סופה מתחשרת על קו האופק. שמים תכולים מתכהים. הרוח שורקת ומייללת. האוויר נמלא באבק, שמכסה כמו שמיכה עבה כל מה שנקרה בדרכו וצובע אותו בגוון אפור ומדכדך.
סופות של אבק מדברי פוגעות בבני אדם ובסביבה. הן מורידות את איכות האוויר שאנו נושמים, פוגעות בנוף הטבעי ובבעלי החיים וגורמות לעלייה בסיכון לחלות במחלות שונות. בשנים האחרונות פקדו את ישראל סופות אבק קשות ביותר מבחינת רמות זיהום האוויר שלהן ומשכן הארוך. חומרת אירועי האבק הולכת וגוברת בגלל ריכוז חלקיקי האבק בזמן סופות, זאת כנראה בשל שינוי האקלים העולמי ובגלל הירידה בכמות המשקעים, לצד הניצול ההולך וגובר של קרקעות לחקלאות, לבניה וכו'.
רק חול וחול
אבק מדברי מורכב מחלקיקים קטנטנים (קטנים מ-63 מיקרומטר), שמקורם בקרקע ושנוצרים כתוצאה משחיקה מתמדת של הקרקע על ידי גורמים טבעיים כמו רוח או מים. חלקיקים אלה נקראים בשפה המקצועית חומר חלקיקי PM particulate matter והם נישאים בכוח הרוח למעלה, אל האטמוספרה. לעתים הם חוצים יבשות ואוקיינוסים ובסופו של דבר שוקעים במקום אחר. יחד עם חלקיקים אלה עלולים לעבור גם חיידקים ופטריות צמודי-חלקיקים. כך, סופות אבק עלולות לשמש כנשאיות של בעלי חיים מיקרוסקופיים מחוללי מחלות, כגון חיידקים מיבשות רחוקות, שעלולים לגרום להתפרצות של מחלות ולחשיפה לגורמי אלרגיה. אם לא די בכך, הרי ששקיעת האבק המדברי גורמת לבעיות בחקלאות וגם עלולה להזיק לסביבה הימית ולבעלי החיים בה (זאת על אף שיש יצורים ימיים שיכולים ליהנות מריבוי האבק, כפי שעולה ממחקרו של ד"ר איל רהב, מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל).
פרופ' יצחק קטרה, מהמחלקה לגאוגרפיה ולפיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, חוקר את ההשפעות הסביבתיות של חול ואבק על הנוף הטבעי והאדם. מחקרים של קטרה הראו שלאבק מדברי יש השלכות קריטיות על מחלות ריאה כרוניות, אסטמה, עליית גלוקוז בדם ומחלות קרדיו-וסקולריות שונות.
"מקומות שבהם הקרקע חשופה לשחיקה של הרוח ושיש בהם כמות גדולה יחסית של חלקיקי חרסית וטין שזמינים להסעה משמשים כשטחי מקור לאבק", מסביר קטרה. "שטחי מקור יכולים להיות קבועים, כמו חגורת האבק הגלובלית שמשתרעת ממערב אפריקה ועד לערב הסעודית, אבל יש גם שטחים חדשים שנוצרים מעת לעת". הנגב הישראלי ממוקם בשוליה של חגורת האבק העולמית והוא חשוף לאירועי אבק חוזרים ונשנים. קטרה מסביר שהאזורים שחשופים יותר לפגעים אלה הם "אלה שנמצאים בשטחי מקור או קרובים להם. בישראל יש שטחי מקור לאבק במדבר הנגב וגם חלק מהשדות החקלאיים בצפון הנגב מהווים שטחי מקור. לכן, דרום ישראל, כמו גם הרצועה המזרחית שלה, חשופים בצורה משמעותית לאירועי אבק".
במחקר, שתוצאותיו הוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2016, בדקה קבוצת חוקרים בראשותו של קטרה את הפיזור המרחבי של PM שמקורם בסופת אבק בבאר שבע שבנגב. קטרה מסביר שבמהלך השנים האחרונות בוצעו מדידות ערכי PM במאות נקודות באוויר החופשי ובתוך מבנים ברחבי העיר, בזמן סופות ובין סופה לסופה. ניתוח הנתונים שהתקבלו הראה שסופות חזקות מעלות באופן ניכר את רמות ה-PM ברחבי העיר, ושבאזורים שפונים לכיוון הרוח הרמות היו גבוהות יותר. בנוסף, זוהו גם נקודות תורפה בעיר, שממוקמת בשולי חגורת האבק הגלובלית ובקרבת שטחי מקור חקלאיים, שהופכות אותה לחשופה יותר ל-PM. המחקר שעליו קטרה עובד צפוי להראות שהריכוזים של PM נשארים למשך זמן ארוך מאוד בתוך מבנים, גם כשבחוץ הסופה כבר מתפזרת. לחשיפה ממושכת לאבק בתוך מבנים עלולה להיות השלכות רפואיות מרחיקות לכת. במדינות מפותחות, אנשים מבלים כ-90 אחוז מזמנם בתוך מבנים – בבית, בעבודה או בחללים סגורים אחרים. על אף שאנו מרגישים בטוחים מאוד בסביבה הביתית, הרי שגם בה קיימים גורמי סיכון בריאותיים, כמו אבק, שעלולים לגרום למגוון מחלות ונזקים בריאותיים.
האבק גדל על העצים
מחקר נוסף שמבצעת קבוצתו של קטרה בודק את ההגנה שמספקת סביבה מיוערת לאזורים חשופים לאבק מדברי, תחום שמעט מאוד ידוע עליו עד כה. הענפים והעלים של העצים מהווים מעין חסם לאבק, שיש לו השפעה כפולה על האבק באוויר: חלק מהאבק משנה את כיוון זרימתו בעקבות החסם וחלק אחר נלכד ונצמד לענפי ולעלי העצים. המחקר השווה בין ריכוז ה-PM ביישובים שצמודים ליער להב וליער מיתר שבצפון הנגב לעומת יישובים שמרוחקים יחסית מהיער, כגון לקיה וחורה. "המדידות עדיין נמשכות ואין תוצאות סופיות, אך על בסיס תוצאות ראשוניות אנו רואים מגמה של הפחתה בריכוזי PM ביישובים שסמוכים ליער", אומר קטרה.
האם הצטברות של חלקיקי אבק על גבי העצים עלולה לגרום לחשיפה של העיר לאבק לאורך תקופה יותר ממושכת, במקום חשיפה קצרה ומידית? "באופן עקרוני, חלקיקים שספוחים לעלים יישארו שם כל עוד התנאים קבועים, ויש סיכוי סביר שהם שוקעים לקרקע בעזרת כוח הכבידה או בעקבות גשם", אומר קטרה. "בדיוק בימים אלה מתבצעות סימולציות במעבדה לבחינת פוטנציאל קליטת חלקיקים על ידי עלים בתנאים מבוקרים". כך או כך, המחקר החדש מציע שליערות תפקיד חשוב בפיזור המרחבי של PM בזמן סופות אבק.
המלצותיו של קטרה על סמך מסקנות המחקר מתמקדות בשני כיוונים עיקריים: "מניעה של פליטות אבק משטחי מקור, בעיקר חקלאיים, הסעה של אבק ויצירת חיץ בין שטח מקור לאזורים אחרים."; "מדידה והעברת ידע כמותי לגופים הרלוונטיים לצורך הפחתת החשיפה של בני אדם לסכנת זיהום". על פי קטרה, כדי למנוע פליטת אבק מקרקעות אפשר להשתמש בפולימרים סינתטיים וטבעיים לצמצום פליטות באזורי כריה ובמחצבות בישראל וכן גם בקרקעות לס מדולדלות בצפון הנגב שפולטות אבק. "לאחרונה אנו מתמקדים בפיתוח פולימר למניעת אבק שמותאם ספציפית לקרקע תוך צמצום השפעות סביבתיות כגון זיהום קרקע מקומית ומערכות אקולוגיות סמוכות, פגיעה במראה הנוף, ועוד", הוא מסכם.