אגרות חוב (אג"ח) ממשלתיות נחשבו מאז ומתמיד לאפיק בטוח למדי להשקעה סולידית בשוק ההון. עם זאת, כמו אמיתות רבות, גם הקביעה הזו התערערה בחודשים המוזרים האחרונים: אג"ח האוצר האמריקני ל-10 שנים, למשל, שנחשבו במשך שנים להכנסה נטולת סיכונים עבור משקיעים, תקועות בימים אלה בשפל היסטורי, מה שמוביל משקיעים רבים לחשב מחדש את צעדיהם. אף על פי כן, האג"ח נותרו כלי כלכלי חשוב ביותר עבור ממשלות, ומדינות שונות (ביניהן ישראל) מנפיקות כיום אג"ח בהיקף נרחב על מנת לגייס כספים לטובת היציאה ממשבר הקורונה.
כעת, צעירה אוסטרלית מנצלת את חשיבותן של האג"ח לכלכלתן של מדינות למטרה סביבתית, ותובעת את ממשלתה בטענה שהיא מסתירה מהמשקיעים באג"חים שהיא מנפיקה את הנזקים שעלולים להיגרם למדינה בעקבות שינוי האקלים – זאת במטרה לעודד את המדינה לפעול יותר על מנת להילחם במשבר האקלים.
אג"ח היא נייר ערך שמנפיקה ממשלה או חברה גדולה על מנת ללוות כספים עבור פעולתה, והיא למעשה התחייבות של המנפיקה להחזיר את העלות ששולמה עבורה, בתוספת ריבית, כעבור זמן קבוע מראש. בפועל, רוב האג"ח לא נשארות אצל אותו רוכש לכל אורך חייהן, והן נסחרות בבורסה, בדומה למניות. אג"ח, בעיקר ממשלתיות, נחשבות להשקעה בטוחה יחסית (ועם תשואה נמוכה יחסית, בהתאם), בעיקר בגלל שבעלת החוב היא מדינה (ולא חברה, שהסיכוי שתקרוס ולא תוכל לשלם את החוב גדול יותר).
נזקים של מעל 4 מיליארד דולר
"הנפקת אג"ח, כמו כל הנפקה בבורסה, חייבת להיות מלווה בתשקיף שמתאר לציבור את מצבו של הגוף שמנפיק אותה, את סיכויי הצמיחה שלו, את הסיכונים שאותו גוף נתון להם וכדומה", מסבירה ד"ר אור קרסין, מרצה בכירה למשפט ולמדיניות סביבתית באוניברסיטה הפתוחה.
החובה הזו איפשרה לקטה אודונל, סטודנטית בת 23 למשפטים מאוניברסיטת לה טרוב שבמלבורן, להגיש לאחרונה תביעה ייצוגית ייחודית נגד ממשלת אוסטרליה. לטענתה, עצם העובדה שהתשקיף של האג"ח שהממשלה מנפיקה לא כולל מידע על הנזקים הכלכליים שעלולים להיגרם למדינה בעקבות השפעותיו של משבר האקלים מהווה הפרה של חובתה החוקית והונאה של המשקיעים שלה. אודונל, שאותה מייצג בהתנדבות צוות של שלושה עורכי דין, לא תובעת פיצויים מהמדינה, אלא דורשת להוציא צו שימנע מהממשלה האוסטרלית להמשיך ולהנפיק אג"ח עד שנזקיו הצפויים של משבר האקלים יפורטו בתשקיפים. נכון להיום, אודונל ממתינה שהממשלה תגיב לתביעתה.
בצורת, שריפות והלבנת אלמוגים
אוסטרליה, כמו מדינות רבות בעולם, נפגעת כיום מאוד מהשפעותיו של משבר האקלים. בשנים האחרונות סבלה המדינה רבות כתוצאה מבצורות קשות, גלי חום קיצוניים, הלבנה אינטנסיבית של שונית המחסום הגדולה שבשטחה (שונית האלמוגים הגדולה בעולם) וכמובן שריפות ענק – אירועים שגרמו לנזקים הרסניים לאדם, לחי ולצומח במדינה.
לאסונות אלה יש, כמובן, גם השפעה כלכלית. השריפות הקשות גרמו לבדן לנזקים שמוערכים במעל 4 מיליארד דולר. הדבר התבטא גם בשוק ההון: בשנה שעברה הודיע הבנק המרכזי של שוודיה שיפסיק להחזיק בחלק מהאג"ח הממשלתיות האוסטרליות שברשותו – ולדברי נציגיו, הסיבה לכך היא שאוסטרליה לא פועלת מספיק נגד משבר האקלים ושטביעת הרגל הפחמנית שלה גבוהה.
אודונל עצמה מחזיקה באג"ח ממשלתיות של אוסטרליה, שאותן רכשה השנה, והיא מגישה את התביעה גם בשמם של אחרים שמחזיקים ושמשקיעים באג"ח אלה. לדבריה, היא החלה להתעניין בנושא של דיני אקלים כשנכחה בהרצאה שהעביר עורך הדין הסביבתי דייויד ברנדן באוניברסיטה שבה היא לומדת. אודונל החלה לחקור את הנושא, ובהמשך יצרה קשר עם ברנדן, שהוא כיום אחד מעורכי הדין שמייצגים אותה. לדבריה, הנושא הפך קרוב יותר לליבה בעקבות השריפות שהשתוללו במדינה, שגרמו לנזק רב לשכונה שבה היא מתגוררת והשמידו את בתיהם של כמה מחבריה.
1,587 תביעות סביבתיות
תביעתה של אודונל היא חלק מתופעה הולכת ומתרחבת של תביעות שמוגשות נגד ממשלות, חברות וגופים שונים כחלק מהמלחמה בגורמיו ובנזקיו של משבר האקלים. מ-1986 ועד מאי האחרון הוגשו ברחבי העולם 1,587 תביעות בנושאי אקלים, 98 מתוכן באוסטרליה. כמעט 75 אחוז מהתביעות שהוגשו היו נגד ממשלות.
דוגמה בולטת אחת היא התביעה שהגישה העמותה הסביבתית אורחנדה (Urgenda), שמייצגת כ-900 מאזרחי הולנד, נגד הממשלה המקומית, בטענה שיעדי הפחתת פליטות גזי החממה של הממשלה נמוכים מדי – ושהדבר מהווה הפרה של זכויות אדם. ב-2019 פסק בית המשפט העליון בהולנד לטובת התובעים, וקבע שעל הממשלה להפחית את פליטות גזי החממה ב-25 אחוז עד סוף 2020.
מהלך יצירתי אחר שננקט בכמה מקומות בעולם הוא הענקת זכויות משפטיות לגופים טבעיים, כמו יערות, נהרות וצמחים, באופן שמאפשר להם (או לפחות, לגורמים מטעמם) לתבוע גורמים שפוגעים בהם (כמו חברות שמזהמות אותם).
האזרחים נגד מדינת ישראל?
האם תביעות סביבתיות נגד הממשלה יוגשו בקרוב גם בישראל? "אנחנו נמצאים במיקום לא רע מבחינת האפשרות להגיש תביעות כאלה", אומרת קרסין. לדבריה, סיבה עיקרית לכך היא קיומו של בג"צ, שמאפשר לאזרחים לעתור נגד פעולותיהם של רשויות וגופי המדינה. "לאזרחים בישראל יש יכולת משמעותית לתבוע גורמי ממשל בסוגיות שונות, לעיתים גם כשאין נזק ישיר להם אישית".
עם זאת, לטענתה, הגשת תביעות בלבד לא תספיק. "מערכת המשפט צריכה עוד להתפתח", היא אומרת. "מערכת משפט לא עובדת בניתוק מהתפיסות הציבוריות והחברתיות הרווחות, ולכן ככל שהנושאים הסביבתיים יהיו במיקום גבוה יותר בסדר היום ובחשיבות הציבורית, מערכת המשפט תטה יותר להכיר בתביעות בנושא", היא מסכמת.