"שרפות היער יהיו יותר ויותר אינטנסיביות, בעיקר ביערות הצפוניים כמו בסיביר, באלסקה, בקנדה ובצפון אירופה" ד"ר אבנר גרוס. צילום: Unsplash
גם הקיץ אנחנו רואים שרפות משמעותיות מתפשטות ברחלי העולם. לאחר שבאמצע יולי פרצו שרפות ענק בספרד ובצרפת, החודש פונו אלפי אנשים מבתיהם בקולומביה הבריטית שבקנדה ובצפון-מערב ארצות הברית. אומנם שרפות היו פה מאז ומעולם, אך לנוכח גלי החום שמכים באירופה, אי אפשר להתעלם מכך ששינוי האקלים מעצים אותן. מחקר שפורסם לאחרונה ב-Nature Communications מראה שמשטר השרפות העולמי עובר ארגון מחדש: יותר אזורים נמצאים בסיכון לשריפות, השרפות צפויות להיות גדולות והרסניות יותר, ועונת השרפות תהיה ארוכה ואינטנסיבית יותר. על פי המחקר, בעשורים האחרונים אומנם נרשמה ירידה בשטח הכולל שנשרף בעולם, ובמיוחד באזורים טרופיים, אבל יחד עם זאת, נרשמו עליות בטמפרטורות ושינויים במשטר הגשמים שיוצרים תנאים שמקלים על שרפות להתפתח ולהתפשט.
ד"ר אבנר גרוס, ראש המעבדה לחקר שינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר פורום מדעני ומדעניות האקלים, מסביר: "שרפות היער יהיו יותר ויותר אינטנסיביות, בעיקר ביערות הצפוניים כמו בסיביר, באלסקה, בקנדה ובצפון אירופה. אפשר לראות את זה כבר היום, וזה צפוי להתגבר עוד בעתיד. זה קורה כי האזורים האלה חווים תקופות יבשות ארוכות יותר, וטמפרטורות גבוהות יותר יחסית לעבר".
איך ההתחממות הגלובלית מגבירה את הסיכון לשרפות יער?
השינוי הזה לא נובע רק מהאקלים לבדו, אלא משילוב של מספר גורמים. המחקר שפורסם ב-Nature Communications שילב מודלים שמתייחסים בין היתר לאקלים, לצמחייה, לרמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה ולפעילות האנושית. התמונה שעולה מורכבת: שינוי האקלים יוצר מצב שבו יבש יותר, יש יותר חומר דליק והסבירות לשרפות אינטנסיביות באזורים מסוימים עולה.
לפעילות אנושית כמו חקלאות, סלילת כבישים והקמת יישובים יש יכולת להפחית את השטח הכולל שנשרף. אך מנגד, ככל שהאקלים מתחמם, ההשפעה הזו הולכת וקטנה – ותנאי האקלים הופכים לגורם המרכזי שקובע את היקף השריפות.
המחקר מדגיש עד כמה עתיד השרפות תלוי במהירות ובעצימות של שינוי האקלים. בתרחיש שבו ההתחממות מתונה, השינויים בשרפות משמעותיים אך מוגבלים יחסית. בתרחיש של התחממות גבוהה, השינויים בשרפות משמעותיים מאוד: השטח הכולל שיהיה בסיכון יגדל מאוד, והפעילות האנושית לא תספיק כדי לאזן את ההשפעה הזו.
בגלל שצפויה עלייה בשרפות היער, סביר שהשרפות יגבירו את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאוויר. צילום: unsplash
שרפות בישראל: איך שינוי האקלים מגביר את הסיכון?
ומה קורה אצלנו? המשמעות של הממצאים הללו עבור ישראל אינה בהכרח שישראל תראה עלייה ליניארית במספר השרפות, אלא שהיא נמצאת בתוך אזור שבו התנאים הסביבתיים משתנים, וזה עלול להגביר את הפגיעות שלנו. "כל אזור שמתייבש ומתחמם צפוי להיות פגיע יותר לשרפות. כך גם האזור שלנו, כמו שכבר ראינו וכמו שעוד נראה בעתיד", אומר גרוס. "ישראל נמצאת באזור המוגדר 'נקודה חמה' (מוקדה; Hotspot), כלומר אזור רגיש במיוחד להשפעת שינוי האקלים. התנאים המתאימים לשרפות צפויים להופיע אצלנו באופן שילך ויתגבר", הוא מסביר.
זאת ועוד, מדובר במעגל שמזין את עצמו. "בגלל שצפויה עלייה בשרפות היער, סביר שהשרפות יגבירו את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאוויר. עצים אוגרים בתוכם הרבה מאוד פחמן וכשהם נשרפים הם פולטים אותו בחזרה לאטמוספרה. הגברת כמות הפליטות גורמת להתחממות כדור הארץ – שכאמור תורמת להעצמת התנאים המתאימים לשרפות. נוסף על כך, השינויים הגיאוגרפיים בשרפות ישפיעו גם על כך שאפר השרפות יוכל להגיע לאזורים נרחבים יותר מבעבר, וכך להשפיע על זיהום האוויר ועל הבריאות שלנו", הוא אומר.
אומנם שרפות תמיד היו, אבל לפי הממצאים ברור ששינוי האקלים משפיע מהותית על הכמות שלהן, על האינטנסיביות שלהן ועל האזורים שהופכים יותר ויותר פגיעים אליהן. לכן, המפתח לצמצום ההשפעה הזו עובר דרך המאמצים שלנו למנוע (או לפחות לצמצם) את משבר האקלים.
