השבוע התחלתי לרשום את הילדים לבתי ספר באמריקה. הקטן הולך לבית ספר יסודי ציבורי. 13 ילדים, מורה ושתי סייעות. ביקשו לשלוח עם הילד אייפד ואם אין הם יסדרו. הייתי בטוחה שהתבלבלו: שלחתי קלמר ובקבוק מים וקופסת אוכל מלאה ועוד ציוד נלווה. מסתבר שחוץ ממשקל עודף על הגב של הילד לא היה צורך בכל הציוד. בית הספר אכן דואג להכול – לארוחת בוקר ולארוחת צהריים, לשקית עם עפרונות ועטים וסרגלים וצבעים עם שמו עליו וגם לכל יתר חומרי הלימוד והספרים. באייפד התקינו לו תוכנת תרגום אנגלית-עברית ובתום חצי שבוע ניתן לסכם את החוויה של בן השש וחצי כמהנה ומפתיעה לטובה.
לגדולים העבודה קצת יותר מורכבת: אפשר לבחור ממגוון בתי ספר באזור ובניו יורק כמו בניו יורק ההיצע גדול. הם ניגשו להתראיין בבית ספר בעיר שמתגאה עד מאוד בתכנית מבטיחה בשם "Green Careers". לפי צוות בית הספר, מסלול זה יבטיח לילדיי עתיד טוב יותר במרוץ התחרותי עד מאוד של שוק העבודה במאה ה-21.
תכנית הלימודים בבית הספר מבוסס פרויקטים והפרויקט הראשי השנה הוא שימור ושיקום נהרות ונחלים (תחום שאני מכירה היטב מהעבודה שלי באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ושיתוף הפעולה שלה עם מרכז "אגמא"). בשיעורי כימיה לומדים על זיהום ורכיבי המים, בשיעורי היסטוריה על העבר העשיר של הנחל ובשיעורי אזרחות יוצאים לנחל למבצע ניקיון ועבודה עם הקהילה המקומית. הם אפילו עומדים להצטרף לפרויקט מיוחד לטיהור מים בטכנולוגיה חדשנית ואקולוגית. "זה העתיד" אמרו לנו בראיון ההכרות. "אם אתם רוצים להבטיח לילדים עתיד תשקיעו בסביבה ובמתן כלים לקריירה ירוקה". לא הציעו לי חינוך פיננסי, לא תכנות נטול הקשר ולא שבע יחידות מתמטיקה. הציעו הכרה של הסביבה לצד פיתוח כלים לטייב אותה ולתקן אותה. הציעו לי עתיד טוב לילדים ברכישת כלים למקצועות העתיד. והעתיד כידוע חייב להיות ירוק.
בחזרה למאבק הגלובלי
רצה הגורל שהפגישה בבית הספר התקיימה השבוע, כשהעולם כולו ציין את יום כדור הארץ. 51 שנה מאז כינונו לראשונה של יום כדור הארץ ובכרך הגדול של ניו יורק מאמינים שהעתיד הוא סביבה. כנראה לא רק בבית הספר שאליו אנחנו משויכים מאמינים בזה. גם מנהיגי העולם מתחילים להבין שאין ברירה אלא להתייחס הרבה יותר ברצינות לאתגרים הסביבתיים. בשבוע שעבר הנשיא ג'ון ביידן ועידת פסגה בת יומיים למנהיגי העולם, או, אם תרצו, קריאה לחזרה לשולחן השרטוטים ופעולה בינלאומית משותפת למאבק גלובאלי בשינוי האקלים. ביידן החזיר את ארה"ב חזרה להובלת המאבק הגלובאלי בשינוי האקלים, תפקיד שנזנח בימי טרמפ.
בנאום הפתיחה שלו הצהיר ביידן כי בכוונת ארה"ב לקצץ בחצי את כמות פליטות גזי החממה עד 2030 ולהכפיל פי שניים את התמיכה בפעילות אקלימית במדינות מתפתחות.
לא פשוט לנשיא האמריקאי לזכות שוב באמון העולם. תקציר מהפרקים הקודמים: בדמדומי כהונתו חתם בדצמבר 2015 הנשיא לשעבר ברק אובמה על הסכם פריז ההיסטורי. במסגרת ההסכם הצהירו מנהיגי רוב מדינות העולם (או אם לדייק 195 מדינות), כי הם מתחייבים לשתף פעולה למען המטרה הגדולה שמטרידה את עתיד מדינותיהם: ההתחממות הגלובאלית והשפעות שינוי האקלים על סביבתנו. יעדים שאפתניים נחתמו תוך התחייבות לצמצם משמעותית את פליטת גזי החממה, ונותרה תחושה של "שחר של יום בהיר" במובנים סביבתיים, כלכליים ובריאותיים. העולם מתאחד לפעולה משותפת למען המטרה. מדינות עשירות באות לתמוך בחלשות וכולם התחייבו על צמצום משמעותי בפליטות גזי החממה. חודשים ספורים מאוחר יותר הנשיא האמריקאי החדש מיהר לבטל את הצווים עליהם חתם אובמה ולהוציא את אמריקה מחלק משמעותי מהתחייבויותיה. ללא מובילה גדולה וחזקה בהסכם, נותר ממנו לא הרבה יותר מנייר עם חתימות.
עכשיו מגיע ביידן ומבטיח להחזיר את אמריקה לתלם במובנים של מחויבות לצמצום פליטות ובתמיכה כספית למדינות מוחלשות. אגב, על מנת להימנע מתלות מוחלטת ברמה הפדראלית ביידן וצוותי הפעולה שלו מנסים לקדם חקיקה שתתמקד גם ברמה הארצית והעירונית. מחוייות לצמצום פליטות בסופו של דבר לא חייבת להיות החלטה בלעדית של הממשל בוושינגטון, אלא יכולה גם להגיע מרשויות מקומיות. אין ספק, השורש מ.ח.י.י.ב הופיע לא מעט בהצהרות ובנאומים שנתן ביידן ביומיים של הועידה (טוב, יותר נכון השורש commit, אבל הבנתם את הרעיון). איך אומרים: מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים, ומי שנכוו מחומו של טרמפ מבקשים גב יציב מכל הצהרה של ביידן.
כלכלת העתיד
"מדענים מספרים לנו שזהו העשור שבו עלינו לקחת החלטות משמעותיות על מנת להימנע מתסריט האימיים וממשבר אקלימי שאינו בר תיקון. חייבים לשמור על טמפרטורת העולם שלא תעלה מעל 1.5 מעלות צלזיוס בעשור הקרוב" אמר ביידן בוועידה. בשביל להימנע מכך מחויבות מדינות העולם לפעולה משותפת להפחתת פליטות ובמעבר לאנרגיות מתחדשות.
בכלל, המשתתפים בוועידת הפסגה הרבו לדבר על אנרגיות מתחדשות ועל שוק המשרות הירוקות כשוק צומח ומבטיח. כך, לדוגמה, הציגה ראש ממשלת דנמרק נתונים ממדינתה לפיהם מספר המועסקים בייצור אנרגיות מתחדשות בדנמרק כיום גדול יותר ממספר המועסקים בתעשיית יצור אנרגיה מדלק מחצבים.
גם נתניהו אמר בוועידה ש"ישראל תפעל לספק את כל החשמל שלה ממקורות מתחדשים עד 2050" – הצהרה אופטימית עם יעדים שאפתניים, שמחייבת פעולה נחושה ומהירה כדי להשיגם. כלכלה ירוקה זו כלכלת העתיד אם תרצו, "מקצועות העתיד" אם לצטט לרגע שוב את סגן מנהל בית הספר, שאתו נפגשנו. ביידן רץ על הנושא הזה במסע הבחירות שלו ועכשיו הזמן לפרוע את הצ'ק. שרת האנרגיה שלו, ג'ניפר גרנהולם, אמרה בוועידה כי עד סוף העשור יעמוד שווי השוק של אנרגיה נקייה על כ-23 ביליון דולר, והיא תהפוך למנוע לכלכלה חדשה – שוק עצום שיצטרך עשרות מיליוני מקומות עבודה, החל בהקמת תשתיות, דרך פיתוח, תכנון ותכנות, תחזוקה, מימון, ביטוח, חינוך, תחבורה, ועוד. תכלס, נראה לי שבאמת נרשום את הילדים למגמת "גרין קרירס".
