כשוורדית ניב, היועצת האנרגטית של המועצה המקומית אפרת, הגיעה לפגישה לקראת הקמתה של ישיבה תיכונית חדשה ביישוב, היא שמה לב למשהו שהיא לא יכלה להתעלם ממנו. "הפגישה נערכה בחצר, ופתחו בה מפה שהתנופפה ברוח", היא מספרת. "זה היה בשלב שבו הכול כבר מתוכנן ומיועד לצאת לפועל, אבל זיהיתי שאם נזיז את אחת הפאות (אחד מכיווני או קירות הבניין, ג"כ) כך שהיא תהפוך להיות דרומית – הזחה לא קטנה של כמה עשרות טובות של מעלות – אפשר יהיה לשנות באופן מובהק את פיזור האור המתוכנן ואת מערכת החימום והקירור, וכך לנצל טוב יותר בהרבה את התאורה ואת פיזור החום". הצעתה של ניב התקבלה ושלחה את המתכננים בחזרה לשולחן העבודה, כיוון הבניין השתנה – והמהלך איפשר חיסכון כלכלי ואנרגטי עבור המועצה.
סיפור זה הוא אומנם יוצא דופן בנוף הישראלי – אך צעדי התייעלות באנרגיה מיושמים כבר היום ברשויות מקומיות נוספות בישראל. בהתחשב בכך שמדובר במדינה שאוכלוסייתה גדלה במהירות, שקיימות בה רשויות שנאבקות על הישרדות כלכלית – וכל זאת תוך כדי עידן של משבר אקלים, התייעלות אנרגטית היא לא רק כלי לחיסכון – אלא עשויה להיות הכרח של ממש. אז אילו צעדים השלטון המקומי יכול לנקוט בעניין, ועד כמה הדבר מתרחש בפועל?
"התייעלות אנרגטית" היא שם כולל לצעדים שמאפשרים צמצום שימוש באנרגיה ושימוש יעיל יותר במערכות שצורכות אנרגיה. תחת המטרייה שלה נכללים תהליכים שונים, כמו התקנת תשתיות הצללה (שמאפשרות חיסכון באנרגיה על מיזוג) או החלפת מכשירים חשמליים ישנים ובזבזניים בחסכוניים ויעילים. החיסכון בהוצאות נעשה בין היתר בעזרת הטמעת כלים שמאפשרים בקרה וניהול של תהליכים שמובילים להוצאות שוטפות (כמו שעון אסטרונומי, שמדליק ומכבה תאורת רחוב בהתאם לעוצמת אור השמש). היבט חשוב נוסף של רעיון ההתייעלות הוא חינוך ושינוי בדפוסי התנהגות ובצריכה – כמו עידוד הציבור להקפיד לכוון את טמפרטורת המיזוג בהתאם להמלצות העונתיות של חברת החשמל.
צעדים אלו מובילים לחיסכון כלכלי בהוצאה על אנרגיה – ועל ידי כך מאפשרים לרשות להשקיע את הכספים באפיקים אחרים. לצד יתרונותיה הכלכליים, השפעה מבורכת נוספת של ההתייעלות היא צמצום פליטות גזי החממה שנגרמות עקב השימוש באנרגיה – תהליך שלו כמובן יתרונות סביבתיים חשובים, עקב כך שפליטות אלה מובילות להחרפתו של משבר האקלים.
הממשלה הגדירה את התייעלות משק האנרגיה ואת משבר האקלים בתור משימות לאומיות – ולרשויות המקומיות, שנמצא שמסוגלות לספק מענה שיכול לצמצם את הפגיעה בתושבים, יש את האפשרות להיות חלק משמעותי בהתמודדות איתן. יתרה מכך, אתגרים אלו מהווים אפשרות עבור הרשויות המקומיות לקידום חוסן, צמיחה וקיימות כלכלית.
