שתפו‬        

מוטי קפלן וד''ר אפרת אלרון

עת הקורונה, עידן משבר האקלים

דעה: מגפת הקורונה הוכיחה שכאשר נמצא איום גדל בפתח וכאשר הוא מוחשי ונתפס, האנושות מסוגלת לגייס משאבים ויצירתיות כדי להתמודד אתו. עכשיו צריך לחשוב איך ליישם את זה גם על האיומים שמייצר משבר האקלים

7 במאי 2020



הערכת נזקיה של מגפת הקורונה, ראוי שתכיר גם בהשפעותיה החיוביות. כבר היום ניתן להיווכח כי הצמצום הדרסטי בפעילות הכלכלית, בייצור ובסחר בעקבות הצעדים להכלת מגיפת הקורונה, הביאו לירידה חדה בדרישה לדלקים פוסיליים ובפליטות גזי החממה וברמת זיהום האוויר ברחבי העולם. המפעלים שנסגרו והמכוניות שפסקו מתנועתן הביאו להפחתה של כ-50% ברמת זיהום האוויר בערים הנמצאות בהסגר, מניו יורק ועד בנגלור ובייג'ין. צילומי לווין מראים כי שמים תכולים נפתחו בצפון איטליה, בספרד, בריטניה וגרמניה, ובישראל מדווח המשרד לאיכות הסביבה על ירידה של 40% בריכוזי חנקן דו-חמצני (NO2) – מזהם המאפיין שרפת דלקי מחצבים בתחבורה ובתעשייה – במרץ 2020 לעומת מרץ הקודם.

ניתוח ראשוני של הנתונים שבוצע באוניברסיטת סטנפורד צופה כי המשך המשבר הכלכלי עד תום השנה עשוי להוריד את רמת זיהום האוויר ב-5 אחוזים ולהפחית את מספר הנפגעים ממנו (4.2 מיליון בני אדם מתים בטרם עת בכל בשנה ממחלות נשימתיות וקרדיוווסקולריות הנובעות מזיהום אוויר סביבתי (חוץ מבני). קיימות כיום עדויות ראשוניות כי כמו במחלות נשימתיות אחרות גם היקף התחלואה ממגיפת הקורונה (COVID-19) מושפע מרמות זיהום האוויר.

מגיפת הקורונה היא מוחשית, ניתן לגעת בה, היא כאן ועכשיו – ומה בדבר שינוי האקלים? תצלום: markus spiske – unsplash

את פניה של המגיפה המתרחשת מול עינינו קיבל העולם בהיערכות מסיבית. רוב הממשלות ברחבי הגלובוס בחר בצמצום הפעילות הכלכלית, בנקיטת סגרים, ובבידוד חברתי תוך כדי פגיעה מודעת ברווחתם ובפרנסתם של חלק גדול מאזרחיהן. אלא שמגיפת הקורונה אינה אלא אפס-קצה של סדרת איומים קיומיים על המין האנושי הקשורים זה בזה: משבר האקלים, הגידול המסיבי באוכלוסיית העולם, וההאצה בצריכה עם כלל התופעות המתלוות אליהן – מגידול בייצור הפסולת ועד לכריתת יערות לטובת פינוי שטחים לחקלאות ומרעה. אלו איומים שהשפעתם הולכת וגדלה, ותוצאות כל אחד מהם בנפרד וכולם יחד, יהיו הרסניות בהרבה לכדור הארץ ויושביו מנזקי מגיפת הקורונה.

לו היו מנהיגי העולם ומקבלי ההחלטות מקדישים מקצת המאמצים המושקעים בהכלת מגיפת הקורונה בהתמודדות עם משבר האקלים, כי אז היה נפתח סיכוי טוב יותר לעתיד האדם בכדור הארץ. אך איומים כבדי-משקל לאין-ערוך מקבלים תשומת לב מעטה, נדחקים ואף מושלכים לפתחם של הדורות הבאים. מה ניתן ללמוד אם כן מהתגובות והשקעת המשאבים הרבים בהכלת מגיפת הקורונה בהקשר ההתמודדות עם משבר האקלים?

על שתי תצורות של התודעה 

מגיפת הקורונה היא מוחשית, ניתן לגעת בה, היא כאן ועכשיו, מספר נפגעיה מדווח ומעודכן מול עינינו בזמן אמיתי. המסיכות ותלבושות המיגון המזכירות לכולנו תרחישי אימה נמצאות בכל מקום ועל כל מסך. כל אחד מאיתנו מכיר נפגע קורונה, חברה הנמצאת בבידוד עם שובה מחו"ל, אדם מבוגר שנותר בבדידותו. לכל אחד בוטלה נסיעה, הרצאה או אירוע. אי-הוודאות הקיומית היומיומית מרחפת מעל ראשינו בכל תחום משמעותי בחיינו – היכולת להפגש, היכולת להתפרנס, השגת מוצרים בסיסיים. חיי כל אחד מאתנו וחיינו כחברה עוברים שינויים משמעותיים וכואבים, והמגיפה, מעוררת רגשות פחד ובהלה, הפכה להיות בבחינת "אויב משותף" בלתי נראה המסוגל לפגוע בכל אדם.

לעומת זאת, אופי המודעות למשבר האקלים שונה. רבים מאיתנו מודעים לתהליכי ההתרחשות ולקשר לגידול בפליטות גזי החממה כתוצאה מפעילות אנושית בעוד אחרים ממשיכים להכחיש אותו. ואנו יודעים כי הטיפול במשבר ההולך ומתקרב מצריך פעולה. כדור הארץ עלול להגיע לסף ההתחממות של 1.5 מעלות כבר בעוד 11 שנה אם לא ינקטו פעולות משמעותיות ומהירות. מערכות אנושיות ואקולוגיות עוברות שינויים עמוקים, וכבר היום מזג האוויר מקצין, תבניות המשקעים משתנות, הקרח הימי והיבשתי בפסגות ההרים בקטבים ובגרינלנד נמס בקצב הולך ועולה, פני הים עולים, עוצמת וקצב ההצפות והסערות גוברים, הבצורות ממושכות וקשות, המחסור במים הולך ומתגבר, והמגוון הביולוגי הולך וקטן. אנו צפויים לסיכונים הולכים וגדלים בתחומי בטחון המזון והחקלאות, זמינות מי השתיה, גידול כלכלי ובריאות. אך בשונה ממגיפת הקורונה, משבר האקלים ותוצאותיו מופיעים כאפיזודות נפרדות, מקומיות, חולפות, וכמעט חסרות הקשר – דוגמת השריפות באוסטרליה, קצב ההמסה של הקרחונים בקטבים והשינוי במכות המשקעים בישראל. האיום מתגבר בקצב מתון, והמשבר עצמו לכאורה עדיין רחוק – 2030 ו-2050 וסוף המאה הנוכחית הן השנים אליהן מופנות קריאות האזהרה, והן נתפסות כפחות רלוונטיות עבור חיי היום-יום.

מחקרים רבים מראים כי יכולתנו להעריך ולהיענות לסיכונים עתידיים מוגבלת. הודות לעשרות שנים של שיתופי פעולה בין חוקרי מח לפסיכולוגים והיכולת להשתמש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות כמו MRI, אנו מבינים היום כי המח האנושי אינו מותאם להגיב לאיומים משמעותיים בעתיד שקצב התקדמותם איטי. אנו יודעים להתחמק בזריזות מחפץ הנזרק לעברינו, אך איום שינוי האקלים עוקף את מערכות האזהרה שלנו ואינו תופס את תשומת ליבינו. דניאל קהנמן, זוכה פרס הנובל בכלכלה, מסביר בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" כי המח שלנו מגיב בהחלטיות לדברים אותם אנו יודעים בודאות, אך עם גידול המורכבות, מספר ההיבטים אליהם יש להתייחס, והמרחק בזמן, אנו מתקשים יותר להחליט ולפעול. נטיה זו מתחזקת גם בגלל השימוש שאנו עושים בהיוריסטיקת הזמינות המסבירה, הטיה בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות. כך, תוצאות שניתן לתארן ולדמיינן בקלות, המוצגות באופן טעון מבחינה רגשית תחשבנה קלות יותר להצגה ולפעולה מתוצאות שקשה להבינן.

ניתן לנהל את משבר האקלים ואת התכנון הכרוך בו כמערכה לכל דבר. תצלום: QZ

גם שינוי בהרגלים דורש מאמץ פסיכולוגי ניכר, ובעוד רבים מכירים בהשפעותיו של שינוי האקלים בתוצאותיו ומודאגים בעטיין, אין די בהכרה זו כדי להביא לשינוי ההתנהגות הנדרש בהווה. כך גם רבים ממקבלי ההחלטות נוקטים בצעדים מתונים יחסית לסכנות האורבות לפתחינו.

המחשת העתיד דרך משבר הקורונה

אוכלוסיית כדור הארץ תתגבר על מגיפת הקורונה, אם על-ידי על ידי חיסונים, חידושים טכנולוגיים או שינויי התנהגות שאליהם אנחנו נדרשים כבר היום. המשבר העולמי שנוצר בעקבותיה מביא איתו את בשורת ההבנה העמוקה של מחירו הכבד של כל יום העובר בלא נקיטת פעולה. מחיר שביטויו בגידול מיותר במספר מקרי ההידבקות והמוות ובאתגרים שהפכו מורכבים ומשמעותיים בהרבה. כך גם במשבר האקלים – מחיר דחיית נקיטת פעולות אפחתה או הגנה, והמשך הצעידה בדרכים שאינן מקיימות, ילך ויחמיר, יחד עם עוצמת האתגרים והנזקים שיעמדו בפתח. פעולותינו כיום, מול משבר הקורונה, יכולות להורות את הדרך להנעה לפעולה מול משבר האקלים, וזאת למרות ההבדלים בין אופי המשברים.

ביום שאחרי מגפת הקורונה, ראוי שנפיק ממנה לקחים להמחשת האיום הגלובלי ולהצגת הדרך בה ראוי וניתן לפעול. יש לשלב את הרגש המתעורר מול אסונות הנוגעים בנו כאן ועכשיו, יחד עם הפעלת שיקולים מוטי עתיד ואופק רחוק וטוב יותר, תוך שימוש בכל אמצעי המדיה הנלמדים וננקטים בימים אלו. ברמת המנהיגות נדרשים כלים המשלבים ומאזנים בין אתגרי היציאה המושכלת מהמשבר הנוכחי יחד עם ההתכוננות למשבר שינוי האקלים. במקביל, נדרשת הבנת השורשים המשותפים לשני המשברים: מהתערבותו ופגיעתו המסיבית של האדם בטבע יחד עם הגידול באוכלוסייה והצפיפות ותרבות הצריכה המתלוות אליה.

בדומה למשבר האקלים, מגיפת הקורונה מראה כי גורל המין האנושי ובריאותו תלויים בהתרחשויות במקומות מרוחקים, ושמשק כנפי הפרפר במקום אחד המחולל שינויים במקומות רחוקים שוב אינו מטפורה. פליטות גזי החממה של מדינות תעשייתיות וצרכניות בצפון כדור הארץ משפיעות על הצפות המאיימות על קיומם של כפרים בחופי איים שלווים בדרום האוקיינוס השקט. יש להדגיש גם את הקשר הישיר בין המשברים – התחממות תעלה את האפשרות למספר המגיפות והמחלות שיתפשטו בעולם, וכי התקדמות האיום אקספוננציאלית גם אם היא מתרחשת בקצב איטי.

שינויים בתחומי הרגולציה, התכנון, הכלכלה, והחברה

תוצאותיה של מגיפת הקורונה חוצות גבולות. היא פונה אל המיידיות ותחושת החירום, ולכן הצליחה לעורר את בני האדם. היא גם מעניקה לנו אנרגיה לפעולה ואת האפשרות ללמידה, הפקת לקחים, הקמת מנגנונים מותאמים, וחישוב מסלול מחדש. כל אלה יצטרפו למאבק באיומים העומדים לפתחינו. כנס האקלים שהיה מיועד להתקיים השנה בגלזגו ונדחה לשנת 2021 יאפשר למדינות העולם ובכללן ישראל להתגייס לחשיבה ולקבלת החלטות בהתייחס לשילוב רגולציה עם תמריצים כלכליים וחברתיים שישפיעו על כלל הגורמים למשבר האקלים. כך, אולי יסלול ההווה העגום סיכוי לעתיד טוב יותר למין האנושי.

החוויה הנוכחית לעת משבר הקורונה, ממחישה כי שינויים רגולטוריים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים ואישיים שנתפסו עד כה כבלתי אפשריים הם בגדר-האפשר. פתרונות אקטיביים, תכנון מוקפד הלוקח בחשבון את כלל תוצאות משבר האקלים, יחד עם רגולציה מחמירה ויצירתיות יביאו לקיבוע ניצול הדרגתי ומושכל של משאבי טבע והפחתה בייצור גזי החממה. בדרך זו ניתן יהיה להגיע לרמה הנדרשת לשמירת הטמפרטורה הגלובלית בין 1.5-2 מעלות צלזיוס כפי שהתחייבו מדינות העולם בהסכמי פריז.

תפקידן של ממשלות להציג לאזרחיהן את תפיסת האיום ולשתפם בדחיפות בנקיטת הצעדים וביצירת הפתרונות. במקביל, על ההנהגות לנצל את המומנטום שנוצר ולהתחיל בהפעלת רגולציות משמעותיות ומושכלות, שחלקן ישתמשו באנרגיות, בהבנות, ובהגבלות שנוצרו במהלך המשבר האחרון.

התחבורה העולמית כאחד מגורמי הפליטות המרכזיים היא דוגמה מרכזית. בעוד שקשה לשכנע פרטים או תאגידים לצמצם את נפח התנועה, באה מגיפת הקורונה והוכיחה כי הדבר אפשרי – ניתן לחייב ולדרוש מארגונים לצמצם את השימוש בטיסות ובנסיעות ככל שהדבר ניתן, לאפשר לעובדיהם עבודה חלקית מהבית, ולהגדיל את מספר הפגישות מרחוק – תוך לקיחה בחשבון שפגישות פנים-אל-פנים כמו גם כנסים עדיין קריטיות ליצירת לכידות ותרבות ארגונית, למידה וחשיבה משותפת, והזדמנויות לשיתופי פעולה פנים וחוץ ארגוניים. לצורך יצירת שינוי זה ניתן אף להקים גוף מומחים זמני שתפקידו יהיה חשיבה על הרגולציה ויישומה בשיתוף פעולה עם הארגונים עצמם.

דוגמא מרכזית נוספת היא הצורך בהעצמת תפקידן של החקלאות המקומית והחקלאות האקולוגית אשר יאפשרו הכנסות גבוהות יחסית לעוסקים בהן יחד עם תמרוץ הכלכלה המעגלית והמשך הצמיחה הכלכלית הכוללת תוך קיימות סביבתית והעלאת בטחון המזון (סוגיה מרכזית שעלתה במהלך ההתמודדות עם מגיפת הקורונה). דרכי יישום המעוגנות ברגולציה עשויות לכלול חיוב שילוב חקלאות עם ממשק יערות בדרכים המונעות את כריתתם, שיקום הקרקעות המעובדות והחזרת יכולתן הראשונית לקליטת פחמן, ושילוב מערכות של אנרגיה מתחדשת בשדות החקלאיים.

מכאן עולה גם חשיבותו של תכנון מוטה אקלים החורג מצרכים מקומיים וקצרי טווח, ברמה המתארית הארצית, ואף ברמה חוצה ארצות ויבשות. תכנון הרואה לנגד עיניו תמונה רחבה ולוקח בחשבון את שינויי האקלים העכשוויים והעתידיים על כל האספקטים שלהם בכל רמות התכנון – מתכניות מתאר ארציות ועד תכנון בתים בודדים. בכוחן של מסגרות התכנון הארצי לגבש ולהעמיד תכניות פעולה ייעודיות( הצופות את השפעות שינוי האקלים, ובכוחה של המדינה לאמץ תכנון מרחיק-ראות כחלק ממחויבותה כלפי אזרחיה.

מערכות וגישות פעולה

ניתן לנהל את משבר האקלים ואת התכנון הכרוך בו כמערכה לכל דבר – בעבודת מטה משולבת של גוף שבראשו יעמוד מנהל מערכה כפוף לראשי ממשלות, אשר ישלב נציגים מומחים מכלל משרדי הממשלה יחד עם מומחים חיצוניים, יהיה בקשר רציף עם גופים מקבילים בעולם, ויעלה הצעות לרגולציה, פרויקטים לאומיים ותקציבים לאישור הממשלה והכנסת. גוף זה גם יעקוב אחר ביצוען ויסנכרן את כלל המאמצים בין הגורמים והגופים הרלוונטיים. חלק מפעילות מטה זה יוקדש לעידוד ושילוב פרויקטים אזוריים ועירוניים, יוזמות  אזרחיות, והסברה לאומית המשלבת בין התבונה לרגש, תוך דגש על עשיה משותפת וחיובית יחד עם הצגת חומרת האיום והדרך בה יפגע בכל אחד מאתנו.

ה-European Green Law, הצעת החוק של האיחוד האירופי שהוגשה לפרלמנט האירופי ב-4 במרץ 2020 היא חלק מה"European Green Deal" – אחת היוזמות המתקדמות בעולם להתמודדות עם משבר האקלים באמצעות רגולציה מחייבת. רמת פליטות המשתווה ליכולתה של המערכת הטבעית ביבשה ובים לקלוט אותן. ההצעה מחברת בין דחיפות האיום על אזרחי אירופה והעולם ובין הצעדים שעל האיחוד האירופי לנקוט, ומציעה מסגרת כוללת ומפורטת המכילה בתוכה גם הקצאה תקציבית הכוללת מימון רגולציות, תמריצים ומענקים ומחייבת כל ממשלה. לבקשת 17 מדינות אירופיות תהפוך ההצעה להיות מפת דרכים אשר תאפשר את הבחירות הנכונות בדרך ליציאה ממשבר הקורונה ויצירת כלכלה ירוקה בת-קיימא.

הצעה זו יכולה להוות דגם ממנו יכולות הנהגות העולם ללמוד ולאמץ את החלקים המתאימים להן.

משבר הקורונה, עם כל הבעיות שהביא עימו, עשוי לשאת גם בשורה, הנה הוכח כי כאשר נמצא איום בפתח, כאשר הוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לעמוד מנגד ולגייס מחשבה, משאבים ויצירתיות כנגדו. גם אם נעשו – ועדיין נעשים  – צעדי גישוש וטעויות, בסופו של דבר נסללת דרך של תקווה. צעדי ההתמודדות והבלימה שננקטו במשבר הנוכחי, עשויים להיות סימן לבאות, ולבשר כי ניתן ואפשר לעמוד כנגד איומים קשים מולם תעמוד האנושות בעתיד הלא-רחוק.

 

מוטי קפלן הוא מתכנן ויועץ בנושאי תכנון ארצי, חקלאות, סביבה, ודרכי התמודדות עם משבר האקלים.

ד"ר אפרת אלרון היא פסיכולוגית ארגונית ובעלת תואר ראשון בביולוגיה. מייסדת חברת Eco Strategies המתמחה בפרויקטי חקלאות תומכת סביבה במדינות מתפתחות.




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית