שתפו‬        

נטע נסים

מי הזיז את הירדן שלי?

בשנים האחרונות תוואי נהר הירדן משתנה בגלל ירידת מפלס ים המלח, באופן שיכול להשפיע על קו הגבול בין ישראל לירדן ועל אתרי הטבילה הקדושים לנצרות. מסע מפותל בעקבות הנהר הארוך בישראל

4 באפריל 2020



נהר הירדן חוצה את ישראל מצפון לדרום. 217 הקילומטרים שהוא עובר בדרכו, ממקורותיו למרגלות החרמון ועד ים המלח, רצופים נופים משתנים ומצבים שונים של זרימה – החל מהשצף של הירדן ההררי ועד לזרימה החלשה יחסית שנותרה בירדן הדרומי, בואך ים המלח.

הירדן מסמן גם את קו הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומפורסם מבחינה היסטורית ודתית בשל אזכוריו הרבים בתנ"ך ובברית החדשה ובזכות האתרים הארכאולוגיים והדתיים המצויים לצדו. אך הירדן, כמו נחלים ונהרות אחרים, הוא גם מושא למחקר מדעי בשל התוואי המשתנה שלו – וביחוד השינויים שנצפים בשנים האחרונות בגלל ירידת ים המלח, שעשויים להשפיע על אתרים חשובים לאורך הירדן ואפילו על מיקומו של קו הגבול.

נהר הולך ומעמיק

התוואי של נחלים ונהרות דינמי מאוד ומשתנה, כתוצאה מגורמים רבים: תנועות  טקטוניות (תנועות בקרום כדור הארץ), שינויים במפלס של אגמים וימים שמקושרים לאותם נהרות, ואפילו אופי הסדימנטים – חומרים שונים כמו חלוקי נחל ואדמה, ששוקעים בקרקעית הנהר ומובלים על ידו.

נהר הירדן הוא דוגמה לנהר מפותל מאוד שתוואי השטח שבו הוא זורם משתנה תדיר לכל אורכו. "על פי מחקרים, הגורמים שהשפיעו בעבר על התפתחות נפתולי הירדן כוללים תהליכים טקטוניים בבקע ים המלח, ואף את הירידה המשמעותית בספיקת המים בנהר במאה הקודמת, בעקבות בניית סכרים בכינרת ובירמוך", אומר ד"ר אלעד דנטה ממכון שמיר לחקר הגולן, אשר חקר את תגובת נהר הירדן לירידת מפלס ים המלח במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' יהודה אנזל ופרופ' אפרת מורין מהאוניברסיטה העברית, וד"ר נדב לנסקי מהמכון הגאולוגי. "במחקר הנוכחי אנחנו מתמקדים בהשפעה אחרת, שהיא הירידה הגדולה והמהירה במפלס ים המלח, שאליו נשפך נהר הירדן".

מפלס ים המלח ירד בעשורים האחרונים בלמעלה מ-40 מטרים, דבר שגורם לנחלים שזורמים אליו להעמיק גם כן, בתופעה שנקראת "התחתרות". לדבריו של דנטה, "למרות הירידה המשמעותית בספיקתו של הירדן, עדיין זורמים בו הרבה מים בהשוואה לרוב יובלי ים המלח האחרים: עשרות מיליון מטרים מעוקבים בשנה. המים הזורמים הם המוציאים לפועל של בליית והסעת החומר, ולכן ככל שבערוץ זורמים יותר מים, כך ההתחתרות וההתעמקות של הערוץ בתגובה לירידת מפלס ים המלח יהיו  גדולות יותר".

השיפועים שנחשפים בשפך הירדן לים המלח הם תלולים מאוד מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, אז התחיל הירדן להתעמק, הרבה לפני רוב נחלי ים המלח. "השילוב בין התנאים האלו: ספיקה רציפה וגבוהה ביחס לנחלי ים המלח האחרים, תשתית רכה, ושיפועים תלולים שנחשפו בשפך הערוץ, הביא לכך שהירדן התעמק בעשורים האחרונים במידה הרבה ביותר מבין כל הנחלים הזורמים לים המלח", אומר דנטה,

השיטפונות שמיישרים את הנהר

"נהר הירדן מהווה הזדמנות נדירה ומעבדת שדה גדולה שבה ניתן לראות כמעט בזמן אמת את השינויים בתוואי הנהר", אומר דנטה. "מתוך מעבדה זו אנו מקווים להקיש לגבי האופן שבו התפתחו ערוצים במקומות אחרים בעולם בעבר תחת תנאים דומים של ירידת מפלס".

לצורך כך, החוקרים השתמשו בתצלומי אוויר למיפוי מיקומו של הירדן בעשורים האחרונים ובנתונים טופוגרפיים שנמדדו מרחפן לחישוב מידת ההתחתרות של הערוץ. "ראינו שיש שינויים גדולים מאוד בתוואי הזרימה של הירדן", אומר דנטה. "בחלק הקרוב ביותר לים המלח, הנהר מגדיל את הפיתוליות שלו, בהתאם למודלים הקיימים. אולם, כאשר בחנו את החלק הצפוני יותר, במעלה הנהר ומדרום לאתרי הטבילה (קאסר אל-יהוד), זיהינו תופעה הפוכה – במקום להתפתל הוא דווקא התיישר במהלך העשורים האחרונים".

תצלום: Jean Housen, CC BY-SA 3.0

כאשר החוקרים ניסו להבין את הגורם לכך, התברר כי מעורבת בכך תופעה נוספת. "מדי כמה שנים מגיע שיטפון גדול, שזרימתו מצליחה לצאת לאזור פשט ההצפה של הנהר (אזור הסמוך לגדת הנהר שמוצף בעת שיטפון)". בין היתר, שיטפונות כאלו התרחשו באזור הירדן הדרומי בחורפים של  1992, 2003 ו-2012. "מה שקורה בפועל הוא שפשט ההצפה של הנחל מעמיק אף הוא בעקבות השיטפון, ומייצר קיצור בפיתול של הנהר", הוא מסביר. "לעומת זאת, בקרבת השפך לים המלח, היכן שהתחתרות נהר הירדן היא המהירה ביותר, כל השיטפונות מתועלים לתוך קניון עמוק, והמים לא מגיעים לפשט ההצפה, והתוצאה היא התחתרות מהירה עוד יותר והתפתלות".

מפגש גבולי בין גיאולוגיה ודת

הממצאים הללו, בנוסף למשמעותם המחקרית החשובה, הם בעלי השפעה גדולה בשטח על קו הגבול בין מדינת ישראל לירדן ועל אתרי הטבילה שנמצאים בחלקו הדרומי של הנהר, שלהם חשיבות דתית וכלכלית. על פי הסכם השלום עם ירדן מ-1994, המבוסס על החלטות סטטוטוריות קודמות באזור, הגבול בין המדינות באזור זה ממוקם במרכז הערוץ של נהר הירדן, ונתון לשינויים טבעיים במיקום הערוץ. אולם, על פי ההסכם, כאשר מיקום הירדן מושפע מפעולות מלאכותיות, הן צריכות להיעשות בתיאום בין המדינות.

מהן פעולות טבעיות או מלאכותיות בהקשר זה? השינויים שעובר הירדן בעשורים האחרונים נובעים בעיקר מפעולות מלאכותיות, גם אם עקיפות – סכירת הערוץ במעלה וירידת מפלס ים המלח במורד. הקביעה שהגבול עובר במרכז הערוץ נבעה מכך שלאורך השנים היה האפיק דינמי ומושפע מאוד משיטפונות – זהו טבעם של נהרות מפותלים. אך קצבי השינוי באזור השפך, בהשפעת ירידת המפלס של ים המלח בעשורים האחרונים, גבוהים במיוחד, ועשויים לאתגר את המצב הקיים.

לא רק הגבול עשוי להיות נתון לשינויים בשל הסביבה המשתנה, אלא גם אתרים חשובים שלצד הנהר, ובהם אתר הטבילה של ישו. "אירוע הטבלתו של ישוע על ידי יוחנן מסופר בכל ארבעת ספרי הבשורה בברית החדשה אך באופן מעט שונה ועם אזכורים גאוגרפיים שונים", מסביר ד"ר ליאור חן, אנתרופולוג שחקר בעבודת הדוקטורט שלו את ההתהוות המחודשת של אתרי הטבילה לאורך נהר הירדן בעשורים האחרונים.

"עם זאת, הוויכוח על מיקום הטבלתו של ישו ומאיזה עבר של נהר הירדן הוא התרחש, המזרחי או המערבי, החל להתפתח רק במאות האחרונות, עם התחזקות השילוב שבין ארכיאולוגיה ודת. בסך הכל, חוקרים מציעים כ-6-7 מקומות שונים שבהם התרחש אירוע ההטבלה. לצד זאת, השינויים הגיאופוליטיים המתרחשים במאה שנים האחרונות באזור הוסיפו לוויכוח",

"עבודת הדוקטורט שלי עסקה במה שהתרחש באתרי הטבילה משנת 1967, החל במלחמת ששת הימים, שבה הפך הירדן לגבול בין שתי המדינות", מוסיף חן. "בשנות ה-90 נסיך ירדני, קרוב משפחתו של המלך חוסיין, הגיע לאזור הירדן בצידו המזרחי ופגש כומר קתולי שהיה גם ארכיאולוג במקצועו. הם סיירו במקום ומצאו כלי חרס שהלהיב את הנסיך. מציאת החרס הובילה לשורה של חפירות ארכיאולוגיות שבמהלכה נחשפת כנסיה ביזנטית ובה אגן טבילה. הכנסייה שנמצאה ממוקמת כ-300 מטר ממזרח למיקום הנהר כיום. ואכן אלו המבקרים באתר הטבילה הירדני שומעים מהמדריכים באתר כי מקום הטבילה האמתי והאותנטי של ישוע נמצא כ- 300 מטר מזרחה מהתוואי בו עובר הנהר".

תצלום: הודיה22 CC BY-SA 4.0

"מאידך, מול אתר הטבילה הירדני, ממערב לנהר, פועל אתר טבילה הנקרא 'קאסר אל-יהוד'. האתר ממזרח לנהר אמנם עבר פיתוח נרחב יותר ב-20 השנים האחרונות, אך לצד הישראלי מגיעים, משלל סיבות, מבקרים רבים יותר מדי שנה", הוא מסביר.

המחקר הגיאולוגי אודות פיתולי הירדן מוסיף סיבוך נוסף לסיפור המורכב ממילא. "על פי התצפית והמודל שלנו, הפיתולים שבאזור אתרי הטבילה עשויים להיחתך בעתיד תחת ההשפעה המשולבת של התחתרות ושיטפונות", אומר דנטה. "במקרה וייחתך הפיתול שעליו ממוקם אתר הטבילה בצד הישראלי, ערוץ הירדן והגבול יזוזו מזרחה כמאה מטרים, ויצריכו מיקום מחדש של מבני אתר הטבילה. חלק מאתר הטבילה הירדני באזור זה יעבור לשטח בשליטה צבאית ישראלית וימוקם מחדש בגדה המזרחית החדשה. אולם, אם בשנים הקרובות לא יגיע שיטפון שיכול להציף את פשט ההצפה של הירדן באזור זה, הפיתולים לא ייחתכו אלא רק יעמיקו".

אף שהתרחיש מבוסס על תהליכים נפוצים בערוץ הירדן בעשורים האחרונים, הוא תיאורטי ותלוי בהתרחשות של שיטפון או מספר שיטפונות חזקים. כך או כך, נראה שהטבע ימשיך וישפיע על אחד המקומות הרגישים מבחינה פוליטית ודתית במזרח התיכון.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית