שתפו‬        

ד"ר גליה פסטרנק

שקיות מחוץ לחוק

חוק השקיות אומנם עודד רבים מהישראלים להביא איתם לקניות שקיות רב-פעמיות, אך לפי סקר חדש, השימוש בשקיות החינמיות שמוצעות במדפי הפירות והירקות נותר נרחב. חומר למחשבה לאור ההצעה להרחבת החוק
31 במאי 2022



בשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת חוק שתרחיב את חובת התשלום עבור שקיות הפלסטיק, שרלוונטית כיום לרשתות השיווק הגדולות בלבד, אל כלל בתי העסק בישראל. גם אם מדובר בהתפתחות מעודדת, היא עדיין לא מכלילה בחוק חלק משמעותי מהשקיות שבהן נעשה שימוש כיום: שקיות ה"גופייה", שלא כוללות סמליל של רשת השיווק, ושמוצעות בחינם ליד מדפי הירקות והפירות. כתוצאה מכך, לצערנו, קל לפגוש שקיות כאלה בחופי הים. במחקר שערכתי בנושא, מצאתי שגם צרכנים שנוהגים להביא איתם שקיות רב-פעמיות לקניות משתמשים במקרים רבים בשקיות אלה.

פלסטיק חד-פעמי, ובעיקר שקיות, בקבוקים, כלים חד-פעמיים וקשים, מהווה נתח גדול מהפסולת שמגיעה לסביבה, ונמצא אפילו בתהומות הים. ההכרה בפלסטיק שבסביבה הימית כבעיה בינלאומית קשה הביאה להתגייסות מדינות העולם למציאת פתרונות הוליסטים וכלכליים, במקביל לפנייה לציבור לצמצם את צריכת הפלסטיק שלו (בעיקר החד-פעמי), הן מתוך הבנה והן באמצעות חקיקה.

בתחילת 2017 הוחל בישראל "חוק השקיות", שמחייב את רשתות המזון הגדלות לגבות 10 אגורות על כל שקית "גופייה" שנלקחת בקופה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, החוק הפחית משמעותית את כמות השקיות שנלקחו בקופות הרשתות הגדולות, ואפשר היה לראות גם ירידה בכמות היחסית של השקיות בחופי הים (מ-23 אחוז ב-2015-2012 ל-14 אחוז ב-2018-2015).

שקית פלסטיק
לצערנו, קל לפגוש שקיות "גופייה" בחופי הים. Photo by Oleksandr Sushko on Unsplash

ירידה זו התבטאה גם בסקר אינטרנטי שערכתי באפריל 2021, שאליו הגיבו 180 משיבים. 66 אחוז מהמשיבים ענו שהם מביאים איתם לקניות שקית או תיק, כ-24 אחוז ענו שהם משתדלים להביא תיק או שקית וכ-9 אחוזים השיבו שהם לא מביאים איתם דבר (1 אחוז מהמשיבים דיווחו שהם עורכים קניות דרך האינטרנט).

המסר חלחל בצורה מוגבלת

עם זאת, נכונותם של המשתתפים בסקר להשתמש בשקיות ובתיקים רב-פעמיים במקום בפלסטיק מזהם הצטמצמה משמעותית כשהיה מדובר בשקיות החינמיות שמוצעות ברשתות השיווק. כשהמשיבים התבקשו להשלים את המשפט: "בעת קניית ירקות ופירות, אני…", כ-45 אחוז מהם בחרו בתשובה "משתמש/ת בשקיות של החנות לכל סוג פריט בנפרד", וכ-20 אחוז בחרו ב"משתמש/ת בשקיות של החנות אבל למספר סוגי פריטים ביחד". רק כ-30 אחוז מהמשיבים ענו שהם מביאים שקית מהבית גם לפירות ולירקות.

75 אחוז מהמשיבים שדיווחו שהם לא מביאים שקיות מהבית, ענו שהם משתמשים בשקית נפרדת לכל פריט. עם זאת, גם בין אלה שכן מביאים איתם שקיות או תיקים לקניות, או לפחות משתדלים להביא, כ-40 אחוז עדיין משתמשים בשקית לכל פריט בנפרד.

מתצפיות בשטח, אפשר לראות ש"חוק השקיות" אכן הפחית במידה ניכרת את כמות השקיות שכוללות את סמל הקופה ושמחויבות בתשלום – אולם המסר שהוא היה אמור להעביר חלחל בצורה מוגבלת ביותר. רבים עדיין מעדיפים לקחת שקיות ולשלם עליהן בקופה – ובמצב הקיים, שבו עדיין יש שקיות זמינות וחינמיות במדפי הפירות והירקות, הם ישתמשו בהן. הקופאים והקופאיות (ולפעמים הלקוחות בתור) מאבדים סבלנות כשמתחילים לפזר להם ירקות על הדלפק.

הפתרון: שימוש חוזר, גם לפירות ולירקות

כמו במקרים רבים, גם בסוגיית שקיות הפלסטיק חקיקה בלבד לא מספיקה, ונדרש גם שהציבור יבין את תוצאות מעשיו, ואת הסכנות והבעיות של פסולת הפלסטיק בסביבה (נראה שהשימוש החוזר בתמונת הצב עם קשית השתייה באפו לא מספיק לבדו).

גרף פלסטיק
רק כ-30 אחוז מהמשיבים ענו שהם מביאים שקית מהבית גם לפירות ולירקות. איור: ד"ר גליה פסטרנק

מאז שערכתי את הסקר ונחשפתי לתוצאותיו, "לימדתי" את עצמי להביא איתי לקניות שקיות נוספות, עבור הפירות והירקות ופריטים נוספים, ואני מחזיקה באופן קבוע שקית בד מלאה בשקיות בד נוספות (שאספתי עם הזמן ממתנות, מרכישות קודמות, ממזכרות וכו'). לא חובה להשתמש דווקא בשקיות בד: אפשר לאסוף שקיות שכבר השתמשנו בהן לפירות או לפריטים נקיים אחרים, ולשמור אותן בתיק או ברכב עבור הקניות הבאות.

גם רשתות השיווק יכולות להירתם למהלך: בעת משלוחים, במקום להשתמש בשקיות חד-פעמיות, או בעוד ועוד בשקיות רב-פעמיות שנשארות ללא שימוש ושזמן הפירוק שלהן ארוך, הן יכולות לבקש מהלקוחות את השקיות או התיקים שבהם הם קיבלו את המשלוח הקודם. שנית, הן יכולות להציב בקופות אמצעים שיקלו על הקופאיות והלקוחות את הקנייה בתפזורת, ללא כל צורך בשקיות. כך, אפשר יהיה לקנות בנוחות פירות וירקות – מבלי להעצים עוד יותר את כמויות הפלסטיק האדירות שממלאות את הפלנטה שלנו.

ד"ר גליה פסטרנק היא עמיתת מחקר במכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי באוניברסיטת חיפה וחברת הנהלה בקואליציה למניעת זיהום הפלסטיק בישראל (מז"פ): שותפות של ארגונים, חוקרים ופעילים שמטרתה להפחית את התלות של ישראל בפלסטיק (בעיקר חד-פעמי) ולהצעיד את המדינה לעתיד בר-קיימא שבו השימוש בפלסטיק יהיה לצרכים מושכלים ויעילים בלבד.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית