שתפו‬        

ד"ר עדי לוי

כשמייקל מור יצא לקטוף דובדבנים

דעה: הסרט "כוכב בני האדם" מציג תמונה מעוותת ומניפולטיבית של המאבק בשינוי האקלים ובעיקר מספק תחמושת למכחישי האקלים וראשי תעשיית הנפט, הפחם והגז

12 במאי 2020



בימים האחרונים מעורר "כוכב בני האדם" סרטם של הבמאי ג'ף גיבס והקולנוען התיעודי הידוע, והשנוי במחלוקת, מייקל מור, עניין רב, שחורג מתשומת הלב שמופנית בדרך כלל לסרטים תיעודיים. הסרט עוסק בעיקר בתחום האנרגיות המתחדשות (הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים באמצעות ניצול אנרגיית שמש, רוח, מים, שריפת ביומסה צמחית ועוד) שאמורות להיות אחד מהפתרונות בסל הכלים של האנושות להאטת משבר האקלים.

בטור הדעה של נטע אחיטוב שפורסם בשבוע שעבר ב"הארץ" ("מייקל מור יורה בתוך הנגמ"ש, וזה דווקא טוב") נכתב ש"הסרט הוא גם סוג של זריקת אדרנלין סביבתית, שעשויה להפוך לאירוע חשוב בתולדות התנועה הירוקה", אולם האמת היא שמור וגיבס, שמכנים עצמם ירוקים, עושים בסרטם שירות דוב למאבק במשבר האקלים ושירות טוב לתעשיות הנפט והגז. קשה שלא לדמיין את בעלי תאגידי האנרגיה המזהמים בעולם צופים מן הסתם בסרטם ומחככים ידיהם בהנאה. הפצתו של הסרט החד-ממדי והמניפולטיבי, בעיצומה של פנדמיית הקורונה, כשהכלכלה הגלובלית על ספו של משבר שיפחית את ההשקעה הציבורית והפרטית בפיתוח תשתיות אנרגיה ותחבורה מתקדמות, לצד מחירי נפט אטרקטיביים, היא לא פחות ממימוש החלום הרטוב של אותם תאגידים.

הסרט מכיל מארג מופלא של אי דיוקים, דוגמאות ומידע פג תוקף ויוצריו משתמשים לכל אורכו בשיטת ליקוט מידע סלקטיבית המכונה "קטיף דובדבנים", המאפיינת בדרך כלל בעלי אג'נדה פסוודו-מדעית. נראה כי מטרתם העיקרית לקבל מנת תשומת לב, אך בדרך לשם הם מרפים את ידי המאבק במשבר האקלים ולא מספקים פתרונות מעשיים חלופיים לאלה שהם פוסלים שלא בצדק.

כך, למשל, הסרט מציג מתקן להפקת אנרגיה מביומסת עצים שנבנה באופן שערורייתי בצמוד לגדר של בית ספר כדוגמה המאפיינת את תחום האנרגיה מביומסה, תחום מורכב, עם בעיות רבות אך גם יתרונות מסוימים שכלל לא מוצגים. בסרט מככבים גם שדות סולאריים וטורבינות רוח מיושנים תקולים ונטושים זה מכבר, הכול כדי "להוכיח" שהנזק שנגרם מהם לסביבה עולה על התועלת. כמו כן, נטען כי האנרגיה שמושקעת בהקמת תשתיות אנרגיות מתחדשות עולה על האנרגיה שתיוצר על ידם במהלך ימי חייהם. טענה זו איננה מחוברת למציאות הטכנולוגית הנוכחית וסותרת פיתוחים משמעותיים שהתרחשו בשנים האחרונות. פועל יוצא של התקדמות זו הוא ירידה דרמטית במחירי האנרגיה המיוצרת בחוות סולאריות (8.68 אג' לקוט"ש בישראל) ושנמוכים משמעותית כיום ממחיר ייצור האנרגיה מגז טבעי.

כדי לטעון בעד או נגד אנרגיות מתחדשות ולהשוותם לדלקי מאובנים יש להשתמש בפרמטרים כמותיים: מדד ה-EROI (Energy Return On Investment), כושר ייצור ליחידת שטח, פליטות גזי חממה במהלך מחזור החיים וההשפעות החיצוניות שלהן. השוואה כזאת לא הוצגה בסרט. אסור לשכוח גם שאנרגיה סולארית מאפשרת עצמאות אנרגטית לאוכלוסיות מבודדות, אלמנט משמעותי במדינות מתפתחות בהן חשמל זמין, ללא צורך בתשתית הולכה יקרה, יאפשר לספק מי-שתייה נקיים ליותר מ-785 מיליון בני אדם שסובלים מאי זמינות של משאב בסיסי זה.

גם אם נניח בצד את הפן הכלכלי, הוכחה נוספת למגמתיות של יוצרי הסרט היא התעלמות מהפיל שבחנות החרסינה: העובדה שההפקה והשימוש בדלקים פוסיליים גורמת לזיהום אוויר כבד שעל פי ארגון הבריאות העולמי אחראי למותם בטרם עת של 4.2 מיליון בני אדם בעולם בשנה. לעומת זאת, ייצור האנרגיה מרוב המקורות המתחדשים, אינו פולט כלל מזהמים לאוויר לאורך תקופת הפעילות.

אלמנט סביבתי נוסף שהסרט תוקף ללא רחמים הוא המכונית החשמלית, ועולה הטענה כי הרכב החשמלי מוטען באמצעות חשמל המיוצר מדלקי מאובנים ועל כן אין בו תועלת סביבתית. שוב מדובר בהצגה מגמתית של המציאות, שכן אנו בעיצומו של תהליך מעבר מואץ לשימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל. בנוסף, המנוע החשמלי יעיל בהרבה ממנוע בעירה פנימית וחשוב מכל, לא מותקן בו אגזוז הפולט מזהמים מסרטנים לרחוב, בדיוק בגובה עגלת התינוק.

אנרגיות מתחדשות אמנם אינן נטולות בעיות, אך הן מהווה אלטרנטיבה טובה בהרבה מפחם, נפט וגז – הן מבחינת השפעתן על שינוי האקלים ועל הסביבה הטבעית והן באשר לאיכות האוויר. תצלום: science in hd – unsplash

נכון שאין פתרון שיאט לבדו את שינוי האקלים ושאנרגיות מתחדשות אינן נטולות בעיות, אך הן מהווה אלטרנטיבה טובה בהרבה מפחם, נפט וגז – הן מבחינת השפעתן על שינוי האקלים ועל הסביבה הטבעית והן באשר לאיכות האוויר המשפיעה באופן ישיר על בריאות הציבור. כדי לעמוד ביעד של עצירת התחממות על מתחת ל- 1.5 מעלות צלזיוס – הסף שמעליו היקף הנזקים יתרחב דרמטית – דרושה ראייה רחבה, ולהטפות שטחיות ומרפות ידיים שאינן מבוססות על מדע עדכני פשוט אין מקום.

אז במקום "לירות בתוך הנגמ"ש" (צעד שבעיקר מספק תחמושת למכחישי משבר האקלים) מוטב לקדם מהלך משולב וגלובלי שיכלול  הרחבת השימשו באנרגיות מתחדשות לצד פיתוח יכולת אגירה לצידן שתאפשר אספקה רציפה; לפעול להנגשת וייעול השימוש בתשתיות להולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית חשמלית על חשבון רכבים פרטיים; להתייעלות אנרגטית שתפחית ביקושים לאנרגיה; להשתת העלויות החיצוניות של טיסות על מחירן; לעצירת בירוא היערות ולשיקום שטחים שבוראו באמצעות מינים מקומיים; לצמצום צריכת בשר ובעיקר בקר, להחלפתו במזון צמחי; לצמצום בזבוז המזון ולהפחתת צריכת מוצרים קצרי חיים וחד-פעמיים; ולתכנון עירוני מקיים תוך שימוש בטכנולוגיות בנייה ירוקה ובהצללה שיצמצמו את הביקוש לאנרגיה בחלל הבנוי.

רוב הפעולות הללו כלל אינן מוצגות בסרטם של מור וגיבס, שקובעים כי הטכנולוגיה איננה הפתרון, ומטיפים לצופים היישר מממלכת תרבות הצריכה המערבית בה הפליטות לנפש מהגבוהות בעולם, על פתרונות  "מהפכניים" כגון צמצום הילודה בעולם המתפתח לרמה הניטרלית-שלילית הנפוצה במערב. זאת, במקום להציג את הצעדים הנדרשים מכולנו על מנת להאט את קצב משבר האקלים ולצמצם את נזקיו למרקם החיים האנושי ולסביבה.

מקבלי ההחלטות בעולם אינם צריכים להסתמך על סרט הוליוודי כזה או אחר, מוטב להם להישאר מחוברים למציאות ולעובדות, להקשיב למדענים ולמומחים ולקדם מדיניות סביבה מבוססת מדע, כדי להתמודד עם משבר האקלים שביחס לאיומים שהוא טומן בחובו, מגפת הקורונה עוד תיראה לנו בעתיד כמו משחק ילדים.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית