים שפועלים למען הגנה על הסביבה הימית, אבל גם אם יצליחו לנקות את כל כמויות הזפת שנותרה על החוף, סביר כי חלק גדול מהזיהום יורד ושוקע לקרקעית הים ולא ניתן עוד לראות זאת. הערכות משערות שהים עוד "יקיא" מתוכו בימים הקרובים כמויות זפת משמעותיות, בטח אם השבוע הקרוב יביא אתו כמה ימים סוערים, כשם שצופים החזאים כרגע.

חלק מהזיהום הזה נדבק לסלעים ושוקע לקרקעית שם הוא ממשך לזהם ולשחרר חומרים שונים הכוללים תרכובות פחמימנים ארומטיים טבעתיים בעלות רעילות גבוהה ושיש להם השפעה על מארג המזון לשנים ארוכות.

הניסיון המצטבר מאירועים דומים בעולם אינו מבשר טובות: לפני 11 שנים אירעה דליפת הנפט החמורה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, שהשפיעה על חמש מדינות השוכנות לחופי מפרץ מקסיקו ועל מיליוני אנשים המתגוררים באזור. עד היום, שנים אחרי האסון, עדיין נכרות השפעותיו על מארג המזון ואזורים שלמים טרם שוקמו שיקום מלא מאז.

הניסיון המצטבר מאירועים דומים בעולם אינו מבשר טובות. תצלום: רשות הטבע והגנים

את דליפת הנפט הנוכחית צריך לחקור ולהסיק מסקנות לגבי הדרכים המתאימות למנוע אסון דומה בעתיד. מה שבטוח זה שאל לנו לקדם מיזמים שטומנים בחובם סיכון לאירוע חמור עוד יותר.

זה מה שעלול לקרות עם היוזמה שמקדמת קצא"א בימים אלה, להולכת נפט בתשתית הצנרת שלה המחברת בין מפרץ אילת לאשקלון והפיכתם לנמלי נפט שיגיע מהמפרץ הפרסי בדרכו לאירופה ולשאר העולם תוך עקיפת תעלת סואץ. לפי ההסכם, בכוונת קצא"א לשנע נפט מאיחוד האמירויות דרך ישראל בקו ימי מאזור המפרץ הפרסי לאילת ומשם למתקני קצא"א באשקלון וללקוחות באזור אגן הים התיכון. הצינור עלול להוות סיכון סביבתי, בריאותי וכלכלי לתושבי אילת ואשקלון וחושף את כל מפרץ אילת-עקבה והוא עלול להעמיד את חופי סיני וחופי הים התיכון בסכנה אדירה במקרה של דליפה בשל תקלה או חבלה מכוונת.

גם הצינור עצמו מהווה סיכון גדול לסביבה לאור היסטוריה שחורה מנפט של תקלות שזיהמו קשות בעבר את שמורת עברונה, את נחל צין ואת מפרץ אילת בשנות ה-70.

שורה ארוכה של מדענים, אקולוגיים ומומחי סביבה ימית ובריאות וסביבה חתמו לאחרונה על עצומה הקוראת לעצור את ההסכם. לפי העצומה: "מספיקה תקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות הללו כדי לגרום לאסון סביבתי גדול, גם בים התיכון, ובעיקר בים סוף… שוניות אלמוגים נחשבות מבחינת עושר ומגוון ביולוגי ל'יערות הגשם' התת ימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה".

במקרה של דליפת נפט משמעותית ייתכן ונעמוד בפני אסון חמור הרבה יותר מזה שמתרחש כיום בחופי הים התיכון. אם תתרחש חלילה תקלה עתידית במפרץ אילת אנחנו עשויים להשמיד (או לכל הפחות לפגוע קשה) בשונית האלמוגים הנדירה והייחודית של המפרץ. שונית שעמידותה הייחודית לשינוי האקלים הופכת אותה לאחת השוניות האחרונות שישרדו בעולם לקראת סוף המאה.

זירה אחרת של סכנה היא דליפה בנמל באשקלון, שעלולה לגרום לנזק כבד למתקני ההתפלה שלנו. כ-80% ממי השתיה לשימוש ביתי ותעשייתי בישראל מקורם במפעלי ההתפלה. חמישה מתקנים גדולים שוכנים כיום לחופי הים התיכון. מה יקרה לאספקת ואיכות המים שאנחנו שותים אם חלילה יתרחש אסון כזה? מדובר יהיה בזיהום ימי שיכול להשפיע על איכות וכמות מי השתייה שנוכל לייצר במתקני ההתפלה.

במקרה של דליפת נפט משמעותית ייתכן ונעמוד בפני אסון חמור הרבה יותר מזה שמתרחש כיום בחופי הים התיכון. תצלום: המשרד להגנת הסביבה

במקרה כזה מערך החירום יהיה חייב להגיב מידית, אבל הבעיה היא שלמערך החירום חסרים כיום תקציבים, תקנים, ספינות וציוד כדי להיות ערוך לאירועים בסדר גודל כזה. מדובר בפיקוח נפש של ממש: מדינה בלי מים, או עם מים באיכות ירודה, עלולה להידרדר במהירות לאסון הומניטרי.

הרווח הכלכלי מהפיכת ישראל לנקודה בדרך של צינור נפט כזה הוא כאין וכאפס לעומת הנזק הכלכלי והסביבתי שעלול להיגרם בים סוף ובים התיכון, שיכלול הפגיעה במי השתיה, פגיעה בשונית האלמוגים ובתעשיית הצלילה והתיירות הנלוות לה למשך עשרות שנים.

צריך לקוות שאסון הזפת הנוכחי ישכנע את מקבלי ההחלטות לחסוך מאתנו את אסון הנפט הגדול הבא.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-דה מרקר

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית