שתפו‬        

רחלי ווקס

פליטות של עשירים

דו"ח חדש חושף שהפערים בין עשירים לעניים בעולם מתבטאים גם בתרומתם להחרפתו של משבר האקלים – ושכמות פליטות הפחמן הדו-חמצני שלה אחראי המאיון העליון גדולה פי שניים מהכמות שמיוצרת על ידי כל המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם

19 בנובמבר 2020



פערים חברתיים–כלכליים הם נושא שתמיד נמצא בכותרות, כולל בימי הקורונה. לאחרונה, למשל, פורסם שכ-150 מיליון בני אדם עלולים להידרדר לעוני קיצוני עד סוף השנה הבאה בעקבות הפגיעה הכלכלית הקשה שהביא עמו משבר הקורונה. מצד שני, הונם של 1,000 המיליארדרים העשירים ביותר בעולם גדל ב-21 אחוז בממוצע בתקופת משבר הקורונה העולמי.

בדו"ח חדש שפירסמה לאחרונה ההתאחדות הבינלאומית אוקספם (Oxfam) למלחמה בעוני, נחשף שהפערים בין עשירים לעניים בעולם מתבטאים גם בתרומתם להחרפתו של משבר האקלים – ושכמות פליטות הפחמן הדו-חמצני שלה אחראי המאיון העליון גדולה פי שניים מהכמות שמיוצרת על ידי כל המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם. 

אחוז אחד אחראי ל-15 אחוז מהפליטות

בדו"ח החדש נבחנו נתוני פליטות פחמן דו-חמצני, גז החממה שמשתחרר בשריפת דלקי מאובנים כגון פחם, גז טבעי ונפט ושפליטתו לאטמוספרה מובילה להחרפתו של משבר האקלים, בין השנים 2015-1990.

במאיון העליון – כלומר, האחוז האחד מהאוכלוסייה שהכנסתו היא הגבוהה ביותר – נכללו על פי המחקר מי שהכנסתם נטו עמדה על מעל 109 אלף דולר לשנה (כלומר מעל כ-370 אלף שקל לשנה, או מעל 31 אלף שקל לחודש בממוצע). על פי הדו"ח, קבוצה זו, שמונה כ-63 מיליון איש (רובם מארצות הברית, ורבים מהאחרים מהמזרח התיכון ומסין) הייתה אחראית לבדה לכ-15 אחוז מסך פליטות הפחמן הדו-חמצני בתקופה שנבדקה.

החלק העני יותר של אוכלוסיית העולם, קבוצה שכללה לא פחות מ-3.1 מיליארד איש, הייתה אחראית לפחות מחצי מכמות זו: 7 אחוזים בלבד.

עוד נחשף בדו"ח שהעשירון העליון, כלומר 10 האחוזים מהאוכלוסייה שהכנסתם היא הגבוהה ביותר, היה אחראי לבדו למעל 50 אחוז מכלל פליטות הפחמן בעולם בשנים שנבדקו. קבוצה זו כללה את מי שהכנסתם נטו היתה גבוהה מ-38 אלף דולר לשנה (כלומר יותר מ-128 אלף שקל לשנה, או כ-11 אלף שקל לחודש בממוצע).

העשירון העליון היה אחראי לבדו למעל 50 אחוז מכלל פליטות הפחמן בעולם בשנים 2015-1990. תצלום: matt lamers – unsplash

בנוסף, על פי הדו"ח, פליטת הפחמן העולמית השנתית גדלה במהלך 25 השנים שנבדקו ב-60 אחוז, כש-5 האחוזים העשירים ביותר באוכלוסייה היו אחראיים ליותר משליש מסך העלייה. העלייה בפליטות בקרב המאיון העליון הייתה גדולה פי 3 מאשר בקרב המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם. 

על פי הדו"ח, על מנת לעמוד ביעד המחמיר של הסכם פריז להתמודדות עם שינוי האקלים, על פיו על עליית הטמפרטורות העולמית להיות מוגבלת ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד, היקף הפליטות של העשירון העליון צריך להצטמצם לעשירית מהיקפם הנוכחי עד 2030 – מה שיקטין את כמות הפחמן הדו-חמצני שמשתחררת בעולם מדי שנה בשליש. אפילו אם ההפחתה בפליטות של העשירון העליון תהיה צנועה יותר, וכמות הפחמן הדו-חמצני שתשתחרר בעקבות פעולותיהם תרד לממוצע הנוכחי של מדינות האיחוד האירופי (8.2 טון לאדם לשנה), הדבר יצמצם את כמות הפליטות העולמית השנתית ברבע.

מטוסים פרטיים, בתים גדולים ובשר

מדוע עשירי העולם אחראיים לכמות כה אדירה של פליטות פחמן? "העשירים טסים הרבה, כולל במטוסים פרטיים שמייצרים פליטות רבות לנפש", אומרת ד"ר יעל פרג כהן מינץ, סגנית דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. "יש להם יותר מכוניות וכן בתים גדולים מאוד, שבכל אחד מהם יש קירור וחימום ושיש בהם ציוד רב, שצורך חשמל ושמושקעת אנרגיה בתהליך הייצור והפירוק שלו. יכולה להיות להם גם צריכה גבוהה יותר של בשר".

אצל העניים, מטבע הדברים, התמונה הפוכה. על פי הדו"ח, מי שמשתייכים למחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם מרוויחים פחות מ-6,000 דולר בשנה (כלומר פחות מכ-20 אלף שקל, או מ-1,700 שקל בחודש בממוצע – ובמקרים רבים הרבה פחות). "לא מדובר בעניים במדינת ישראל, אלא בעניים שחיים באפריקה ובדרום מזרח אסיה, במקומות שבהם אין לתושבים אוכל", אומרת פרג כהן מינץ. "לצערנו, לכמיליארד איש בעולם אין כיום חיבור לחשמל ולתחבורה מודרנית – וזה גורם גם לפליטות הפחמן שלהם להיות מזעריות".

החלק העני יותר של אוכלוסיית העולם, קבוצה שכללה לא פחות מ-3.1 מיליארד איש, הייתה אחראית לפחות מחצי מכמות זו: 7 אחוזים בלבד. תצלום: jordan rowland – unsplash

צריכת אנרגיה יעילה ומקיימת

אז מה צריך לעשות כדי להפחית את הפליטות של עשירי העולם? "דרך אחת היא להשקיע בהתייעלות אנרגטית", אומרת פרג כהן מינץ. בדרך זו, אפשר להפחית את צריכת האנרגיה על ידי עידוד מעבר לשימוש במכשירים שהדירוג האנרגטי שלהם גבוה יותר (כלומר, שצריכת החשמל שלהם נמוכה יותר), שימוש בשיטות בנייה שמאפשרות חיסכון באנרגיה (למשל על ידי יצירת בידוד טוב יותר מחום ומקור) והפחתת השימוש במכשירי חשמל (למשל על ידי תליית כביסה במקום שימוש במייבש).

"מעבר לכך, יש לעבור לייצור חשמל ממקורות דלי פחמן: אנרגיות מתחדשות, כמו רוח ושמש, או אנרגיה גרעינית, שטביעת הרגל הפחמנית שלה נמוכה מאוד ושניתן להפיק באמצעותה חשמל רב", אומרת פרג כהן מינץ, שמוסיפה שייתכן שבעתיד גם פליטות הפחמן של מי שמשתייכים כיום לאוכלוסיות העניות יהוו איום גדול יותר. "יציאה מעוני מחפיר מחייבת צריכה גדולה יותר של אנרגיה, ולכן גם הגדלה של טביעת הרגל הפחמנית", אומרת פרג כהן מינץ. "כשמדינה מתפתחת יש גם עלייה בצריכת הבשר, מה שתורם גם כן להיקף הפליטות".

עם זאת, מובן שהפחתת העוני בעולם היא מטרה חשובה מאין כמוה. "אנחנו רוצים להעלות את רמת החיים במדינות הכי פחות מפותחות – תוך יצירת כמה שפחות פליטות עקב כך", אומרת פרג כהן מינץ. "המטרה היא שצריכת האנרגיה של העניים תעלה – אבל בדומה לעשירים, נרצה גם שהצריכה שלהם תהיה כמה שיותר יעילה ושהאנרגיה שבה הם ישתמשו תהיה ממקורות נקיים".

העשירים הם אנחנו

פרג כהן מינץ מדגישה שאותם עשירים שפולטים כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני הם לא בהכרח מיליארדרים מרוחקים שקונים יאכטות ושגרים באחוזות – אלא גם אנחנו, הישראלים הממוצעים, שרבים מאיתנו משתייכים לעשירון ואף למאיון העליון הגלובלי. "אנשים שמשתייכים לקצה התחתון של העשירון העליון הם לא עשירים מופלגים", היא אומרת. "מעבר לכך, גם הישראלים העניים ביותר פולטים פי כמה וכמה יותר פחמן מאשר תושבים של מדינות מתפתחות שאין להם חשמל בבית. אנחנו נהנים לשמוע שאחרים הם המקור לבעיה ושכאשר הם ישנו את דרכיהם הבעיה תיפתר – אבל העשירים הם אנחנו, האנשים שחיים במדינות מפותחות, ועלינו מוטלת האחריות להתנהג בצורה מקיימת יותר", היא מסכמת.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית