פרס נובל לסביבה

כלכלה וצרכנות | מז"א ואקלים
זכייתו של פרופ' ויליאם נורדהאוס בפרס נובל לכלכלה היא נקודת ציון חשובה מאוד לתחום כלכלת הסביבה, אבל הרווח האמיתי לעולם, וגם לישראל, יגיע כאשר הרעיונות שזיכו אותו בפרס יהפכו למציאות

הידיעה על זכייתם של פרופ' ויליאם נורדהאוס ופרופ' פול רומר בפרס נובל בכלכלה לשנת 2018 על מחקריהם שקידמו מציאת פתרונות בתחום של צמיחה כלכלית בת-קיימא, תוך התייחסות למציאת פתרונות לניצול הבלתי פוסק של הטבע על ידי האדם, היתה עבורי ועבור שאר חוקרי כלכלת הסביבה ברחבי העולם חדשות נהדרות. אך החשיבות של הענקת הפרס חורגת מהתחום האקדמי הצר, משום שהיא עשויה להשפיע לטובה על החיים של כולנו ושל כל מי שיבואו אחרינו.

פרופ' נורדהאוס, אחד מכלכלני הסביבה הבכירים בעולם, עוסק בתחום זה כבר משנות השבעים של המאה הקודמת ומנסה למצוא פתרונות כלכליים להבנה, להפנמה ולהתייחסות לשינוי האקלים. בשלב הראשון של האג'נדה המחקרית שלו הוא עסק בשני תחומים: הראשון הוא זיהום האוויר, שהוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטן ודאי, שאחראי למותם של כ-3.7 מיליון בני אדם בשנה מסביב לעולם (בשנת 2012) והורג בישראל מעל 2,000 בני אדם בשנה; והשני הוא שינוי האקלים הגלובלי, שנגרם עקב פליטות פחמן דו-חמצני וגזי חממה נוספים לאטמוספירה.

בהמשך הדרך ניסה נורדהאוס לאמוד את המחיר הכלכלי של שינוי האקלים ושל הפתרונות האפשריים לבלימתו. לשם כך הוא פיתח מודלים ממוחשבים שבעזרתם ניסה למצוא את הפתרון היעיל ביותר להתמודדות עם שינוי האקלים. כחלק מהפתרון הוא המליץ למסות את פליטות הפחמן בכל המדינות ולא לפעול רק במסגרת מכסות פליטה, וזאת במטרה להפחית את זיהום האוויר ואת ההשפעות הגלובליות שלו.

במקרה או שלא במקרה, ההודעה על זכייתו של נורדהאוס בנובל הגיעה ביום שבו פורסם דו"ח האו"ם העדכני על שינוי האקלים. לפי התחזית העדכנית, הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ, שעלתה עד כה במעלת צלזיוס אחת ביחס לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית, תחצה את סף ה-1.5 מעלות כבר בין שנת 2030 ל-2052, אם לא יצומצמו פליטות גזי החממה. לעיתוי זה צריך להוסיף כמובן גם את הרוח הגבית שהעניק בשנתיים החולפות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למכחישי שינוי האקלים, גורמיו והשפעותיו.

 

"האנושות מהמרת על הסביבה הטבעית"

כאמור, אחת ההשפעות של שינוי האקלים שהולכת ומתבררת בזכות עבודתם של חוקרים כמו נורדהאוס ואחרים היא בתחום הכלכלי.

ככלכלנית סביבה, אני מאמינה שהענקת הפרס לאחד החוקרים הבכירים בתחום חדש יחסית זה, שתופס תאוצה בשנים האחרונות, היא אקט סמלי והצהרתי חשוב, שטומן בחובו הכרה בחשיבותו. בעבר הלא-רחוק נהגו לראות במערכת האקולוגית ובמערכת הכלכלית שתי מערכות שונות אך קשורות, אולם כיום מסתכלים על המערכת הכלכלית כתת-מערכת של המערכת האקולוגית. כך, כלכלת סביבה עוסקת בניסיון לפתור ולאמוד כשלי שוק קיימים בתחום של סביבה, אקולוגיה וקיימות.

במקביל לפעילותו בתחום שינוי האקלים, נורדהאוס קרא תיגר על החשבונאות הלאומית המקובלת (זו שמודדת את התוצר המקומי הגולמי ואת ההכנסה הלאומית, בין היתר) הנהוגה במדינות רבות, ביניהן גם ישראל, וקרא להכניס אליה גם את ההשפעות הסביבתיות. ואכן, במדינות שונות כבר החלו באמידת חשבונאות לאומית ירוקה ותוצר ירוק תוך שילוב אלמנטים סביבתיים. בישראל עדיין לא חל שינוי מהותי בתפיסה זו ויש לקוות שהזכייה של נורדהאוס בפרס המדעי היוקרתי ביותר תהווה השראה גם בנושא זה.

במאמר של נורדהאוס משנת 1993 הוא כתב שהאנושות מהמרת על הסביבה הטבעית ומשליכה לאטמוספירה מה שהיא יכולה. בהיבט הישראלי, התנהלותם של מקבלי ההחלטות (בתחומי התחבורה, האוצר, האנרגיה והחקלאות, בין השאר) לא מבשרת טובות. פעולת רבות שמתבצעות בישראל, כמו המשך שימוש בפחם מזהם להפקת אנרגיה ובדלקי מאובנים נוספים כגון נפט וגז טבעי לצד מעבר חלקי אטי ומצומצם למקורות אנרגיה מתחדשים (2.6 אחוז מכלל מקורות האנרגיה של ישראל נכון לסוף שנת 2016) תוך סבירות גבוהה לאי-עמידה ביעדים שעליהם התחייבה מדינת ישראל בהסכם פריז (17 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030), סלילת כבישים ללא ניסיון למצוא פתרונות סביבתיים יותר והבנייה המואצת על חשבון שטחים פתוחים, לא לוקחות בחשבון את ההשפעות השליליות על סביבה ועלינו כמקבלי השירותים והמוצרים ממנה.

במסגרת עבודתי, אני לוקחת חלק במסלול ייחודי שמשלב כלכלה וקיימות ומכשיר את הנבחרת העתידית של כלכלני הסביבה הישראלים. עבודתו ותפיסת העולם של נורדהאוס ושל עמיתיו מהווים נדבך חשוב בחומר הלימוד של הסטודנטים שלנו, אך המבחן האמיתי שלהם תהיה מידת ההצלחה בתרגום הידע המדעי לעשייה שתשנה לטובה את העולם שבו אנחנו חיים.

ד"ר שירי צמח שמיר היא ראש תחום כלכלה-קיימות בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה.



אולי יעניין אותך

בסיפור זה מופיעים המומחים הבאים:

ד"ר שירי צמח שמיר

מומחית לכלכלת סביבה