מזהם באמריקה – מבוקש בישראל

תשתיות ואנרגיה
מאגרים של אפר פחם, תוצר לוואי של תחנות הכוח, מזהמים את מי התהום בארצות הברית. ומה המצב בישראל?
צילום: UCL Engineering, Flickr
מאגר אפר פחם בארה"ב. צילום: UCL Engineering, Flickr

ב-2008 נפרץ סכר באחת מהבריכות העצומות שמכילות אפר פחם ליד תחנת הכוח קינגסטון שבטנסי, ארצות הברית. ארבעה מיליון קוב של בוץ אפור זלגו מהבריכה והציפו שטח שגודלו 1,200 דונמים, כשהם שוטפים בדרך בתים ושטחים חקלאיים ופוגעים בתשתיות כמו כבישים, קווי מתח גבוה ופסי רכבת. אפר הפחם – חומר שנוצר לאחר שריפת הפחם בתחנות כוח, ומכיל חומרים רעילים ורדיואקטיביים – זרם במהירות והגיע עד למי הנהר הסמוך, מה שהעלה חשש אמיתי לזיהום של מי השתייה באזור.

היה זה מקרה דליפת אפר הפחם החמור ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, ובעקבותיו נוצר לחץ ציבורי משמעותי להחמרת החקיקה בנושא. שש שנים אחרי האסון, נחקק חוק שמסדיר את אופן הטיפול באפר הפחם ושמקשיח עד מאוד את הוראות האחסון והבקרה על אתרי אחסון קיימים.

כעת, מחקר חדש של פרופ' אבנר ונגוש מאוניברסיטת דיוק מראה שגם ללא קטסטרופות כמו זו שאירעה בטנסי, אפר הפחם דולף מהמאגרים ללא הפסקה ומזהם את מקורות המים בחומרים רעילים. גם בישראל נעשה שימוש נרחב באפר פחם, במיוחד בענף הבנייה, ומאגרים שלו נמצאים ליד תחנות הכוח.

ממטרד למשאב

גופרית, כספית, סלניום, סטרונציום, ארסן, ניקל, אבץ וכן מספר יסודות רדיואקטיביים – כל אלה ועוד נמצאים באפר הפחם, שנוצר לאחר שריפת הפחם בתחנות הכוח לייצור חשמל ומכיל את הרכיבים שלא נשרפו. אפר הפחם נפלט ביחד עם זרם הגזים היוצאים מתא השריפה בתחנת הכוח ונלכד ברובו על ידי מערכת שלוכדת את החלקיקים העדינים שמרחפים באוויר. בנוסף לאפר המרחף, יש חלקיקי אפר כבדים יותר, ששוקעים מטה כבר בשלב הבעירה ונאספים בתחתית התא ונקראים, בהתאם, "אפר תחתית".

לנוכח כמויות אפר הפחם האדירות שנצברות בתחנות הכוח – כל עוד אלה ממשיכות לשרוף פחם – הפיכת אפר הפחם ממטרד למשאב נראית כפתרון שכולם יוצאים ממנו נשכרים. ואכן, שימוש באפר הפחם נעשה באופן נרחב ברחבי העולם ובישראל, בעיקר בתעשיית הבנייה – שם הוא משמש כתוסף לבטון ולמלט. השימוש באפר הפחם כתוסף לבטון נחשב לבטוח, מפני שהאפר מוטמע בחומר, והאפשרות שידלוף לסביבה היא אפסית.

בישראל, ניתן למצוא את אפר הפחם גם בתערובות קרקע, כחומר המשפר את מבנה הקרקע ואת יכולתה לאגור מים, ובתחתית מצע לגידול צמחים, כאשר רוצים להפריד את מצע הגידול מהקרקע המקומית. בנוסף, הוא משמש לריפוד אזורי גידול של בעלי חיים כגון פרות, כבשים ועופות. עבור שימושים חקלאיים נעשה שימוש באפר התחתית, שמורכב מחלקיקים גדולים יותר מהאפר המרחף, ולכן הסיכונים שנובעים מהשימוש בו הם פחותים.

בריכת אפר פחם. צילום: Waterkeeper Alliance Inc. Flickr
בריכת אפר פחם. צילום: Waterkeeper Alliance Inc. Flickr

זיהום במי התהום

"אפר הפחם מכיל ריכוזים של פי עשרה ויותר חומרים א-אורגניים מאשר הפחם עצמו", מדגיש ונגוש, פרופסור למדעי כדור הארץ והאוקיאנוסים מאוניברסיטת דיוק. "במהלך השריפה, המתכות שבפחם מתנדפות ואחריה הן נספחות חזרה לאפר הפחם. מסיבה זאת הם גם נוטות להתנתק בקלות מאוחר יותר, ולכן הופכות זמינות לזיהום של הסביבה". מחקריו של ונגוש עוסקים בזיהומי מים והשפעתם על בריאות האדם, ובפרט בהשלכות של הפקת וניצול פחם וגז טבעי על איכות מי תהום.

מחקר שערך, שתוצאותיו פורסמו לאחרונה במגזין Environmental Science and Technology, בחן את גורל המזהמים שבבריכות אפר הפחם הצמודות לתחנות הכוח בארה"ב. מדובר בבריכות ענקיות המנקזות את אפר הפחם שמסולק מתחנות הכוח ביחד עם מי הקירור – שיטת אחסון שלא קיימת בישראל.

המחקר השתמש באיזוטופים יציבים של היסודות בורון וסטרונציום, שמהווים חותם ייחודי לאפר הפחם. איזוטופים הם יסודות כימיים ייחודיים עם מסה שונה מזו שמאפיינת את היסוד שנמצא באופן הנפוץ בטבע – יש להם אותו מספר אטומים כמו היסוד הנפוץ, אך מספר שונה של נייטרונים. נוכחותם של האיזוטופים הללו בגופי המים היוותה עדות חד-משמעית לכך שמקור הזיהום היה אפר הפחם.

דוגמאות שנלקחו ממי התהום ומגופי מים כמו נהרות ואגמים הראו כולן רמות שונות של מזהמים, חלקן מעל התקנות המותרות למי שתייה וחלקן מעל הריכוזים המוגדרים ככאלה שהשפעתם על מערכות אקולוגיות הן הרסניות. "גם לאחר שיסגרו את בריכות אפר הפחם, הזיהום במי התהום יישאר לשנים רבות", אמר ונגוש בהצהרה לתקשורת שיצאה עם פרסום ממצאי המחקר.

בישראל שוקלים לייבא עוד

מחקרו של ונגוש מצטרף לשורה של מחקרים, שהביאו את הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) להקשיח את הנהלים של אופן הטיפול בתוצר הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. הנהלים החדשים כוללים דרישה לבקרת בטיחות מוגברת במתקני האחסון, וסגירת אלו שלא עומדים בתנאים הנדרשים – במיוחד באתרי אחסון רטובים שתחתיתם אינה אטומה. בנוסף, נדרש יישום אמצעים לצמצום כמויות האבק שנפלטות לאוויר מאתרי אחסון יבש של אפר מרחף. האמצעים כוללים שימוש במרססי מים, דחיסה של האפר ובנייה של מחסומי רוח, שימנעו מהאפר לנדוד לכיוון ריכוזי אוכלוסייה.

ד"ר סטיליאן גלברג, מנהל האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, אומר שאין בישראל אחסון "רטוב" של אפר פחם בבריכות כמו בארה"ב, ולכן האפשרות של דליפת אפר הפחם מבריכות איגום אינה רלוונטית בישראל. אפר הפחם בארץ מאוחסן לרוב בתוך מתחם תחנות הכוח בערימות פתוחות, שם הוא מורטב על מנת למנוע את פיזורו. באתרי האחסון גם קיימות מערכות לטיפול בתשטיפים שעלולים להיווצר עקב הצטברות נוזלים בערימה.

מרבית אפר הפחם שמיוצר בישראל מתחלק בין מפעל "נשר" לתעשיות הבטון. "האלטרנטיבה של הכנסת אפר הפחם לבטון עדיפה מאשר כל דרך אחסון אחרת", אומר גלברג. ודרכי אחסון נוספות נבחנות כל הזמן – כמו למשל שימוש באפר למילוי סוללות כבישים. ניסוי כזה נעשה בתשתיות כביש 6 ובכביש המוביל לג'יסר א-זרקא. עד כה, המחקרים שבדקו את ההשפעה הסביבתית של שימוש כזה באפר (שנעשו מטעם "מינהלת אפר הפחם" – גוף שהוקם על ידי משרד האנרגיה כדי לרכז מאמץ ממלכתי לפתרון בעיית האפר), אינם מראים על תוצאות חריגות או מדאיגות.

עם זאת, בגלל החמרת הוראות האחסון של אפר הפחם בארה"ב, כיום עולה הרבה יותר כסף לאכסן אותו – מה שהוביל מדינות, ובהן ארה"ב, לייצא אותו במחירים זולים במיוחד. "ההובלה הימית הרבה יותר זולה יותר ממה שעולה לאותן מדינות לאכסן את אפר הפחם", מסביר גלברג.

"כרגע יש רצון של 'נשר' ותעשיות הבטון לייבא אפר פחם מחו"ל", מציין גלברג, אך מדגיש כי המשרד להגנת הסביבה מתנגד. "אנחנו חושבים שיש לנו בעיה מקומית (אפר הפחם שנוצר בגבולות ישראל – אב"נ) ושאותה צריך לפתור".

תחנת הכוח קינגסטון ואתר דליפת אפר הפחם הגדולה בארה"ב. צילום: Appalachian Voices, Flickr
תחנת הכוח קינגסטון – אתר דליפת אפר הפחם הגדולה בארה"ב. צילום: Appalachian Voices, Flickr

לטפל במחלה, לא בתסמינים

משנת 2000 ועד לשנת 2014 נעשה שימוש בישראל ב-1.2 מיליון טונות של אפר פחם בממוצע בשנה, ונראה שלפחות בשנים הקרובות כמות זו לא צפויה להשתנות באופן מהותי.

אין עוררין על כך שיש לטפל באפר הפחם באופן הטוב והבטוח ביותר –  אך מדובר בסימפטום בלבד של "מחלה" ושמה תחנות הכוח הפחמיות. "כל דבר עדיף על תחנות פחמיות, החל מאנרגיה ירוקה ועד לכורים גרעיניים", מסכם גלברג. "כמות החומרים הרדיואקטיביים שיש בתוך מיליון טון אפר פחם גדולה הרבה יותר מכל כמות הפסולת של כור גרעיני שהיה מספק את כל תצרוכת החשמל של ישראל".



אולי יעניין אותך