"משרד האנרגיה תהה למה בכלל יש צורך במדריך"
לאחרונה התפרסם "המדריך להתייעלות באנרגיה" – מסמך מקיף בנושא שנערך על ידי משרד הפנים בשיתוף עם משרד האנרגיה. המדריך נכתב על ידי ד"ר יואב לינדמן, עד לאחרונה עמית תוכנית "ממשק" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה תחת הנחייתו של עידן הרשקוביץ, מנהל אגף בכיר פיתוח כלכלי במינהל הפיתוח במשרד הפנים, ומטרתו היא לפתח ידע יישומי בתחום ברשויות המקומיות.
"המדריך הזה היה הפרויקט שלי במסגרת העבודה בשנת הממשק שלי", מספר לינדמן. כחלק מהמשימה הוא ערך תחקיר מקדים – בידיעה שכבר קיימים מדריכים מקיפים ומעמיקים בנושאים קרובים: "קיימות וסביבה ככלי פיתוח בשלטון המקומי" (שנכתב על ידי ד"ר מיכל צרפתי ופורסם ב-2018), ו"התקנת מערכות פוטו-וולטאיות בשלטון המקומי" (מאת ד"ר נועם ואן דר האל, שפורסם ב-2020) – שני המדריכים הראשונים בסדרה, שנכתבו גם הם על ידי עמיתי ממשק, ושעבודתו של לינדמן משלימה.
"התחלתי תהליך למידה, שבו שאלתי שאלות, קראתי מדריכים קודמים וריאיינתי אנשים – ונפגשתי עם משרד האנרגיה, שבכלל תהה למה יש צורך במדריך הזה", אומר לינדמן. עמדתו של משרד האנרגיה הותירה אותו מצד אחד מתוסכל לאור המשימה שעמדה בפניו – אבל מצד שני, גם גרמה לו להבין את מהות העניין שעימו מתמודד השלטון המקומי והאתגר שבהנגשת מושג ההתייעלות.
המדריך שלינדמן כתב מתבסס על ידע קיים, שאותו הוא תימצת וריכז. "קיים ידע בנושא שאני מעוניין לחלוק – והמדריך מאגד את הדברים יחד, ומפנה למקורות עבור מי שרוצים להעמיק", הוא אומר.
צעדים פשוטים להתייעלות גדולה
כיום קיימים שלל צעדים שמקדמים התייעלות אנרגטית, כשאחת הדוגמאות הבולטות ביותר, שמוזכרת גם במדריך הנוכחי, היא המעבר מתאורת החוץ הישנה והבזבזנית – לתאורת LED, שמוכרת בתור פתרון חסכוני ויעיל. "פוטנציאל החיסכון במהלך כזה הוא משמעותי", מסביר לינדמן. "תאורת רחוב לפני שדרוג ל-LED אחראית לכ-50 אחוז מחשבון החשמל של הרשות המקומית – ושדרוג של התשתית עם החלפה של גופי התאורה המיושנים עשוי להביא לחיסכון של כ-30 אחוז בחשבון החשמל השוטף".
אומנם, ההחלפה של תאורת הרחוב לתאורת LED עלולה להיות כרוכה בהשקעה כספית משמעותית (עקב כך שלפעמים התשתית הקיימת לא יכולה להחזיק את גופי התאורה החדשים, והחלפתה עלולה להיות יקרה מאוד). מצד שני, גורמים ממשלתיים שונים מציעים מענקים לביצוע המעבר כחלך מהאסטרטגיה הממשלתית לצמצום פליטות – ויתרונותיו ברורים: כאמור, החיסכון השוטף שאותו הוא מאפשר מצטבר, מחזיר את ההשקעה והרבה מעבר, מה שמשתלם עבור כל הנוגעים בדבר.
צעד משמעותי נוסף שמציין לינדמן ושיכול להביא להתייעלות אנרגטית הוא ניצול והתחשבות באנרגיית השמש במהלך התכנון של מבנים חדשים. קרינת השמש מספקת אור וחום, ושימוש תכנוני מושכל בתכונות אלו לאורך שעות היממה וחודשי השנה יכול, לדבריו, למטב את הניצול שלה.
חום השמש עלול להוות מטרד, אך קיימים מספר צעדים שיכולים לצמצם את שעות הפעולה של המזגן, וזאת על ידי שימוש בפתרונות פשוטים וחסכוניים. "מיקום מושכל של עצים ואדניות, התקנה של הצללות חיצוניות, שימוש במאוורר, בחירה נכונה של תריסים – כל אלה מסוגלים להשפיע בצורה משמעותית על הנוחות שלנו בתוך המבנה בימים חמים, גם בלי להפעיל את המזגן במשך שעות ארוכות", אומר לינדמן.
מצד שני, אפשר להשתמש בשמש כמשאב, אם משכילים לעשות תכנון מתאים מראש. "כשלוקחים בחשבון את כיוון הפנייה של כל חלון ואת מיקומה של השמש, אפשר לנצל בצורה מיטבית את האור הטבעי שהיא מספקת", אומר לינדמן. תכנון נכון של גודל ומיקום החלונות בבניין יכול לבטל לחלוטין את הצורך בשימוש בתאורה בתוך המבנה ברוב שעות היום, ללא יצירת עומס חום בתוך המבנה שמחייב שימוש יתר במיזוג.
"כבר ב-2010 היינו באיחור של עשור מול העולם"
עקב חשיבותה של ההתייעלות באנרגיה, באירופה כבר מיושמת מדיניות של התייעלות אנרגטית במשך עשורים. כך לדוגמה, ב-2018 נקבע שכל המבנים החדשים שייבנו באיחוד האירופי החל מ-2021 יתוכננו כך שהם יצרכו 80 אחוז פחות אנרגיה מאשר מבנים "רגילים", ושעל המדינות לבצע שיפוץ לצרכי התייעלות אנרגטית במבני ציבור קיימים בהיקף שנתי של 3 אחוזים מכל מבני הציבור שהם לא יעילים אנרגטית.
לאחרונה, מגוון מדינות באירופה העצימו את צעדיהם בתחום, בין השאר עקב צמצום אספקת האנרגיה מרוסיה ליבשת. כך למשל, בקופנהגן, בירת דנמרק, הוחלט להגביל השנה את שעות הפעלת אורות חג המולד, במטרה לצמצם את כמות האנרגיה שצורכים אורות החג הקישוטיים ב-60 אחוז לעומת השנה שעברה – זאת כחלק מתוכנית לחיסכון אנרגטי במגזר הציבורי. בצרפת, משרדים יחוממו רק ל-19 מעלות ולא יהיו מים חמים במבנים ציבוריים. ואילו בברלין, במבני ציבור דוגמת מוזיאונים, בנייני ממשל וספריות, השימוש בתאורה יוגבל לשעות ארבע אחר הצהריים עד עשר בלילה – בכך, העיר תחסוך את האנרגיה שנצרכה על ידי 1,400 זרקורים (פרוז'קטורים) שהאירו עד היום את המבנים לאורך כל הלילה.
בהשוואה לצעדים שננקטים ברחבי העולם, ישראל נמצאת הרחק מאחור. "כבר ב-2010, כשפירסמנו את המדריך 'תג הסביבה', היינו באיחור של עשור אל מול העולם", אומר עופר קרן, מנהל הפיתוח העסקי בחברת "קרן ידע אנרגיה" שעוסקת בחיסכון אנרגטי, שלינדמן הסתייע בו לצורך כתיבת המדריך החדש. "התייעלות באנרגיה הפכה להיות דרך חיים בעולם, אבל אנחנו ממשיכים לשחק משחקים כאילו אנחנו המדינה העשירה בעולם. כל עוד אנחנו ממשיכים ב'עסקים כרגיל', אין לנו סיכוי לעמוד ביעד הלאומי שקבעה הממשלה – התייעלות אנרגטית של 17 אחוז עד 2030".
אוכלוסייה שגדלה בקצב של גן ילדים ביום
התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות חשובה במיוחד במדינת ישראל, עקב מספר מאפיינים שייחודיים לה. בראש ובראשונה, שיעור הפריון בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, והוא אף גבוה יותר מאשר במדינות כמו ערב הסעודית, אינדונזיה והודו. אומנם בשנים האחרונות נרשמה ירידה מתונה בשיעור הילודה אצלנו, אך לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממוצע הילדים לאישה בארץ עמד ב-2020 על 2.9 – כלומר, ישראל עדיין מובילה בפער על הממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 1.6 ילדים. על פי תחזיות לטווח ארוך של הלמ"ס, ב-2060, אוכלוסיית ישראל תוכל לעמוד על יותר מ-20 מיליון תושבים.
"קצב גידול האוכלוסייה בישראל מצריך בנייה של גן ילדים כמעט כל יום ושל מספר בתי ספר כל חודש", אומר לינדמן. לדבריו, עלויות הקמה אלו נופלות ברובן על הרשויות המקומיות (ולכן נבחרות במקרים רבים החלופות הזולות ביותר בזמן ההקמה – מבלי להתחשב במחיר הכולל באנרגיה שייגבה לאורך כל שנות השימוש בבניין) – ומדובר במיזמים שזוללים אנרגיה רבה.
"אין דומה לזה בעולם, וזו תקלה שכל בתי הספר והגנים האלה לא נבנים כמאופסי אנרגיה (כלומר, כבניינים שסך ההוצאה האנרגטית שלהם שווה לסך האנרגיה המתחדשת שהם מייצרים, ג"כ)", מוסיף קרן. "מלבד החיסכון הכלכלי, לחשיבה ותכנון מקיים בהקשר זה יש יתרונות נוספים: העלייה בציונים שיכולה להתרחש בזכות סביבת לימודים נעימה ושקטה עם אוויר צח במקום מזגן, והירידה בתחלואה העונתית שתתאפשר עם פתיחת החלונות".
בקרב מומחים ברור כי לשם התמודדות עם אתגרים אלו, הפתרון הטוב ביותר מבחינה כלכלית, סביבתית וחברתית הוא פיתוחן של ערים קיימות, במקום התפרסות בשטח והקמת ערים חדשות. ואכן, התכנון הארצי בישראל מתווה עקרונות של התכנסות אל שטחים בנויים והפניית תקציבים ומשאבים לטובת פיתוח מרחבים עירוניים. על פי מינהל התכנון, קיימת מדיניות שיכולה לאפשר לערים הגדולות להגיע לציפוף של פי שלושה ויותר. כלומר, אם אכן ישראל תתקדם בכיוון מומלץ זה, חשיבותה של ההתייעלות באנרגיה ברשויות המקומיות רק תגבר.
"נתחיל לשלם שליש על צריכת החשמל"
יש לציין שחלק מהרשויות המקומיות בישראל כן החלו לנקוט בצעדים לטובת התייעלות באנרגיה. אחת מהן היא עיריית נתניה. "העירייה מובילה עוד מ-2007 מדיניות שהופכת אותה לעיר ירוקה מבטיחה ומקיימת, שמנהלת את צריכת המשאבים שלה באופן יעיל", אומרת עירית גולן-אנגלקו, מנהלת אגף איכות הסביבה בעיריית נתניה. כך, העירייה החליפה את המזגנים הישנים במוסדותיה בחדשים וחסכוניים יותר, החליפה את התאורה במוסדות עירייה, חינוך וב-30 אולמות ספורט בתאורת LED –ופועלת גם להחלפת תאורת הרחוב והתאורה במגרשי ספורט. בנוסף, היא עורכת סקרים עירוניים ממוקדים בנושא ההתנהלות האנרגטית במבנים עירונים. "בסקרים האלו אנחנו בוחנים אילו מערכות חשמליות קיימות במבנים וכיצד אפשר לייעל את צריכתן האנרגטית", אומרת גולן-אנגלקו.
בנוסף, במעל 50 ממגרשי הספורט התקנו מערכות בקרה לכיבוי אוטומטי של התאורה, שלפני כן פעלה כל הלילה או כובתה מאוחר. מיזם מעניין נוסף שגולן-אנגלקו מספרת עליו משלב התייעלות אנרגטית והפקת אנרגיה מתחדשת: "התחלנו להקים קירויים על מגרשי ספורט, שעליהם יוצבו פאנלים סולאריים", היא אומרת. "כרגע יש לנו 29 בביצוע, כאשר לפי תכנית עבודה רב-שנתית, הם מתוכננים לקום על עשרות מגרשי חנייה וספורט נוספים". מלבד ייצור אנרגיה, הפאנלים הסולאריים מצלים על מבנים ועל רכבים, ומאפשרים את הפחתת השימוש באנרגיה לקירור בהם.
התייעלות באנרגיה בהחלט לא מוגבלת לערים הגדולות, והיא יכולה להועיל מאוד גם למועצות מקומיות בינוניות וקטנות. כאמור, המועצה המקומית אפרת עובדת עם היועצת האנרגטית ורדית ניב (שהיא המנכ"לית והבעלים של חברת Boost Forward), מזה 11 שנה. "הצעד הראשון שנקטנו בו, כבר לפני שמונה שנים, היה החלפת כל מערכת התאורה ל-LED", מספר אורי צדוק, מנהל אגף שיפור פני העיר במועצה המקומית אפרת. המערכת מאפשרת לשלוט בתאורה עד רמת הפנס הבודד, ולעמעם או לדלל אותה בהתאם לתאורה הטבעית ולתוכניות מוגדרות מראש. "היינו אחת מהמועצות המקומיות הראשונות בישראל שעשתה זאת". לדבריו, החיסכון הכלכלי במעבר לתאורת LED מומחש היטב במקרה של אפרת. "הקבלן שביצע את המיזם התחייב לחיסכון של 63 אחוז בהוצאות על התאורה והחזר השקעה תוך שמונה שנים", הוא אומר. "בימים אלו נסיים להחזיר לקבלן את השקעתו הראשונית, וכעת נקבל את המערכות לידינו – כך שנתחיל להרגיש את החיסכון בהוצאות. בעצם, מעכשיו ולאורך כל חיי המערכת נתחיל לשלם כמעט שליש ממה שהיינו רגילים על צריכת החשמל".
הצלחתו של מיזם זה הובילה את אפרת לבחון היכן עוד היא יכולה להתייעל. "שידרגנו את מערכת המשאבות בתחנות הסניקה שלנו (מתקן הפרדת שפכים במערכת הביוב, ג"כ)", אומר צדוק. "הצלחנו לא רק לחסוך בצריכת החשמל, אלא גם לצמצם את כמות הקנסות שהוטלו עלינו על ידי חברת החשמל עקב אי-עמידה במדדים שהיא קבעה לצריכה אנרגטית בהתנעת המערכת".
צדוק מספר שצעדי התייעלות בתחומים אחרים מאפשרים לעיתים להביא בנוסף גם להתייעלות אנרגטית – כמו במקרה של המעבר שביצעה המועצה לפחים טמוני קרקע, במטרה לצמצם את ההוצאות הגבוהות על הטיפול בפסולת – שמביאה גם לחיסכון באנרגיה. "התקנו מערכת חיישנים ממוחשבת שמאפשרת לנו לדעת מה נפח האשפה בכל פח בכל זמן נתון", הוא אומר. כך, בעת פינוי הפסולת ניתן לייצר מסלול אופטימלי רק בין הפחים שנמצאים ב-70 אחוז מילוי ומעלה, המשאית נוסעת בישוב בצורה היעילה ביותר והפחים מתרוקנים רק על פי צורך.
אלפי מטבעות על הרצפה
בימינו, חלק נכבד מהשיח על המאבק במשבר האקלים מתנהל "מגבוה" – מנהיגי העולם נפגשים בוועידות שבהן הם דנים בהפחתת פליטות פחמן דו-חמצני בהיקף נרחב, ומדינות כמו ישראל חותמות על הסכמי אקלים ומתחייבות ליעדי הפחתת פליטות ארציים. עם זאת, לדברי לינדמן, בחלק ניכר מהרשויות המקומיות הנושא לא נמצא בראש סדר העדיפויות, בעיקר משום שהן תומכות ומתפעלות תחומים שעוסקים בחיי היומיום ובהווה של תושביהן. "מי שאחראיים על ההישרדות הכלכלית של רשות מקומית, שצריכים לדאוג לבתי ספר, להסעות לתלמידים, לרווחה ולתלונות על פחים מלאים – לא בהכרח פנויים להירתם לקידום 'אג'נדה סביבתית'", הוא אומר. "חשוב להדגיש שאם צעדים מקיימים ייתפשו כצעדים נטולי תכלית כלכלית, הם לא ייצאו לפועל במרבית הרשויות המקומיות".
לדבריו, במהלך עבודתו על המדריך להתייעלות באנרגיה, הוא הבין שעליו ליצור שיח שבמרכזו העובדה שלמהלכים הסביבתיים שמתוארים במדריך יש יתרונות כלכליים ברורים, ושהתנהלות לא-מקיימת משמעה הוצאה כספית מצטברת גדולה יותר – בניגוד להתנהלות מקיימת, שעשויה להוביל לחיסכון משמעותי עבור הרשות. "השאיפה שלי היא לקשר בין הזווית של חיסכון באנרגיה ובצריכת חשמל, שמתבטא גם בצמצום פליטות גזי חממה, לבין העובדה שמדובר בסיכומו של עניין ברעיון של קיימות כלכלית", הוא אומר.
עם זאת, לינדמן מסביר שבעוד הרעיון של חיסכון כלכלי נשמע מפתה, היישום שלו לא כל כך ברור מאליו: "השיח על התייעלות הוא לא מאוד אינטואיטיבי, ומרבית הצעדים מייצרים חיסכון פרטני קטן", הוא אומר. "השקעה בחיישן שמכבה את האור והמזגן במשרדי הרשות המקומית כשיום העבודה מסתיים או כשהחדר ריק היא צעד מוחשי הרבה פחות מאשר התקנה של לוחות סולאריים, למשל. ביוזמה כמו לוחות סולאריים ההשקעה של הרשות היא עבור 'שורת הרווח', ועל כן היא מלווה במודלים של זמני החזר ברורים ומוגדרים". לדבריו, במקרה של התייעלות אנרגטית, ההשקעה הכספית מניבה תשואה בצורה מעט שונה – לא דרך יצירת רווח, אלא דרך צמצום "שורת ההוצאות" – ועל כן, המוטיבציה להשקעה אצל מקבלי ההחלטות עלולה להיות פחות אינטואיטיבית.
"לעידן הרשקוביץ, שליווה אותי במהלך תקופתי במשרד, היה משפט מפתח לאורך הדרך: 'יש פה כסף על הרצפה'", אומר לינדמן. עם זאת, לדבריו, השאלה האם כסף יורם מהקרקע תלויה גם בצורתו. "ברור שאם היה מונח שטר של 100 שקל על הרצפה, כל אדם היה מתכופף ומרים אותו – אך מה לגבי מטבעות? ובעיקר מטבעות 'קטנים' של 10 אגורות? האם הם שווים את המאמץ באותה המידה?" לדבריו, התייעלות האנרגטית משולה לחדר שעל רצפתו זרוקים אלף מטבעות של 10 אגורות. "השאלה הופכת להיות: האם נסתכל על השלם, על הסכום הכולל שאפשר להרוויח בתמורה למאמץ שנלווה לאיסוף כל המטבעות, כדי להרוויח בסופו של דבר 100 שקל? אם היה מדובר בשטר לא היה ספק, אך בהתחשב בכך שמדובר במטבעות קטנים מתחיל דיון על המאמץ". אז אמנם איסוף המטבעות הוא הרבה פחות אינטואיטיבי לנו – אבל החיסכון הכלכלי והאנרגטי שהוא מאפשר הוא מוחשי ומתמשך.
"יישוב צריך להתנהל כמו חברה עסקית"
קרן מספר שבעוד ברשויות המקומיות הרעיון של התייעלות באנרגיה נמצא בפיגור – בתעשייה בישראל הוא כבר מיושם. "התעשייה עובדת אחרת לגמרי, והיא לחלוטין לא סבלנית לבזבוז כספי", הוא אומר. "שם, הדברים פשוטים: על כל שקל שחברה משלמת סתם בחשבון החשמל, היא צריכה למכור יותר – כי מה שמעניין אותה זה שורת הרווח. לכן, ההתייעלות באנרגיה בה היא הרבה יותר מתקדמת".
ניב מהדהדת את אמירתו של קרן: "הייתי מציעה לרשויות לזכור שהיישוב שהם מנהלים הוא כמו חברה עסקית לכל דבר ועניין, כשראשי העירייה או המועצה צריכים לתפוס את עצמם בתור המנכ"לים שלה", היא אומרת.
מעבר לכך, קרן מוסיף שלתפיסתו, הדרך להתייעלות אנרגטית עוברת דרך הלב של הגורמים האחראיים. "עדיף שארגון לא יוציא לפועל תוכנית אנרגיה כי מכריחים אותו – אלא כי הוא רוצה להתייעל, וכי הוא מבין שזה חשוב", הוא אומר.
לחסוך אלפי שקלים בבית הפרטי
לצד הקריאה לפעולה שמכוונת אל הרשויות המקומיות, לינדמן וקרן מקווים שאימוץ המלצות ההתייעלות יצליחו לעורר השראה גם בקרב התושבים – שבתיהם ובתי העסק שלהם הם צרכני החשמל העיקריים ברשויות המקומיות. "חשוב לשנות את העובדה שדפוס ההתנהגות של אנשים משתנה בין ביתם ומקום עבודתם", אומר קרן. "אנחנו רוצים שהתושבים יקבלו השראה מבית הספר של הילדים, ושיבינו שגם בבית הם יכולים לסגור את המזגן – ולפתוח חלון".
גם לינדמן מקווה שתושבים יחפשו לאמץ התנהלות ומנהגים יעילים אנרגטית בבתיהם. "מאז כתיבת המדריך אימצתי צעדים שעוזרים לי להתייעל בביתי הפרטי, כי נאה דורש נאה מקיים", הוא אומר. "התקנתי על דוד החשמל שלי מתג חכם שמאפשר לי בקרה טובה יותר ושליטה מדויקת יותר עליו, רכשתי בתחילת הקיץ הקודם מאווררים שמאפשרים לי להפחית את התלות במזגן ושמשפרים את זרימת האוויר בבית, וכשהתקלקל לי מכשיר חשמלי החלפתי אותו במכשיר חדש בעל דירוג אנרגטי יעיל יותר – מתוך הבנה שהפער במחיר ייתקזז בזכות החיסכון בחשמל", הוא מסכם. "מדובר במאבק יומיומי לשיפור הרגלים, ולעיתים הוא דורש השקעות כספיות נקודתיות – אך מודעות והקפדה על תודעת חיסכון באנרגיה יכולה להביא לחיסכון מצטבר של אלפי שקלים אצל כולנו".
