עברנו מתחפושות שאנחנו מכינים בעצמנו ועוברות מדור לדור, לתחפושות באיכות ירודה שאנחנו מזמינים באינטרנט. צילום: Pexels
בילדותי, ההכנות לחג פורים היו מתחילות שבועות ולפעמים גם חודשים מראש, עם התכנון למה להתחפש, וממשיכות בהכנה ביתית של תחפושות מושקעות, מקוריות יותר ופחות. בשנים הראשונות אלו היו תחפושות שסבתא תפרה לי ובהמשך גם כאלה שהכנתי בעצמי עם חברות, או שהורכבו מפריטים שדליתי מהארון של אמי. גם היום נראה שההכנות לחג מתחילות שבועות ואף חודשים מראש, אך מסיבות אחרות לגמרי – הזמנה מראש באתרי האונליין, שהפכה את התחפושות לעוד סוג של אופנה מהירה עם השלכות סביבתיות חמורות.
ד"ר מיטל פלג מזרחי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת ייל ומהחוג הרב-תחומי באוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה, שחוקרת את תחום האופנה הבת-קיימא, מסבירה: "אנחנו רואים הרבה מאפיינים של אופנה מהירה שזולגים לתרבות של פורים. פעם היינו יושבים ומכינים את התחפושות, והייתה חגיגה גדולה סביב הדבר הזה. גם אני כאימא בתחילת הדרך עוד הייתי יושבת ותופרת לילדים שלי תחפושות. היום הקצב הרבה יותר מהיר. אנחנו פשוט מזמינים תחפושות מעלי אקספרס או מאמזון", היא אומרת.
פלג מזרחי מסבירה שהשינוי הוא לא רק במקור התחפושות, אלא גם ביחס שלנו אליהן. "עברנו מתחפושות שאנחנו מכינים בעצמנו ועוברות מדור לדור, לתחפושות באיכות ירודה שאנחנו מזמינים באינטרנט. היחס אליהן הוא בהתאם – יחס חד-פעמי", היא אומרת. "אם פעם בכל משפחה הייתה תחפושת שעוברת מבן-דוד לבן-דוד וכולם מצטלמים איתה, היום אף אחד לא חושב בכלל לשמור את התחפושות. זה פריט שנלבש פעם–פעמיים במהלך החג, וגם זה לא מחייב – בהרבה מקרים אנשים קונים כמה תחפושות שונות, אחת לכל מסיבה. כל ההסתכלות שלנו על תחפושות הפכה להיות כמו על אופנה – מהר יותר ועם אפס מחשבה על ההשלכות הסביבתיות".
המודל הכלכלי של תחפושות פורים: סיבים סינתטיים מבוססי נפט מול כותנה
ההשלכות אליהן מתייחסת פלג מזרחי כוללות את הכמויות האדירות של פסולת הטקסטיל שמייצר היחס החד-פעמי לתחפושות, וגם את השינוע של פריטים שמיוצרים לרוב בסין לישראל. לאלו מתווספת סוגיה חדשה יחסית – החומרים שמהם התחפושות האלה עשויות. "התחפושות שאנחנו מזמינים באינטרנט עשויות לרוב מחומרים זולים מאוד – גם לנו כצרכנים, אבל גם ליצרנים שלהן –בעיקר מסיבים סינתטיים מבוססי נפט", אומרת פלג מזרחי.
אומנם פורים היה מאז ומתמיד חג עתיר פלסטיק, עם משלוחי מנות עטופים בצלופן, רעשנים, מסכות ואביזרי פלסטיק שנלווים לתחפושות – אך היום גם בדי התחפושות עצמם עשויים פלסטיק, וזה לא מאפיין רק תחפושות. "הרוב המוחלט של פרטי הלבוש שאנחנו לובשים היום, בין 70 ל-80 אחוז מהם, מבוססים על סיבים סינתטיים, או לפחות חלק ניכר מהרכב הבד שלהם", אומרת פלג מזרחי, ומוסיפה שבתחפושות זה בולט אפילו יותר. "כשאנחנו מדברים על תחפושות, שיעור הסיבים הסינתטיים עולה משמעותית, כי מלכתחילה מדובר בבגדים שנועדו להיות כמעט חד-פעמיים ולהימכר במחירים זולים ככל האפשר".
הסיבה שהשימוש בסיבים הסינתטיים הפך לנפוץ כל כך, היא מסבירה, היא כלכלית. "המחיר של קילו של פוליאסטר – הסיב הסינתטי הנפוץ ביותר – הוא בערך 60 אחוז ממחירו של קילו כותנה. זו למעשה המערכת שמאפשרת לאופנה מהירה לשגשג ולצמוח: להישען על סיבים סינתטיים לייצור בגדים ותחפושות זה הרבה יותר זול מלייצר אותם מסיבים טבעיים", היא אומרת.
עמדת החלפת תחפושות לזכר איילת אוריאל ריימונד ז"ל, ביד אליהו, תל אביב. צילום: עדי ויינברגר
חדירת מיקרו-פלסטיק וכימיקלים רעילים מהתחפושת לגוף האדם
אך בזמן שהמחיר משחק תפקיד מרכזי הן עבור היצרנים והן עבורנו הצרכנים, המחירים האמיתיים של ההסתמכות על הנפט והפלסטיק גבוהים מאוד. "הבעיה עם סיבים סינתטיים היא כפולה", אומרת פלג מזרחי. "הבעיה הראשונה היא ההשפעה הסביבתית, כי הם עשויים מנפט. בזמן שאנחנו מדברים על הפחתת גזי חממה ועל הפחתת שימוש במקורות אנרגיה מזהמים – שנפט הוא הראשי מביניהם – הנה תעשייה שמשתמשת בנפט ומצליחה לעבור מתחת לרדאר. נוסף על כך, מדובר בחומרים לא מתכלים. בגד שעשוי כותנה יצליח להתכלות בטווח של 40–50 שנה, אבל כשמדובר בסיבים סינתטיים, לבגדים ייקחו ככל הנראה מאות שנים להתכלות".
"הבעיה השנייה היא ההשפעה על הבריאות שלנו. אנחנו לובשים על הגוף שלנו פלסטיק מבוסס נפט, וההשלכות של זה קשות מאוד", היא אומרת. ואכן, אף על פי שמדובר בתחום שהמחקר בו בתחילת דרכו, מחקרים כבר מצאו השפעות חמורות של השימוש בפלסטיק הן על הסביבה והן על הבריאות שלנו. בגדים המבוססים על סיבים סינתטיים משחררים לסביבה חלקיקי מיקרו-פלסטיק שמצטברים במים, בקרקע ובאוויר, פוגעים במגוון מינים וחודרים גם לגופנו דרך נשימה ואכילה ודרך העור. כבר היום יש ראיות שמצביעות על קשר בין חשיפה לחלקיקים אלה לפגיעה תאית, לדלקות, לשינויים בהרכב החיידקים (מיקרוביום) במעי, ואפילו לשינויים במערכת העצבים.
נוסף על כך, אותם בדים מבוססי נפט מכילים פעמים רבות גם כימקלים רעילים, והפיקוח בתחום לוקה בחסר, במיוחד כשמדובר בתחפושות. "בגדים כשלעצמם זה שוק שהוא יחסית לא מפוקח, ואנחנו לא באמת יודעים אילו כימקלים יש לנו בבגדים. כשזה מגיע לתחפושות זה אפילו עוד יותר פרוץ, כי הן חיות בתווך שבין צעצועים לבין בגדים, וזה נופל בין הכיסאות במובן הרגולטורי. בגלל זה הרבה פעמים אנחנו גם רואים תגובות אלרגיות לתחפושות", מסבירה פלג מזרחי.
חלופות אקולוגיות לפורים: מסיבות החלפה, יד-שנייה ומחדוש בגדים (Upcycling)
אף על פי שהפלסטיק נמצא בכל פינה, חג מזהם הוא לא ברירת המחדל. "החלופות הן קודם כול להשתמש במה שקיים – למשל לקחת תחפושות מדורות קודמים, להשתמש בתחפושות יד-שנייה, או לקיים מסיבת החלפות במקום להזמין תחפושת חדשה. לא חייבים להיות חלק מהטרנד הכי עכשווי, גם ככה בדיעבד נסתכל על זה ולא נבין למה כולם היו מחופשים לאותו דבר – זה נראה מגוחך", אומרת פלג מזרחי, ומציעה גם כיוון יצירתי יותר. "אם יש רצון וכוח להשקיע – וכדאי לכם, כי פורים הוא החג הכי כיפי בשנה – אפשר לייצר תחפושות בעצמנו. יש מלא אפשרויות. חיפוש מהיר ב'פינטרסט' (Pinterest) יכול להעלות המון רעיונות לתחפושות לנו ולילדים בהתבסס על בגדים שיש לנו בארון וחומרים שכבר יש לנו בבית, ככה שלא נצטרך לקנות שום דבר. זו הזדמנות גדולה ליצירתיות".
באותו הקשר היא מציינת שגם בתי הספר יכולים לנקוט יוזמה ולפעול בנושא. "בית ספר חכם שרוצה להיות 'ירוק' יכול לארגן סדנאות להכנת תחפושות ממה שיש לנו בבית, וכן מסיבת החלפות בית ספרית – שתאפשר לילדים להביא תחפושות משנים קודמות ולקחת איזו תחפושות שבא להם. זה מגניב, זה כיף וזה יחסוך המון פסולת טקסטיל", היא מציעה.
כך למשל, ב-8–13 במרץ יתקיים במקומות שונים בארץ "שבוע המדע והסביבה", בסימן שיקום וחוסן סביבתי, שמאורגן על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף רשויות מקומיות מהנגב ועד הגליל המערבי. בין עשרות האירועים השונים, ייערכו גם סדנאות למחדוש בגדים ואירועי אופנה בת-קיימא.
פלג מזרחי מזכירה שנוסף על הבחירות האישיות נדרש גם פתרון מערכתי שיגן עלינו הצרכנים. "נדרשת תקינה לגבי התחפושות גם מיבואנים סיטונאיים וגם בייבוא אישי. הרגולטור חייב להתערב ולבחון את זה, גם ברמת הכימקלים המסוכנים וגם ברמה הבטיחותית", היא מסכמת.
