למרות תפקידם האקולוגי ותפוצתם הנרחבת, השלדגים לבני חזה כמעט שלא נחקרו. צילום: שימי עיני
בישראל אפשר למצוא שלושה מינים של שלדגים: פרפור עקוד, שלדג גמדי ושלדג לבן חזה – הגדול ביניהם, שנפוץ למדי בנוף המקומי. אנחנו רגילים לחשוב על השלדגים כעל ציידי דגים מיומנים, אך המקרה של לבן החזה הוא יוצא דופן. כדי להבין לעומק מה הופך את העוף הצבעוני והקולני הזה לסיפור הצלחה בישראל, שוחחנו עם ד"ר יוני וורטמן, ראש החוג למדעי החי בתל-חי – אוניברסיטה בהקמה.
איפה אפשר למצוא את השלדג לבן החזה בארץ ובעולם?
כאמור, המין נפוץ מאוד ברמה המקומית. "בישראל הוא מצוי בכל האזורים הלא מדבריים. עם זאת בשנים האחרונות, יחד עם החקלאות, תחום תפוצתו התרחב גם לאזורים מדבריים. בעולם הוא מין 'אוריינטלי', כלומר מין שנמצא בדרום אסיה, מדרום סין דרך הודו ועד ישראל ואפילו דרום טורקיה והנילוס".
טורף שניזון ממגוון רחב של מקורות מזון. שלדג לבן חזה. צילום: שימי עיני
במה שונה השלדג לבן החזה ממיני שלדגים אחרים?
"מדובר בטורף, אבל מאוד מאוד גנרליסט (שניזון ממגוון רחב של מקורות מזון, ע"ו). בניגוד לשלדגים אחרים, שמתמחים למשל בציד של דגים או של בעלי חיים מימיים אחרים, המזון שאוכלים שלדגים לבני חזה הוא מגוון ביותר. ראשית, רוב התפריט שלהם בכלל אינו מורכב מדגים. תפריט הציד שלהם כולל חרקים (בעיקר חיפושיות), זוחלים, יונקים, עופות, דו-חיים, סרטנים וגם קצת דגים. היכולת הזו להפוך לצייד מיומן של טרף כל כך שונה ומגוון היא אחת ההתנהגויות המרתקות ביותר שלהם".
מה זה אומר על התפקיד שלהם במערכת האקולוגית?
"בתור טורפים גנרליסטים, לבני חזה יכולים להתמחות בטרף שנמצא בכמויות גבוהות באזור ספציפי. לדוגמה, באגמון החולה רואים אותם פעמים רבות כשהם עומדים על ענף עם צפרדע נחלים בפה ומנסים לפרק את הטרף הגדול הזה. טורף גנרליסט הוא פעמים רבות מין מפתח – מין בעל השפעה ניכרת – במערכות אקולוגיות".
מהם האיומים הגדולים על השלדג לבן החזה?
"בהיותו גנרליסט, כרגע נראה שהוא מצליח מאוד במקומות שהאדם יצר בהם הפרעה. הוא דוגמה למין שכרגע אינו נפגע מהאדם, אלא מרחיב את תחום תפוצתו בעקבות האדם. בישראל הרחיב השלדג לבן החזה את תחום תפוצתו עם התפשטות החקלאות והגינון. אפשר לראות אותו בתוך ערים ובסמיכות לשדות חקלאיים במדבר. אפשר לשבת בתוך בית קפה ולשמוע את שירתו בוקעת מבעד החלון".
לדברי וורטמן, הודות להיותו גנרליסט ובעל יכולת הסתגלות גבוהה לשינויים בטרף ובסביבה, נראה שגם למשבר האקלים לא צפויה השפעה ניכרת וברורה על הישרדותו. עם זאת, "התפרצות שפעת העופות שהייתה בעמק לפני ארבע שנים ככל הנראה כן הצליחה לפגוע גם בו, אז הוא לא חסין, אך בהחלט מין סתגלתן".
אומנם השם של שלדגים לבני חזה מדגיש את החזה הלבן שלהם, אבל מדובר בציפור עם נוצות יפהפיות בגוני כחול-טורקיז וחום-ערמוני. מה עומד מאחורי הססגוניות הזאת?
"הצבע שלהם משחק תפקיד בחיזור, כאשר הזכרים הם בעלי צבע כחול בוהק יותר במעט וצבע חום רווי יותר לעומת הנקבות".
"נוסף על הצבעים העזים, השירה שלהם עוצמתית ונשמעת מכל מקום. במחקר שהייתי שותף לו יחד עם דנה קליין שהייתה מסטרנטית במעבדתי בזמנו ועם פרופ' יזהר לבנר, הראינו שגם זכרים וגם נקבות יכולים להפיק צלילים מורכבים וקולות ייחודיים, אבל שקצב שירת החיזור של הזכרים הוא מהיר יותר. ככל ששירתו של זכר מסוים היא בקצב מהיר יותר, כך הוא משיג נקבות מוצלחות יותר, עם תטולה גדולה יותר".
עוד מעניין לדעת שהמקור של השלדגים לבני החזה לא נועד רק לשירה ואכילה. "הם חופרים עם המקור שלהם קן באדמה, בעומק של מטר. בקצה המחילה הם יוצרים חדר פנימי בגודל של כדורגל בערך – והכול נעשה רק בעזרת המקור".
מה עוד גיליתם לאחרונה לגבי שלדגים לבני חזה?
"נתון מעניין נוסף הוא שקיימים הבדלים משמעותיים בין האוכלוסייה בישראל לאוכלוסיות אחרות בעולם, למשל במשך הדגירה. במחקר המשך שטרם פורסם, שנעשה על ידי רימון לוין, שהייתה מסטרנטית במעבדתי, בחנו את ההבדלים בין האוכלוסייה בארץ לאוכלוסייה בסינגפור ובהודו. נראה שיש הבדלים משמעותיים, ונראה שיש פה תהליכים מיקרו-אבולוציוניים (שינויים גנטיים קטנים באוכלוסייה, שמתרחשים כעבור זמן קצר יחסית; לאורך זמן, הם יכולים להביא לשינויים אבולוציוניים משמעותיים, כמו התפצלות של מין אחד לשני מינים נפרדים, ע"ו)".
"למרות תפקידם האקולוגי ותפוצתם הנרחבת, לבני חזה כמעט שלא נחקרו. כל מחקר עליהם יניב תגליות חדשות".
איך החלטת לחקור דווקא שלדגים לבני חזה?
"זה התחיל במסגרת ההוראה בחוג למדעי החי בתל-חי. הכנתי את עצמי לסיורים הראשונים באגמון החולה וחיפשתי מאמרים על אקולוגיית המין. זהו אחד המינים המורגשים ביותר באגמון החולה – הוא צבעוני וקולני ונמצא כל השנה. ראיתי שאין כמעט מאמרים וידע אקדמי. מכיוון שהאבולוציה של צבע ושירה הם דברים שמרתקים אותי, החלטתי להתעמק בכך".
המחקר נתמך על ידי הקרן הקימת לישראל, ומוקד מחקרים החולה, מיזם משותף קק"ל תל חי.
איך נעשה המחקר של השלדגים בפועל?
"המחקר מתקיים בעיקר בטבע, ואחר כך ממשיך במעבדה לשם ניתוח הקלטות הציפורים ומחקר גנטי. את עבודת השטח הקשה עשו המסטרנטיות דנה קליין ורימון לוין. זו עבודה קשה ממש: הן היו צריכות לקום לפנות בוקר, להגיע אל אתרי הקינון שעל שפת המים לפני אור ראשון ולסיים בשעות החמות. בשלב שלאחר מכן, עבודת המחשב לניתוח הקולות נעשתה במעבדה של פרופ' יזהר לבנר, וגם היא הייתה רצופת אתגרים".
"שום דבר אינו פשוט, אבל מצד שני יש הרבה רגעים יפים ומתגמלים. היה לי מזל שהיו לי סטודנטיות מעולות".
