בשבוע שעבר פגשתי שלוש חברות לקפה וכל אחת התלוננה בתורה על בעיה מהותית בחייה. עד כאן, זה די הגיוני. מה שהיה מעניין זה שלכל התלונות היה מכנה משותף ספציפי מאוד: בעיות בשרשרת האספקה שמערימות קשיים על תושבי ארצות הברית. אצל הראשונה, הוצף המרתף במהלך סופת ההוריקן אידה בקיץ האחרון והיא החליטה לנצל את הטרגדיה המקומית ולשפץ את הבית. ארבעה בעלי מקצוע הגיעו אליה לתת הצעת מחיר וכל אחד בתורו נתן לה הערכות של חודשים ארוכים (למעלה משנה) עד שיגיע מכשירי החשמל החדשים וחומרי עבודה הדרושים לביצוע השיפוץ. השנייה נמצאת בהריון, בשעה טובה, וצפויה ללדת ביולי, אבל היא כבר במירוץ אחרי הזמנות של ציוד לתינוקת וחוששת שחלק מההזמנה לא תגיע בזמן עד מועד הלידה בשל עיכובים הצפויים באספקה. והשלישית יצאה מחנייה ורכב חולף התנגש בה חזיתית. האשמה המלאה אמנם על הנהג השני חסר הריכוז כמובן, אבל מסחור בשבבים (צ'יפים) במוסכי האזור מאלץ אותה כבר חודשים ארוכים לנסוע ברכב חלופי מצ'וקמק.
שנתיים לתוך מגפת הקורונה ונדמה שהכלכלה החזקה בעולם טרם הצליחה להתגבר על כל אתגרי השינוע והאספקה שבאו בעקבותיה. אבל נדמה שהמגפה אינה החסם היחיד שגורם לעיכובי אספקה אלא גורם חשוב נוסף: משבר האקלים.
הוריקנים, קור עז, שריפות וטורנדו
סיכום זריז של מפגעי האקלים של שנת 2021 כולל את הוריקן אידה, שהציף אזורי ענק במזרח ארצות הברית, ערבות טקסס שקפאו בחודשי החורף של תחילת השנה, בצורת מתמשכת ושריפות ענק בקליפורניה, סופות טורנדו שהשתוללו ברחבי אמריקה בחודש דצמבר. כלומר, לא רק הסגרים והתחלואה הגוברת מעכבים את שרשרת האספקה העולמית אלא גם אירועי קיצון של מזג האוויר שהופכים תכופים יותר ואינטנסיביים יותר בגלל שינוי האקלים העולמי.
לאחרונה ערכו מומחי ארגון Carbon Brief, המתמקד במדעי האקלים, ניתוח של 405 אירועי מזג אוויר קיצוניים בעשור האחרון ומצאו ש-70 אחוז מהאירועים התרחשו והחמירו יותר בגלל משבר האקלים. ההשפעה של אירועים בלתי-צפויים כאלה היא שהבעיה הגדולה הבאה בשרשרת האספקה תהיה משברים קטנים ומתרבים שנוצרים בעקבות אסונות טבע ומפגעי מזג אוויר, שכולם קשורים בעבותות למשבר האקלים העולמי שאנו חווים.
להבין איפה טמונים האתגרים הסביבתיים
כחלק מההערכות למשבר האקלים יהיה על חברות שרוצות להימנע מכשלים למפות את שרשרת האספקה שלהן על מנת להיטיב ולהבין היכן טמונים האתגרים שלהן, החל באזורים המועדים לפורענות מבחינת סופות והוריקנים, דרך מיקום מרכזים לוגיסטיים המוגנים מפני הצפות ועד היערכות מתאימה למפגעי בצורות ושריפות. ביצוע הערכות אלה ועיבוד מחדש של רשתות אספקה שלמות הוא תהליך ארוך ויקר ולעיתים כרוך בשינוי עמוק של אסטרטגיית ניהול חברות וגורמת לעלייה מתבקשת בעלויות תפעול.
המודעות הסביבתית הגוברת בעולם בקרב מדינות, לצד הניסיונות לצמצם פליטות גזי חממה, עשויות בתורן ליצור עלויות נוספות (לפחות בטווח הקצר) כאשר עסקים יחוייבו לבצע בדיקת "נאותות סביבתית" לאורך כל שרשרת האספקה שלהם. בהקשר הזה, הציג לאחרונה בלומברג דוח שנערך על ידי HSBC Holdings Plc ו-Boston Consulting Group שמעריך כי שרשראות האספקה העולמיות יזדקקו להשקעה של כ-100 טריליון דולר כדי להגיע ליעד של אפס פליטת פחמן נטו במהלך שלושת העשורים הבאים.
החקלאים צריכים להתכונן לבצורת הבאה
נדמה כי אין ענף שנתון לחסדי השמש, הגשם והחום יותר מאשר ענף החקלאות, שבו שינויים במזג האוויר יכולים להרוס את עמל כפיו של החקלאי בן לילה. זו גם תעשייה שהפכה גלובלית ומרוכזת ביותר, ויוצרת מצב מעורער שבו אירוע מזג אוויר קיצוני במקום אחד מייצר אדוות רבות במקומות אחרים.
כך לדוגמה, הבצורות הקשות שפקדו בשנים האחרונות את קליפורניה, אסם מזון מרכזי בארה"ב, הובילו את חקלאי האזור לפתח שיטות יצירתיות לחיסכון והתייעלות במים ולשימוש חוזר על מנת לשמור על אספקת תוצרת תקינה. תעשיית החקלאות של קליפורניה נעמדת בשווי של כ-54 מיליארד דולר ומספקת למעלה מ-400 סחורות מפתח למדינה, כולל שליש מהירקות במדינה ושני שליש מהפירות ומהאגוזים, לפי מחלקת המזון והחקלאות של קליפורניה.
אבל חקלאי האזור קוראים מזה תקופה ארוכה לקובעי המדיניות ולרגולטורים פדלריים לתמוך במדיניות מבוססת-מדע על מנת לייצר פתרונות לקיום שרשרת אספקת המזון במדינה. הפחתת ההשפעות של הבצורת הנוכחית ונקיטת צעדים יזומים כדי להתכונן לבצורת הבאה והבלתי נמנעת, באמצעות תשתיות והשקעות אחרות, היא חשובה ביותר. בעוד קליפורניה ממשיכה לחפש פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח כדי להפחית את הבצורת הנוכחית ולשפר את החוסן האקלימי, שיתוף פעולה סביב נושאים הקשורים לאגירת מים וניהול מים יהיו קריטיים כדי להבטיח שקליפורניה תוכל למקסם ביעילות כל טיפת מים ולהמשיך ולהיות שחקנית משמעותית באספקת המזון למדינה.
כוח משימה חדש של ביידן
ביוני השנה הודיע ממשל ביידן על הגברת המעורבות של הממשל בנושא פגיעות בשרשרת האספקה במדינה ופיתוח אסטרטגיה לחיזוק המערכות. בהצהרה הודיע ממשל ביידן כי בין השאר בכוונתו להשקיע יותר מארבע מיליארד דולר לבנייה מחדש של מערכת המזון של המדינה על ידי חיזוק וגיוון שרשרת האספקה ואפילו הודיע על הקמת כוח משימה חדש שיתמקד בין היתר בחקלאות ומזון.
בדומה למשבר הקורונה, אירועי מזג אוויר קיצוניים הם תופעה שקשה להתגונן מפניה. הם מתחילים באזור אחד, אך יכולים לגלוש במהירות דרך שרשראות האספקה ולהשפיע על זמני הייצור והתובלה. פתרונות נוספים, פרט להערכות מתאימה של תשתיות האספקה, היא הבנה כי העולם הגלובאלי שאנו חיים בו ושמפירותיו למדנו ליהנות, עומד להשתנות. עידוד צריכה מקומית, כזאת שאינה מבוססת על מוצרים המשונעים על פני ימים ויבשות, אלא מיוצרים במדינת המקור, יכול בתורו להיות גורם משמעותי בהתנהלות צרכנית המותאמת לעולם משתנה. בסופר השכונתי שלי בניו יורק, לדוגמה, יש תוויות של "מיוצר על ידי יצרן מקומי" על גבי מוצרים רבים כמו עשבי תיבול, ירקות ופירות, מאפים, גבינות ויינות. זה אולי לא צ'יפים למכונית או ארונות מטבח מתוצרת איטליה, אבל זה מייצר פתרון מיידי למצוקת השינוע למוצרים רבים שאני רוכשת. גם שווקי מוצרי "יד שנייה" (בחנויות פיסיות ובאתרים דיגיטליים) חווים עדנה מחודשת בתקופה האחרונה. ונראה שעבור חברתי ההריונית, רכישה של מיטת תינוק או שידת החתלה יד שנייה יכולים להיות הפתרון למצוקתה. לגבי מוצרים ושירותים אחרים צריך יותר סבלנות ומחשבה לטווח ארוך, שכוללות את ההבנה שהבעיות באספקה שחווינו בשנתיים האחרונות צפויות להחריף ככל שמשבר האקלים מתעצם ושהיערכות מוקדמת אליו היא שיקול בלתי נמנע בתכנון מערכתי עתידי.
