שתפו‬        

אלינה ארביטמן

נפתרה התעלומה: הים באמת חם

לפני כמה שנים נשמעה קריאת הרגעה שלפיה התחממות האוקיינוסים הואטה, לשמחת מכחישי שינוי האקלים. אך מחקר חדש מוכיח שהאוקיינוסים ממשיכים להתחמם, והטעות נבעה משימוש במכשירי מדידה שונים
23 באפריל 2017



בזמן שדונלד טראמפ נשיא ארצות הברית ממשיך לחתום על צווים שמבטלים את המדיניות הסביבתית של קודמו ברק אובמה ומאיים למשוך את חתימתה של ארה"ב מהסכם פריז למאבק בשינוי האקלים, מי האוקיינוס האטלנטי, שלחופיו נמצאת האחוזה המפורסמת בבעלותו בפאלם ביץ' פלורידה, ממשיכים להתחמם.

האוקיינוסים מכסים כ-70 אחוז משטח כדור הארץ, ושינוי האקלים הגלובלי לא פוסח גם עליהם. אלא שבאוקיינוס יש זרימת מים תמידית, ומים מן השכבות העליונות מתערבבים עם מים מן השכבות העמוקות, שהם קרים יותר. זה אולי מסביר מדוע לפי חזית הידע המדעי כיום, נראה כי המים באוקיינוסים מתחממים ״רק״ בעשירית מעלה כל עשר שנים – זאת לעומת התחממות מהירה יותר של הטמפרטורה על פני הקרקע.

לפני שנים אחדות סברו המדענים כי החל מ-1998 חלה האטה בקצב התחממות האוקיינוסים עד לכשליש עד מחצית מהקצב שנצפה במחצית השנייה של המאה ה-20. תופעה זו אף זכתה לכינוי משלה – ״חור בהתחממות הגלובלית״ (global warming hiatus), ושימשה את מכחישי שינוי האקלים. עם זאת, מחקר שפורסם במגזין Science לפני שנתיים עורר הדים כאשר טען כי החור הזה לא היה ולא נברא, וכי האפקט המדומה קשור למעבר בין שיטות מדידה שונות. המחקר הבהיר שהסיבה לכך היא שמצופים, שהחליפו את מכשירי המדידה על האניות, נטו לדווח על טמפרטורות מעט נמוכות יותר.

כעת, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה ושפורסם במגזין Science Advances, מאשש את המסקנה הזאת בעזרת מידע בלתי תלוי: החוקרים בדקו את המגמה של הנתונים שהתקבלו ממכשירי מדידה שונים: מצופים, לוויינים ומכשירי מדידה רובוטיים, וגילו שבכל אחד מהם קצב ההתחממות היה דומה מאוד והתאים למסקנות המחקר שפורסם לפני שנתיים – כ-0.12 מעלות בממוצע בעשור.

לאיזה מכשיר להאמין?

פרופ׳ חזי גילדור מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית מעריך שזאת לא המלה האחרונה בחקר התחממות האוקיינוסים. "מדובר בשינוי של כעשירית מעלה בלבד על פני עשור, ולכן קשה להפריד אותה מה'רעש'", הוא אומר. "אין הכוונה שאין התחממות, וייתכן אפילו שהיא גדולה פי שניים מהסברה המקובלת, אבל חשוב לזכור שהמגמה לא אחידה, ולכן אנחנו זקוקים לנתונים ארוכי טווח יותר מכפי שמצויים בידינו כרגע כדי להסיק בביטחון את המגמה האמתית״.

לגילדור יש גם מסקנה באשר לשיטות המדעיות: ״כשאנחנו משנים את שיטת המדידה, חשוב להיות זהירים ולבצע כיול מחדש כדי לוודא שנקבל רצף בנתונים".

אז איך באמת מודדים את טמפרטורת הים? מכשירים שונים ומשונים למדידת טמפרטורת הימים נמצאו בשימוש בעבר ובהווה. כך, למשל, עד מלחמת העולם השנייה הבריטים ששלטו בימים נהגו להכניס תרמומטר (מד-חום) לדלי מים שהועלה לסיפון ולמדוד כך את טמפרטורת המים. לאחר מלחמת העולם השנייה שלט בימים הצי האמריקאי, שמדד את טמפרטורת המים שהוזרמו לספינה בצינור במטרה לצנן את חדר המנועים. כתוצאה מכך, בין שנות הארבעים לשבעים נדמה היה שהאוקיינוסים הולכים ומתקררים.

אחר כך נכנסו לשימוש מצופים, שדוגמים את טמפרטורת פני הים, וכיום היא נמדדת גם באמצעות כלים רובוטיים המכונים Argo, ששוקעים לעומק של מאות מטרים ודוגמים את המים העמוקים ברצף במשך שבוע ויותר. בנוסף לכך, נעשית המדידה כיום במכשירי CTD אלקטרוניים ובאמצעות לוויינים, שמודדים את הקרינה הנפלטת מפני הים.

המדידה כיום נעשית במכשירי CTD אלקטרוניים. צילום: Frhop, Wikipedia

חדשות טובות ורעות

ומה קורה באזורנו? החלק הדרום-מזרחי של הים התיכון – דרומה מקפריסין ולאורך חופי ישראל ומצרים – התחמם ב-30 השנים האחרונות בערך ב-3 מעלות, מממוצע של 24 מעלות בקיץ ל-27 מעלות. זהו קצב של כ-0.1 מעלות בשנה, כלומר גבוה בערך פי 10 מהממוצע באוקיינוסים וגבוה יותר גם בהשוואה לאזורים המערביים של הים התיכון.

ד״ר איסק גרטמן, אוקיינוגרף מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, מסביר: ״אנחנו נמצאים באזור מוגן יחסית של הים התיכון: יש פחות ערבוב של המים עם שכבות עמוקות וקרות יותר, והחלפת המים פחות יעילה בהשוואה לאוקיינוסים או לאזורים אחרים בים התיכון. לכן אנחנו יותר רגישים לשינויים אטמוספריים״.

החדשות הטובות (או הרעות) הן שבמקרה הזה לא צפויות להתגלות טעויות מדידה משמעותיות, זאת בראש ובראשונה משום שהעלייה בטמפרטורת הים התיכון מובהקת הרבה יותר מזו שנצפית באוקיינוסים. כמו כן, מתברר כי מזה כ-40 שנה, החל מ-1978, עושים בישראל שימוש במכשירי מדידה מסוג CTD. מכשירים אלה דוגמים, נוסף על הטמפרטורה, גם את מוליכות הים (ממנה מחושבת המליחות) ואת עומקו. את מכשיר ה-CTD מורידים לים באמצעות כבל פלדה המחובר למנוף, והוא דוגם את מי הים בעומקים שונים באמצעות חיישנים. מכשירים כאלה נמצאים בשימוש קבוע של המכון לחקר ימים ואגמים סמוך לחופי חדרה ואשקלון.

העלייה בטמפרטורת הים התיכון כבר נותנת את אותותיה במערכת הביולוגית הימית. עשרות מינים של בעלי חיים ימיים נעלמו בשנים האחרונות מחופי ישראל, ביניהם קיפודי הים ומספר מינים של חלזונות. המקרה של קיפודי הים מעניין, שכן ניסויים מצביעים על כך שלהתחממות המים תפקיד מהותי בהיעלמותם: בתנאי מעבדה הם לא הצליחו לשרוד בטמפרטורת מים גבוהה מ-30.5 מעלות, טמפרטורת מים הנפוצה בשיא הקיץ כיום, אך התמודדו היטב עם טמפרטורה של 29 מעלות, שהייתה אופיינית לקייצים של שנות התשעים.

במרבית המקרים האחרים, הסיבות להיעלמות אינן ידועות עד תומן, וקשורות ככל הנראה לשילוב של מספר גורמים – כגון דיג יתר, זיהום מי הים וחדירה של מינים פולשים מתעלת סואץ המתחרים עם המינים המקומיים על מקורות המזון, זאת בנוסף להשפעות של התחממות המים.

ומה צופן לנו העתיד? גרטמן מציין כי התחזית הטובה ביותר לעשר השנים הקרובות היא בבחינת מה שהיה הוא שיהיה: "הים התיכון ימשיך להתחמם בערך באותו קצב של 0.1 מעלה לשנה, כפי שראינו ב-30 השנים האחרונות״, אומר גרטמן, אך מוסיף גם מסר מרגיע: ״האזור שלנו הוא החם והמלוח ביותר בים התיכון. גילינו שכאשר יש עלייה בטמפרטורה ובמליחות, מתחיל ערבוב אנכי של המים עם שכבות עמוקות יותר, ואז הטמפרטורה יורדת".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        

בסיפור זה מופיעים המומחים הבאים: